משתמש:SuperNey/דוד לונברג
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
| לידה |
1893 ראש פינה |
|---|---|
| פטירה |
8.6.1988 (בגיל 0 חודשים בערך) כפר סבא |
| מדינה | ישראל |
| מקום קבורה | כפר סבא |
| פעילות בולטת | מראשוני כפר סבא, פעיל ציוני |
| ידוע בשל | מוכתר הכפר של כפר סבא מטעם המנדט הבריטי, יקיר העיר כפר סבא |
| תואר | מוכתר הכפר, יקיר העיר כפר סבא |
| השקפה דתית | יהודי |
| בת זוג | לאה לונברג (לשעבר סוסנובסקי) |
דוד לונברג (נולד ב-1893) היה פעיל ציוני, ממקימי העיר כפר סבא וחבר בתנועת ההגנה. בשנת 1893 התמנה למוכתר הכפר של כפר סבא מטעם המנדט הבריטי בארץ.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדות ונעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוד לונברג נולד בשנת 1893 בראש פינה לאליעזר והינדה לונברג. אליעזר, אביו של דוד, עלה לארץ מליטא בשנת 1888, עבד בשרות הברון ולקח חלק בגאולת קרקעות בכפר סבא, רפיח ושרונה. הוריו דגלו בחינוך מתקדם, אך לא רצו לוותר על חינוך תורני, ולכן למד לימודי יהדות בנוסף ללימודים הכלליים בבית הספר. דוד העיד כי לימודיו ומחנכיו בראש פינה השפיעו עליו רבות ועיצבו אותו בהמשך חייו.
פועלו בכפר סבא[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגעתו לכפר סבא[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1910 החליטו דוד ואביו לבקר במטע השקדים שלהם בכפר סבא לרגל הקציר הראשון, הם הגיעו ליישוב צמח ושם עלו על הרכבת החיג'אזית לכיוון חיפה. בחיפה הם עלו על אוניית "חדוי" שהביאה אותם לחוף יפו ושם עלו על כרכרה לפתח תקווה ומשם הגיעו לכפר סבא. דוד תיאר את המפגש עם כפר סבא כאהבה ממבט ראשון
"נדמה לי שלא אגזים אם אומר שהפגישה עם כפר סבא הולידה מעין אהבה ממבט ראשון. כיום כאשר אני מחפש את הסיבות שהמקום הזה קסם לי כל כך מהרגע הראשון, נדמה לי שהסיבה העיקרית הייתה האדמה הפורייה שלא היה צורך לסקל אותה מאבנים, ומצאה חן בעיני העובדה ששטחי החקלאות התרכזו במקום אחד ולא היו פזורים כמו בראש פינה. ואולי גם נהניתי מתחושת השחרור מ'האח הגדול' האדמיניסטרטור של הברון, שכבר לא עמד מאחרוי הגב ופקח את עיניו על המתרחש"[1]
באותה תקופה המבנה היחיד בכפר סבא היה מבנה החאן שמשמש היום כבית העירייה, ששימש למגוריהם של משפחת סוסנובסקי וכמשכן לעובדים ועוברי אורח. לאחר יומיים בכפר סבא, אליעזר לונברג, אביו של דוד, רצה לחזור בחזרה לראש פינה, אך דוד רצה להשאר בכפר סבא.
בשנת 1912, השתתף דוד באסיפת הועד בפתח תקווה שם דנו באפשרות שעלתה לבנות 12 בתי מגורים בכפר סבא.
באותה תקופה התמנה דוד גם למוכתר הכפר של כפר סבא.[2]
מלחמת העולם הראשונה ואחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלחמת העולם הראשונה התבקשה כפר סבא לתרום 20 רובים כדי לעזור למאמץ המלחמתי, דוד נסע למושל כדי להסביר לו שבכפר סבא ישנם רק 10 משפחות ואין בידיהם כלי נשק בכלל, הוא שילם למושל 15 לירות סטרלינג, ולאחר מכן המושל אמר שכפר סבא פטורה. בספרו "במעגל 80" כותב א.ז כהן
"כמו עץ הוא ניצב לפני הסוכה שלנו. בטחונו אומר בו שהוא המוכתר האמיתי כאן. הוא יודע את שמי וכי באתי מירושלים אל משפחתי. הוא גם יודע שהצבא הבריטי נמצא בדרכו לכבוש את ירושלים: 'לא תוכל לשוב אליה' הוא פסק 'ומוטב שתתרגל לרעיון. קשה כאן. המחלות לא מרפות. אנחנו לחוצים בין שני המחנות. תצטרך להתרגל, מי שלא מתרגל לא מחזיק מעמד. כאן לא יפו, לא ירושלים, כאן קשה'".
כשהתחילו הבריטים להפציץ את כפר סבא, תחילה ניסו התושבים לחפור מקלטים. כשהמקלטים לא עזרו ברחו רוב התושבים להסתתר בפתח תקווה. כשנגמרה המלחמה ומי שברח חזר לכפר סבא הכל היה הרוס. נבחר וועד לדון בשיקומה של כפר סבא, הוועד כלל שבעה אנשים, חמישה מהם היו תושבי חוץ ושניים מכפר סבא. במקרה זה נבחרו דוד לונברג ודב סקיבין. הבעיה הראשונה שבה דנה הוועדה הייתה השמירה על השדות, הם חיפשו שומר שיוכל לשמור על השדות שלא יהפכו לשטחי מרעה בשביל הערבים. לאחר שמאמציהם כשלו דוד נבחר להיות השומר.
במהלך השנים הבאות פעל דוד יחד עם שאר תושבי כפר סבא לשיקום העיר לאחר המלחמה, שיקום שהושלם רק בשנת 1920.
חיי משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוד נשא לאישה את לאה סוסנובסקי שהכיר עוד מימי ילדותו, והם התחתנו ב13.4.1921, ונולדו להם ילד אחד.
הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
על שמו של דוד לונברג נקרא רחוב בכפר סבא הירוקה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודה לונברג, זיווה ויהודה, הוצאה עצמית, לא ידוע.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד לונברג, באתר עיריית כפר סבא.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יהודה לונברג, יהודה וזיוה
- ^ דוד לונברג, באתר עיריית כפר סבא