משתמש:Slav4/ארגז חול/הפייס
הפיס כפי שמתואר במשנה ובספרות חז"ל, הוא גורל שהיה מתקיים בין הכהנים בבית המקדש, כדי לקבוע מי יזכה לבצע את העבודה שעמדה על הפרק.
המקור לעריכת הפיס[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילה היו הכהנים שרצו לבצע את תרומת הדשן עורכים ביניהם תחרות ורצים לעבר מזבח העולה. מי שהיה מגיע ראשון היה זוכה בביצוע העבודה. לאחר שקרו אסונות, כפי שמתארת המשנה[1]
מעשה שהיו שניים שווים רצים ועולים בכבש, ודחף אחד מהן את חברו, ונפל ונשברה רגלו
החליטו הכהנים לקבוע מי יזכה בביצוע העבודות הללו באמצעות הגרלה. שמה של ההגרלה נקרא "פיס", שכן היא נערכה לצורכי שלום והתפיסות[2].
עריכת הפיס[עריכת קוד מקור | עריכה]
את ההגרלה היו עורכים כך: הממונה (הכהן האחראי על עבודת התמיד במקדש) היה מוריד מצנפת מראשו של אחד הכהנים המשתתפים בפיס, שעמדו סביבו במעגל, והיה בוחר באופן אקראי מספר גבוה.
כל כהן היה בוחר מספר, מאחד עד ארבע, ומסמן אותו באצבעותיו, חוץ מהאגודל. הממונה היה מתחיל לספור את אצבעותיהם של הכהנים בכהן שממנו הוריד את המצנפת, ומסיים כאשר הגיע למספר שבחר. הכהן שבו הסתיימה הספירה נבחר לבצע את העבודה.
הסיבה שנאסר על הכהנים לסמן את המספר שבחרו באמצעות האגודל הייתה כדי למנוע מעשי הונאה. כידוע, את האגודל קל להסתיר או לחשוף בתוך האגרוף מפני שהוא קצר, ולכן חששו שיהיו כהנים שיעשו את החשבון, ובעזרת חשיפת האגודל או הסתרתו יגרמו לעצמם לזכות בעבודה שלא ביושר.
מדוע מנו אצבעות?[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרמב"ם מסביר מדוע מנה הכהן הממונה את אצבעות הכהנים ולא את הכהנים עצמם[3]: ומתייחס לספירת העם על ידי שאול המלך, לאחר מלחמתו בעמלק: "לפי שאסור למנות ישראל אלא על ידי דבר אחר, שנאמר: "וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים"[4]. כלומר כל אחד מהעם הביא טלה, וספרו את הטלאים ולא את האנשים[5].
סוגי הפייסות השונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבית המקדש היו ארבע פייסות, שנערכו כדי לברר מי יבצע את העבודות הבאות:
- בפיס הראשון הוגרל מי יזכה בתרומת הדשן.
- בפיס השני הוגרל מי יזכה בשחיטת התמיד ושתים עשרה עבודות נוספות הקשורות ב איברי התמיד. בפיס השני זכו שלושה עשר כהנים[6].
- בפיס השלישי הוגרל מי יזכה להקטיר את הקטורת.
- בפיס הרביעי הוגרל מי יעלה את איברי קרבן התמיד למזבח העולה.
מקום הפיס[עריכת קוד מקור | עריכה]
את הפיס הראשון היו עורכים בבית המוקד. זאת כיוון שהכהנים שישנו בלילה בבית המוקד, עוד לא יצאו לעזרה ואין לעכב את הפייס עד שיגיעו לעזרה. אך כיוון שהפייסות חייבות להיערך במקום מקודש[7] נערכו הפייסות בחציו המקודש של בית המוקד.
את שלוש הפייסות האחרונים היו עורכים בלשכת הגזית.
לדעת הרמב"ם גם את הפיס הראשון, ערכו בלשכת הגזית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הפייס, באתר אנציקלופדיה היהודית - דעת.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משנה, מסכת יומא, פרק ב', משנה ב':
- ^ פירוש מלאכת שלמה על מסכת יומא
- ^ רמב"ם הלכות תמידין ומוספין, הלכה ד'
- ^ שמואל א', פרק ט"ו, פסוק ד'.
- ^ התלמוד הבבלי, מסכת יומא דף כ"ב, עמוד ב', מסביר מדוע הלימוד הוא מפסוק זה, ולא מפסוק אחר המתייחס למלחמה קודמת של שאול בנחש העמוני: "וַיִּפְקְדֵם, בְּבָזֶק" (שמואל א', פרק י"א, פסוק ח'). ומסביר התלמוד שלא ברור שמדובר בבזקים (חרסים) שנתן כל אחד כדי להמנות, כי יתכן שבזק אינו חרס, אלא שם מקום בו ספר שאול את העם.
- ^ הראשון שוחט תמיד של שחר, השני מקבל את דם התמיד וזורקו, השלישי מדשן מזבח הפנימי, הרביעי מדשן את המנורה ומטיב את הנרות, החמישי מעלה ראש התמיד ורגלו לכבש, הששי מעלה שתי הידים (הרגלים אצל הראש), השביעי מעלה העוקץ והרגל, השמיני מעלה החזה והגרה, התשיעי מעלה שתי הדפנות, העשירי מעלה הקרבים, האחד עשר מעלה סלת הנסכים, השנים עשר מעלה החביתין, השלושה עשר מעלה היין של נסכים.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דך כ"ה, עמוד א'.