משתמש:Shaked260100/טיוטה
בריונות (בית ספרית)[עריכת קוד מקור | עריכה]
רקע תיאורטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בריונות הנה הפגנה חוזרת ונשנית של התנהגות אנטי חברתית המכוונת לפגוע ישירות בתלמיד שבדרך כלל אינו מסוגל להתגונן ,חלש מבחינה פיזית או נפשית /חברתית. קיימים יחסי אי שיוון בין המעורבים (יחיד –קבוצה ,חזק-חלש ).
חוקרים מצאו שתופעת הבריונות מתרחשת בממדים גבוהים בבית הספר היסודי , בכיתות לא מלוכדות , בהם קליקות חברתיות. בנים הם קורבנות להצקה ישירה לעומת בנות הסובלות יותר מהצקה עקיפה.
מאפיינים של תופעת הבריונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכוונה להזיק : המציקים נהנים ומחוזקים מעצם ביצוע ההצקה למרות שברור להם שהקורבן סובל
משך זמן ועוצמה : ההצקה נמשכת בדרך כלל זמן רב וההשפעה על תפקודו והרגשתו של הקורבן שליליים ביותר .
כוחו של המציק : המציק היינו בעל השפעה בכתה ובדרך כלל חזק פיסית ונפשית מהקורבן.
פגיעות הקורבן : קורבנות הפגיעה רוצים להיות מקובלים חברתית , ולכן הם רגישים מאד להצקה מילולית ,לחרם ואי שיתופם בפעולות חברתיות .
חוסר תמיכה : הקורבן מרגיש מבודד ואינו נוטה לשתף את סביבת המבוגרים בעובדת היותו קורבן להצקה .
תוצאות לטווח ארוך: הנזק לטווח ארוך כולל חשש ללכת לביה"ס , הסתגרות , קשיי למידה וריכוז , הפרעות ונזקים בריאותיים , מחשבות נקמה והתאבדות ולעיתים ניסיון לבצע מעשים אילו.
התנהגויות אילו נוטות להסלים בחומרתם לכן חשובה התערבות של המורים להפסקת התופעה בשלביה הראשנים .
סוגי בריונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימים שלושה סוגים של הצקה : גופנית , מילולית ועקיפה.
הצקה גופנית: דחיפות , מכות, בעיטות, לקיחה או השחתה של חפציו האישיים של הקורבן. לרוב זוהי הצקה שנועדה להפגין כוח ולהראות את גדלותו של הבריון החזק אל מול הקורבן החלש.
הצקה מילולית: איומים ,לגלוג,קריאה בשמות גנאי , העלבה , השפלה , הפחדה , הערות גזעניות , וביטויים אחרים שנועדו לפגוע. לרוב, זוהי צורת הפגיעה החמורה ביותר והיא הגורמת להכי הרבה מקרי התאבדיות של קורבנות.
הצקה עקיפה כוללת הפצה זדונית של שמועות ושקרים , הטלת חרם , ומניעת השתתפות בפעולות חברתיות .
המשתתפים בתופעת הבריונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתופעת ההצקה משתתפים שלושה: קורבן, תוקף וצופה.
לצופה יש השפעה רבה ומבכאן אחריות רבה לצופים הפסיביים או המעודדים. כאשר אין "קהל", השחקן יורד מן ה"במה". הצופים שמזדהים עם הבריון נהנים מהכוחנות שלו ואף ללעיתים מפחדים להתנגד ולמשוך אליהם את הבריונות וההצקות.
הבריון מאופיין לרוב בתור אדם חזק פיזית יותר מחבריו לכיתה ומהאנשים הסובבים אותו ובמיוחד מהקורבן שעליו הוא מאיים או פוגע בו. לרוב הבריון יהיה טוב בספורט (דבר המצטייר כמשהו "מקובל" בקרב התלמידים ובני הנוער) ויהיה בעל צורך בשליטה ובהכנעה של אחרים. הוא גם נוטה לכעוס, אימפולסיבי (פועל מהבטן), תוקפני, מתרתחים בנקל ואף בעלי סף תסכול נמוך. יש שיאפיינו אותם גם כבעלי קושי בדחיית סיפוקים, חסרי אמפתיה, בעלי דימוי עצמי גבוה, ונוהגים בעוינות כלפי ביה"ס, המורים, התלמידים וצוות ההנהלה. בחלק מן המקרים הבריונים נהנים החל מגיל צעיר ממעמד חברתי גבוה ופופולריות, מעורבים בפעילויות אנטי חברתיות ומתקשרים טוב עם ילדים או נערים המבוגרים מגילם.
לעומתו, ישנם הקורבנות שהם ההפך הכמעט גמור מהבריון. הם חלשים פיזית בצורה משמעותית או שגופם המגושם לא נותן להם להפגין את כוחם.הם לרוב בעלי דימוי עצמי נמוך הנוצר כתוצאה מהעלבות והשפלות חוזרות ונשנות מצד הבריון (נקראים בשמות, מושפלים פיזית בפומבי, הציוד שלהם נלקח ומושחת, מוטל עליהם חרם). דבר זה יוצר להם דעה שלילית על עצמם ועל מיקומם בחברה (מרגישים טיפשים, לא שווים, אשמים ולא מושכים). הקורבנות לרוב בודדים ואין להם חבר טוב אחד (לרוב כי שאר החברה דואגת למעמדה החברצי ולא רוצה להיפגע מהבריון). יש שיאפיינו אותם גם כזהירים , רגישים , מסויגים ,פסיביים , כנועים, עשויים לבכות בקלות ולחפש את קרבתם של מבוגרים בהפסקה (המספקים להם אוזן קשבת ולא יצחקו עליהם ועל הבעיות שלהם). השלכה חיצונית היא מראה מדוכא, עצוב, ותנועות גוף המראות כי הקורבן במתח.
סוג נוסף של קורבנות הם קורבנות מתגרים: קלים להתרגז , חסרי מנוחה , מגושמים בתנועותיהם, בעלי הרגלים מרגיזים, בלתי חביבים על מבוגרים , עשויים לגלות התנהגות תוקפנות בעצמם כלפי חלשים מהם .
בריונות רשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשת האינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט יצרו מרחב נוסף בו מנהלים מרבית האנשים את חייהם ואת היחסים שלהם עם הסביבה. הרשתות החברתיות יצרו זירה נוספת המאפשרת תופעות אלימות העלולות לסכן חיים. בשנים האחרונות צצים יותר ויותר מקרים של חרמות, הצקות וסחיטות בקרב ילדים וצעירים, המתרחשות ברשת ובמספר מקרים הביאו גם להתאבדויות ולמוות.
בריונות ברשת היא פעילות מכוונת ותוקפנית שנועדה לפגוע באחר, והנעשית באמצעות רשת האינטרנט. השימוש ברשת האינטרנט מאפשר את הפעילות הבריונית ביתר קלות, כאשר הפגיעה עלולה אפילו להתעצם באופן זה. בריונות ברשת מתרחשת לרוב במקביל לבריונות בבית הספר ובאה לידי ביטוי באופנים שונים:
החרמה – הרחקה קבוצתית של אחד הילדים מהקבוצה. הימנעות מתקשורת אינטרנטית עמו והתעלמות מנוכחותו ברשת.
הטרדה – שליחה חוזרת ומתמשכת של מסרים מעליבים, קללות ואיומים.
איומים – יכולים להתבצע תוך הפחדה וסחיטה.
השמצה – הפצת שקרים, תוך שימוש בסרטונים או תמונות שעברו עיבוד, במטרה לפגוע בתדמיתו של המותקף ובקשרים החברתיים שלו.
התחזות והולכת שולל – שימוש בפרטים אישיים של הקורבן לפרסום מידע בשמו, כמו גם התחזות לאדם אחר כדי להוציא מהקורבן מידע אישי ואינטימי שיועבר לאחרים.
שיימינג[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעת האחרונה התחדשה תופעת ה"שיימינג" שמשמעותה ביוש מתועד ומופץ ברשת שהנפגעים העיקריים ממנה הם ילדים ובני נוער. תופעת השיימינג החלה במאה ה-18 והייתה שכיחה במאות ה-18 וה-19. יש כאלה שישוו את השיימינג לחרם ולהתארגנות חברתית וירטואלית שהיעד שלה הוא שינוי מצב שאני רצוי או שמירה על מצב קיים מפני איום עליו.
קיימים מקרים בהם מטרת השיימינג אינה ערכית ואינה טהורה, לפיכך התופעה עלולה להביא לפגיעות נפשיות ופיזיות הרסניות, לעיתים אף יותר מכל מקרה של אלימות. השוואה נוספת של השיימינג היא לתופעה אלימה כמו בריונות רשת, לשון הרע ואף מכות פיזיות. השיימינג עלול לגרום למקרי התאבדות בקרב קורבנות התופעה. תופעת השיימינג נגועה בהיעדר הקשר, מבוסס על דיווח של צד אחד בלי הצלבת מידע, בלי עדויות תומכות ובלי תגובה של הצד האחר. חיסרון נוסף, הינו שהשיימינג חסר גבולות, אין עליו פיקוח ואי אפשר לשלוט בו או בתוצאותיו. המחיר שאדם עלול לשלם לאחר שמפיצים סרטון מביש בכיכובו אינו תואם בדרך כלל את המעשה ובכך מחזק את נושא 'אי השליטה' בתופעת השיימינג.
השיימינג אינו דבר החולף במהירות, ושאדם הנפגע מהשיימינג עלול לשאת אות קין לעד. למעשה עצמו גם אין סליחה מכיוון שלמעשיו תמיד תהיה תזכורת ברשת במרחק לחיצה על מקש. "הזרקור" שהשיימינג יוצר מצליח לחרוך את החזקים שבאנשים. השלכות על נפגעי השיימינג: אובדן מקום עבודה, הפיכה ל'קורבן' של התקשורת ובעיקר העובדה ש"אין לאן לברוח".