משתמש:Sapirmoran/טיוטה עמותת השחר החדש בנגב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זהו פורום יהודי-בדואי הפותח שורות למשתתפים חדשים המכירים בשוני ובחיים ביחד, מפגשי לימוד, עשייה והכרות. הקבוצה א-פוליטית ומנחית על-ידי המשתתפים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמותת השחר החדש בנגב נוסדה ב-2009 המבוססת קהילה וממוקמת ברהט. מטרתה ליצור שוויון הזדמנויות בחינוך לחברה הבדואית בנגב ומאמינה בשלושה צירים חשובים: חינוך, תעסוקה ומנהיגות. אלו הם היסודות הבסיסיים להעצמת בני הנוער והצעירים הבדווים בנגב. מטרתם לתת לבני הנוער במגזר זה את הכלים לכך, להגשמה עצמית, למנהיגות ולחינוך ערכי אחראי המאפשר להם לצאת ממעגלי הנחשלות והעוני ולהוות אזרחים פעילים ומעורבים בחברה אזרחית.

הקהילה הבדואית של הנגב בישראל היא אוכלוסייה מולדת הנמצאת בשולי החברה הישראלית, דלת אמצעים ונמצאת במצב סוציו-אקונומי נמוך ביחס לחברה הישראלית. רהט היא העיר הבדואית הגדולה ביותר במדינת ישראל, בה גרים כ-65,000 תושבים, שיותר מ-66% הם ילדים וצעירים מתחת לגיל 18, כאשר 80% מהאוכלוסייה מתחת לגיל 30. בשל האתגרים וההזדמנויות העומדים בפני החברה הבדווית בנגב, מטרתם בפיתוח כלים למנהיגות ומעורבות חברתית הכרחיים לפיתוח חברתי מתבקש.

תכליתם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוד האתיקה שלהם מכיל רצון לשלום, רב תרבותיות, אחריות חברתית, שוויון, כבוד הדדי וחברתיות. מטרת קוד האתיקה זה ליצור מצב שבו החבריים בארגון יתנהגו בצורה אתית, בשוויון ובערכים שהם ייסדו, במיוחד בחברות מוחלשות כמו החברה הבדואית בנגב. מה שמניע את הארגון דנן, זו תחושת האחריות שלהם לחברה המוחלשת לעיל.

היום קיים חסר בהעדפה ובקידום הסטנדרטיזציה בחינוך בחברה הבדואית בנגב בכלל וברהט בפרט. העדפה זו היא הכרחית בחברה שעברה מצורת חיים של נדודים ליישובי קבע, ובה ישנו קושי רב בהסתגלות של המבוגרים והצעירים לצורת חיים חדשה וסטנדרטים מערביים של חינוך והשכלה. בעזרת מתנדבים בבתי הספר התיכוניים בעיר רהט מגרמניה, מארה"ב וישראלים הלומדים באוניברסיטה, המיזם פועל בכדי לגשר על הקשיים שנתקלים צעירים בלימודים בבתי הספר. פעילויות העמותה מאפשרות מצד אחד לשפר את רמת הלימודים ומצד שני מאפשרות אינטראקציה בתוך מערכת משותפת של תלמידים, מורים ומתנדבים. התוכניות פועלות במסגרת הלימודים הפורמאלית ובלתי פורמאלית ומנסות לבנות מנהיגות בחברה הבדואית. הארגון הוא חדשני בגישתו החותרת לסגירת פערים דווקא בעבודה לשיפור איכות החינוך במערכת החינוך הקיימת והתמקדותו בעבודה עם מנהלים ומורים הפועלים בבתי הספר התיכוניים. התמקדות זו מסייעת ומקלה על עבודתם המאפשרת להם להגיש תמיכה נוספת לתלמידיהם הזקוקים לכך נואשות. הארגון פועל בבתי הספר תוך פיתוח מודל תמיכה, שיהיה ניתן לשכפול בבתי ספרים בדואים ויהודיים במקומות נדרשים נוספים בנגב. בכדי להטמיע את המודל החינוכי פועלת העמותה ליצירת מנהיגות בדואית-יהודית מתנדבת מקומית, שתוביל תוכנית זו ותמפה נושאים נוספים הזקוקים לסיוע וקידום בכדי להביא לשינוי חברתי-כלכלי בנגב[1].

עקרונותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. סובלנות ושלום בין הבדווים ליהודים בנגב, זוהי מטרתם העליונה, ומחובתם לעודד זאת לסובלנות ביניהם במטרה שיראו את האחר.
  2. כבוד הדדי בין שתי האוכלוסיות האלה בכדי שיוכלו לחיות יחדיו בשלום.
  3. רב תרבותיות במטרה לתת לכל קבוצה לבטא את שונותה ולחיות על-פי תרבותה בשלום ובסובלנות עם האחר.
  4. שיתוף פעולה ותיאום בין היהודים לבדואים בנגב ולשתף פעולה ולתאם עם ארגונים אחרים שפועלים לשם אותה מטרה.
  5. אחריות חברתית לבדואים בנגב על-ידי פיתוח שירותים שיספקו את הצרכים של הבדווים ולאפשרות הגשמת מטרת תוכנית זו.
  6. יושרה עם הציבור הרחב ועם מטרות התוכנית והארגון דנן. עם שקיפות מלאה הם פועלים בהתאם לתקנות ולמטרות הארגון שהוגדרו על-פי חוק לא למטרות רווח.
  7. מקצועיות ויעילות- כל פעולותיהם ופעילויותיהם מקצועיות עם פתיחות לפיקוח וביקורת עם המטרה להתייעל ולהישאר יעילים במטרה להגדיל את מקורותיהם לפעולה הם בוחנים את שיטות הפעולה שלהם כדי להתייעל.
  8. שוויון בין כולם ללא הבדלי דת, גזע, מין, לאום, העדפה מינית או מגדרית בהתאם לסטנדרט שהם הציבו עם הערנות והכבוד למען שונות תרבותית.

תכניותיהם כוללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעגלי מנהיגות, מעורבות בחברה אזרחית למנהיגות קהילתית
  • נוער בסיכון: הכשרה תעסוקתית ומסוגלות תעסוקתית
  • תכנית ללימוד אנגלית אחרי שעות הלימודים בבתי הספר לנוער בר הישגים גבוהים
  • פרויקט "סראב" תכנית חינוך למוסיקה לילדים בדואים
  • מרכז תרבות דיגיטלי לתרבות בדואית: לספר את סיפורינו במילים שלנו, לפיתוח זהות אישית
  • חילופי בני נוער גרמני עם נוער מרהט
  • פרוייקט חיים משותפים בני שמעון-רהט[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]