משתמש:Saeedsarah/דעות קדומות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דעה קדומה הינה עמדה, לרב שלילית, כלפי חברים בקבוצה מסוימת. דעה זו מבוססת אך ורק על השתייכותם של החברים לקבוצה. ביסוד הדעה הקדומה מונח סיווג של אנשים, והסיווג משפיע על כך שמייחסים לפיו את הסיבה להתנהגות האנשים. מאפיינים מסוימים מיוחסים לקבוצה כ"שלם", ותכונות אישיות של אדם מסוים לא יילקחו בחשבון. כולנו קורבנות או בפוטנציאל להיות קורבנות של דעה קדומה, ללא כל סיבה חוץ מאשר חברותינו בקבוצת זהות, אם זה בבסיס של מוצא אתני, צבע עור, דת, מגדר, לאום, העדפה מינית, מידת גוף, או מוגבלות כלשהי. לא רק קבוצות מיעוט סובלות מדעות קדומות, דעה קדומה היא 'רחוב דו סטרי'- בדרך כלל זה עוקב מקבוצת המיעוט לקבוצת הרוב ולהיפך. אף אחד מאתנו אינו נקי לחלוטין מדעה קדומה. כאשר דעה קדומה מחריפה לשנאה, היא יכולה להוביל לברוטליות, רצח, מלחמה ואפילו לרצח עם. במשך חצי המאה האחרונה פסיכולוגים חברתיים תרמו רבות להבנת התהליכים הפסיכולוגיים החבויים תחת דעה קדומה, ואף החלו לזהות פתרונות אפשריים.[1]


תוכן עניינים 1 #הפניה הגורמים לדעות קדומות 1.1 #הפניה לחץ לקונפורמיות: חוקים נורמטיביים 1.2 #הפניה קטגוריזציה חברתית – אנחנו מול הם 1.3 #הפניה הטיית In-Group: (קבוצת הפנים) 1.4 #הפניה הומוגניות Out-Group: (קבוצת החוץ) 2 #הפניה מרכיבי הדעה הקדומה 2.1 #הפניה המרכיב הקוגניטיבי 2.1.1 #הפניה אשליית הקורלציה 2.1.2 #הפניה השפעות של דעות קדומות בחיים 2.2 #הפניה המרכיב הרגשי 2.3 #הפניה המרכיב ההתנהגותי

'''הגורמים לדעות קדומות''' לחץ לקונפורמיות: חוקים נורמטיביים מיסוד דעות קדומות: נורמות הן אמונות בקרב קהילה בנוגע למה נכון, מקובל ומותר. אם נחיה בחברה בה סטראוטיפים ואפליה הן הנורמה, רובנו נפתח דעות קדומות ונפלה לרעה. לתופעה זו קוראים גזענות ממוסדת– התנהגות גזענית/סקסיסטית אשר מקובלת בקרב רוב החברים בקהילה מסוימת בה סטראוטיפים ואפליה הם הנורמה. כך אנשים רבים שאינם בעלי דעה קדומה מאמצים דעות קדומות ומתנהגים בצורה מפלה במטרה להתאים עצמם לגישה הרווחת בתרבותם, וכך גם להפך- אנשים בעלי דעה קדומה מסתירים אותה מהסביבה. מרבית האנשים יעדיפו ללכת עם הזרם התרבותי מאשר לנענע את הסירה.[2] קטגוריזציה חברתית – אנחנו מול הם השלב הראשון בהיווצרות דעה קדומה הוא יצירת קבוצות – "הכנסת" אנשים מסוימים לקבוצה אחת על בסיס מאפיינים מסוימים, והכנסת אחרים לקבוצה נוספת בהתבסס על אפיונים שונים. אנחנו יוצרים הגיון בעולם המוחשי על ידי קיבוץ חיות וצמחים לקטגוריות בהתבסס על האפיונים הגופניים שלהם- וכך, בצורה דומה, אנחנו יוצרים הגיון בעולם החברתי שלנו ע"י קיבוץ אנשים לפי אפיונים, הכוללים מגדר, לאום, אתני, וכיוצא בכך. כשאנו פוגשים אדם בעל מאפיינים מסוימים, אנו מסתמכים על התפיסה שלנו בנוגע לאנשים בעלי מאפיינים דומים אשר פגשנו בעבר, ונעזרים בכך על מנת לקבוע כיצד להגיב לאדם החדש שפגשנו. קטגוריזציה חברתית היא שימושית והכרחית, אך עשויים להיות לה השלכות בעייתיות.[3] הטיית In-Group: (קבוצת הפנים) אנשים מעוניינים להגביר את הביטחון העצמי שלהם באמצעות שיוך לקבוצות חברתיות שהאדם רואה כ"עליונות" לעומת קבוצות אחרות. כלומר, רגשות חיוביים ויחס מיוחד לאנשים שהגדרנו כשייכים לקבוצה שלנו, ורגשות שליליים ויחס לא הוגן לאנשים רק משום שהגדרנו אותם כשייכים לקבוצה אחרת. אפילו כשהסיבה להבדלים בין קבוצות היא מינימאלית, להיות חבר בקבוצה מסוימת גורם לך לרצות לנצח קבוצות אחרות ולהתנהג אליהן בצורה לא הוגנת משום ששיטה זו בונה את הביטחון העצמי שלך ותחושת השייכות. כשקבוצתך אכן מנצחת, זה מגביר את תחושת הגאווה ואת ההזדהות עם הקבוצה.[4] הומוגניות Out-Group: (קבוצת החוץ) חברי ה-In-Group נוטים לתפוס את אלו שנמצאים ב-Out-Group (מחוץ לקבוצה, בקבוצות אחרות) כדומים אחד לשני (הומוגניים) יותר מאשר במציאות, כמו גם יותר הומוגניים מאשר החברים ב-In-Group. . במידה ואדם יודע משהו על חבר ב-Out-Group, סביר שירגיש שהוא יודע משהו על כל החברים ב-Out-Group.[5] '''מרכיבי הדעה הקדומה''' כבכל עמדה, לדעה קדומה שלושה מרכיבים: המרכיב הקוגניטיבי הכולל את האמונות או המחשבות היוצרות את העמדה. סטראוטיפ: המרכיב הקוגניטיבי העיתונאי Walter Lippmann (1922) היה הראשון להציג את המונח סטראוטיפ, כאשר הבחין בין העולם שבחוץ לבין הסטראוטיפ – "התמונות הקטנות שבראשינו". בהינתן תרבות מסוימת, התמונות הללו נוטות להיות דומות בצורה יוצאת מן הכלל. סטראוטיפ הוא הכללה בנוגע לקבוצת אנשים, בה תכונות מסוימות ניתנות לכל החברים בקבוצה, ללא קשר לשונות בקרבם. כאשר סטראוטיפים נוצרים, קשה מאוד לשנותם על סמך מידע חדש. צריך לשים לב שמדובר בתהליך קוגניטיבי, לא רגשי, ושסטראוטיפים עשויים להיות חיוביים ולא רק שליליים (אם אתה אוהב את הקבוצה הסטראוטיפ יהיה חיובי, אך אם אינך אוהב את הקבוצה, הסטראוטיפ על אותה התנהגות יהיה שלילי).[6]בעקבות הקיבולת המוגבלת לעיבוד מידע, הסטריאוטיפ מהווה "קיצור דרך" ביצירת כללי אצבע להבנת אנשים אחרים, מידע אשר תואם עם הרושם שלנו כלפי קבוצה מסוימת יקבל יותר תשומת לב, ישוחזר לעיתים קרובות יותר, ועל כן ייזכר טוב יותר ממידע אשר סותר את הרושם. וכך, כאשר חבר בקבוצה מתנהג כפי שצפינו, ההתנהגות מאשרת ואף מחזקת את הסטראוטיפ. אך אנו לא נוטים לחפש, להבחין, או לזכור את ה"יוצאים מן הכלל". כל אחד שאינו מתאים לסטראוטיפ יכול להיחשב כיוצא מהכלל, כך שאיננו צריכים לשנות את הסטראוטיפ.[7] אשליית הקורלציה העיבוד הקוגניטיבי של אנשים מנציח את החשיבה הסטראוטיפית דרך "אשליית המתאם". כאשר אנו מצפים ששני דברים יהיו קשורים, אנו עובדים על עצמנו לכדי אמונה שהם אכן קשורים, אפילו כאשר הם לחלוטין לא קשורים זה לזה. הרבה אשליות של קשר קיימות בחברה שלנו, למשל כמו האמונה הנפוצה שזוגות שאינם מסוגלים להביא ילדים יצליחו להרות לאחר שכבר יאמצו ילד אחד. (כנראה מכיוון שלאחר אימוץ הם יחושו פחות חרדתיים ולחוצים). הקשר הזה הוא לחלוטין מוטעה. לעיתים, אכן זוג מצליח להרות לאחר אימוץ ילד, אך זה מתרחש בתדירות לא יותר גבוהה מאשר זוגות ש"פתאום" הצליחו להרות- ולא אימצו ילד. אשליית קשר נוטה להופיע כאשר האירוע או האנשים מובחנים או ניכרים בשונה מהאוכלוסייה הטיפוסית לה אנו מורגלים. חברים בקבוצות מיעוט- גזע, קבוצה אתנית, נכות, וכו', עפ"י הגדרה, מובחן (ייחודי) בהשוואה לקבוצת הרוב. קבוצות אחרות שאינן מובחנות מבחינה מספרית (מיעוט), למשל "נשים", המהוות קצת יותר ממחצית המינים עשויות אף על פי כן להיות מובחנות או בולטות בגלל המקצוע הנדיר שלהן- למשל להיות שרברב(ת), צוללנית או טייסת. כזו מובחנות מובילה ליצירה ואמונה באשליית המתאם- קשר בין "דמות" האדם המובחן וההתנהגות שהוא או היא מציגים. אשליית המתאם הזו מיושמת לכל חברי אותה קבוצה.[8][9] השפעות של דעות קדומות בחיים נגיד ואינך מכיר הרבה מוסלמים, כך שעבורך להתרועע עם מוסלמי זהו אירוע מיוחד, ומוסלמים בכלליות הם אנשים מובחנים. שמעת כמובן על פעולות טרוריסטיות שכמה מוסלמים ממזרח התיכון ביצעו על אמריקאים. וכך נוצרה אשליית המתאם- בין מוסלמים ואלימות. עכשיו, אם אתה שומע על מוסלמי צעיר שניסה לפוצץ מטוס- אשליית הקורלציה שלך התחזקה ואושרה. התוצאה היא שבעתיד תוכל להבחין טוב יותר בסיטואציות בהן מוסלמי מתנהג באלימות, וסיכוי קטן יותר שתבחין כאשר הוא חיי בשלווה. וכך גם הסבירות שתבחין בכל הלא מוסלמים, אשר ביצעו מעשים של אלימות בשם הדת שלהם או המטרות הפוליטיות. אתה תעבד מידע חדש בהנחיית אשליית המתאם שלך, רואה את מה שאתה מצפה לראות, ומאשר במוחך שהסטראוטיפ מדויק.[10][11] המרכיב הרגשי רגשות שליליים כלפי קבוצה מסוימת, כאשר סוג הרגש מקושר ליחס ועוצמת הרגש. רגשות: המרכיב הרגשי האספקט הרגשי הוא הראשון שמפריע להתווכח עם האדם בעל הדעה הקדומה, טיעונים לוגיים אינם יעילים בהתנגדות לרגשות. אם יש לך סטראוטיפ על קבוצה שאינך יודע עליה הרבה, ושלא שקעת ברגשות בסטראוטיפ- יש סבירות שתהיה פתוח למידע סותר. גורדון אלפורט רשם בספרו דוגמה לדו שיח בין אדם X לאדם Y כאשר על כל טיעון חיובי של "ווי" אדם "איקס" מביא טיעון נגדי שאינו קשור לנאמר- רק על מנת לתמוך בסטראוטיפ שלו נגד יהודים (הם דואגים רק לקבוצה של עצמם, כל מה שמעניין אותם זה רק כסף, יש המון יהודים שברשותם בנק, ליהודים יש עסקים לא חוקיים..). – בגלל שאדם "איקס" שקוע רגשית בסטראוטיפ התגובות שלו לא הגיוניות. למעשה, אותו "איקס" אומר- "אל תטרידו אותי עם עובדות, דעתי כבר נקבעה". הדעה הקדומה שלו נשארה ללא פגע, זאת למרות שהטיעונים הספציפיים שלו עצמו הופרכו.[12] גורדון אלפורט אמר- שכאשר המרכיב הרגשי של דעה קדומה מושקע עמוק ברגשות שליליים, הוא עשוי להמשך אפילו אם אדם יודע במודע שהדעה הקדומה שגויה. פסיכולוגים החלו לחקור את משמעות הדעה הקדומה בצורה מפורשת ומרומזת, הם טענו כי גישה מרומזת- היא אוטומטית וללא כוונה, משקפת רגשות שליליים שהתמהמהו, המשאירים את הדעה הקדומה "בחיים" מתחת לפני השטח.[13] המרכיב ההתנהגותי נטייה להתנהג בדרך שלילת או כוונות כאלו כלפי חברי קבוצה מסוימת. אפליה: המרכיב ההתנהגותי אמונות סטראוטיפיות יוצרות לעתים רבות יחס לא הוגן. ליחס זה אנו קוראים אפליה – פעולה שלילית, פוגעת, ולא מוצדקת כלפי חברים בקבוצה מסוימת רק משום שהם משתייכים לקבוצה זו. כל קבוצה שמאופיינת אסטיגמטית בחברה- תחווה אפליה, בין אם בצורה רשמית או מרומזת. (למשל בחברה בה "יפה הוא רזה"- אנשים שמנים זוכים להיות מטרות לבדיחות, השפלות, והם פחות עשויים להתקבל לעבודה או לקבל קידום מאשר אנשים רזים).[14] אפליה מפורשת בבתי ספר ובמקומות עבודה איננה חוקית, אך סטראוטיפ ודעה קדומה עשויים לדלוף ולקבל ביטוי בדרכים מסוימות. לדוגמה- שחורים ולבנים לא מקבלים יחס זהה במלחמה העולמית נגד סמים. יחסית למספרם באוכלוסייה הכללית ולעברייני סמים, אפרו אמריקנים נעצרים בצורה לא פרופורציונלית, ומורשעים. הדגמה טיפוסית מגיעה ממחקר בסיאטל ב70% מהתושבים לבנים. הרוב הגדול של אלו שמשתמשים או מוכרים סמים הם לבנים , ועדיין כשני שליש מהאנשים שנעצרים הם שחורים. החוקרים הסיקו כי השוטרים שיקפו אפליה עפ"י גזע- ההשפעה הלא מודעת של גזע על תפיסה רשמית של מי הגורם לבעיית הסמים בעיר.[15][16] דעה קדומה יכולה גם להוביל לאפליה דרך "מיקרואגרסיה": "הקלת הראש, שפלות והשפלות" שהרבה מיעוטים ואנשים עם נכות פיזית חווים. לדוגמה: פרופסור לבן מחמיא לבוגר אסייתי אמריקאי על ה"אנגלית המצוינת" שלו. למרות שהסטודנט הזה חיי בארה"ב כל חייו. גברים בקבוצת דיון מתעלמים לחלוטין מתרומות האישה היחידה החברה, ומתייחסים רק אחד לשני.[17][18] מיקרואגרסיה (הקלת הראש, שפלות והשפלות) מתרחשת בהרבה צורות, בשנת 2002 נערך ניסוי בו 16 סטודנטים משתפי פעולה הגישו את מועמדותם לעבודה בחנויות מקומיות. בחצי מהראיונות הם הציגו עצמם כהומוסקסואליים, ובחצי השני כסטרייטים. כדי שלא יהיו ביניהם הבדלים אחרים – כל הסטודנטים התלבשו זהה. המחקר בדק שני היבטים של אפליה: אפליה פורמלית – בדקו האם יש הבדל בדברי המעסיק לגבי תפקידים פנויים, האם הסטודנטים קיבלו טלפון בחזרה, וכיצד המעסיקים הגיבו לבקשה להשתמש בשירותים. לא נמצא הבדל ביחס להומוסקסואליים ולסטרייטים. אפליה בין-אישית – נמצא הבדל. מעסיקים היו פחות ידידותיים להומוסקסואליים, ראיינו אותם פחות זמן, השתמשו בפחות מילים בזמן ששוחחו איתם, ונמנעו מליצור קשר עין. המסקנה היא שהמעסיקים חשו לא בנוח עם המועמדים ההומוסקסואליים או הרגישו מרוחקים יותר מאנשים שהם האמינו שהם הומוסקסואליים. [19][20][21] התנהגות המעסיקים משקפת סוג של אפליה הנמדדת ע"י "מרחק חברתי", אי רצון של אדם להגיע "קרוב מידי" לקבוצה אחרת. מדידה של מרחק חברתי יכולה להיעשות בסטינג רבים- למשל לשבת ליד הומוסקסואל בכיתה או לשבת יד הטרוסקסואל, כאשר אדם זז הרחק מאדם על כיסא גלגלים, כמה קרוב תיתן ל"אנשים האלו" להיכנס לחייך החברתיים?- לעבוד איתם, לחיות לידם, להתחתן איתם?.[22]

  1. ^ Demitrakis, K. M., Aronson, E., Wilson, T. D., & Akert, R. M. (2001). Social Psychology Study Guide. Prentice Hall.
  2. ^ Hyman, H. H., & Sheatsley, P. B. (1956). Attitudes toward desegregation. Scientific American, 195(6), 35-39.‏
  3. ^ Brewer, M. B., & Brown, R. J. (1998). Intergroup relations. McGraw-Hill.‏
  4. ^ Tajfel, H. (1982). Social psychology of intergroup relations. Annual review of psychology, 33(1), 1-39.
  5. ^ Linville, P. W., Fischer, G. W., & Salovey, P. (1989). Perceived distributions of the characteristics of in-group and out-group members: empirical evidence and a computer simulation. Journal of personality and social psychology, 57(2), 165.
  6. ^ Lippmann, W. (1922). Stereotypes.‏
  7. ^ Sherman, J. W., Macrae, C. N., & Bodenhausen, G. V. (2000). Attention and stereotyping: Cognitive constraints on the construction of meaningful social impressions. European review of social psychology, 11(1), 145-175.
  8. ^ Fiedler, K. (2000). Illusory correlations: A simple associative algorithm provides a convergent account of seemingly divergent paradigms. Review of General Psychology, 4(1), 25.
  9. ^ Mullen, B., & Johnson, C. (1990). Distinctiveness‐based illusory correlations and stereotyping: A meta‐analytic integration. British Journal of Social Psychology, 29(1), 11-28.
  10. ^ Gilovich, T. D. (1991). The'hot hand'and other illusions of everyday life. The Wilson Quarterly (1976-), 15(2), 52-59.
  11. ^ Hamilton, D. L., & Gifford, R. K. (1976). Illusory correlation in interpersonal perception: A cognitive basis of stereotypic judgments. Journal of Experimental Social Psychology, 12(4), 392-407.
  12. ^ Allport, G. W. (1954). 7he Nature of Prejudice. New York: Addison
  13. ^ Dovidio, J. F., Gaertner, S. L., & Saguy, T. (2008). Another view of “we”: Majority and minority group perspectives on a common ingroup identity. European review of social psychology, 18(1), 296-330.
  14. ^ Finkelstein, L. M., Frautschy Demuth, R. L., & Sweeney, D. L. (2007). Bias against overweight job applicants: Further explorations of when and why. Human Resource Management, 46(2), 203-222.
  15. ^ Fellner, J. (2009). Race, drugs, and law enforcement in the United States. Stan. L. & Pol'y Rev., 20, 257.
  16. ^ Beckett, K., Nyrop, K., & Pfingst, L. (2006). Race, drugs, and policing: Understanding disparities in drug delivery arrests. Criminology, 44(1), 105-137.‏
  17. ^ Sue, D. W. (2010). Microaggressions in everyday life: Race, gender, and sexual orientation. John Wiley & Sons.
  18. ^ Dovidio, J. F., Pagotto, L., & Hebl, M. R. (2011). Implicit attitudes and discrimination against people with physical disabilities. In Disability and aging discrimination (pp. 157-183). Springer New York.
  19. ^ Franklin, A. J., & Boyd-Franklin, N. (2000). Invisibility syndrome: a clinical model of the effects of racism on African-American males. American Journal of Orthopsychiatry, 70(1), 33.
  20. ^ Herek, G. M., & Capitanio, J. P. (1996). " Some of My Best Friends" Intergroup Contact, Concealable Stigma, and Heterosexuals' Attitudes Toward Gay Men and Lesbians. Personality and Social Psychology Bulletin, 22(4), 412-424.
  21. ^ Hebl, M. R., Foster, J. B., Mannix, L. M., & Dovidio, J. F. (2002). Formal and interpersonal discrimination: A field study of bias toward homosexual applicants. Personality and Social Psychology Bulletin, 28(6), 815-825.
  22. ^ Weaver, C. N. (2008). Social distance as a measure of prejudice among ethnic groups in the United States. Journal of Applied Social Psychology, 38(3), 779-795.‏
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Saeedsarah/דעות_קדומות&oldid=21533829"