משתמש:Rex~hewiki/מבוא למקרא/חטיבות במקרא, כינונם ושמותם

חלוקה לשלוש חטיבות (תורה, נביאים, כתובים)

• נכד בן סירא (בהקדמתו לתרגום בן סירא ליוונית)
• יוסף בן מתתיהו (בספרו נגד אפיון)

שמות החטיבות

השמות "תורה נביאים כתובים" מצויים כבר בתלמוד, [מצוי במשנה?]

---

חטיבת "חמש מגילות"

ערך מורחב – חמש מגילות

מקור הכינוי 'מגלה' לספרים שב'חמש מגלות'

• הספר הראשון שקיבל את השם מגילה הוא אסתר, וכבר המשנה והתלמוד מכנים אותו כך. (גם המסכת שנתייחדה לה מכונה "מגילה" בסתם)
• מכאן (=ממגילת אסתר, שכונתה כבר במקורות משנאיים ובתלמודיים בשם "מגילה") עבר הכינוי 'מגילה' לשאר הספרים הנקראים במועדים קבועים בבית הכנסת.
• הכינוי 'מגילת קינות' לאיכה נמצא לראשונה בתלמוד הירושלמי (שבת טז,א) . [שימו לב שבבלי ברכות נז,ב בולט איכה (וגם קהלת ושה"ש כמובן) בהיעדר התואר "מגילה", שכן הוא מכונה שם קינות לצד אסתר המכונה "מגילת אסתר". "הרואה שיר השירים בחלום יצפה לחסידות קהלת יצפה לחכמה קינות ידאג מן הפורענות הרואה מגלת אסתר נס נעשה לו". ובכלל האם אלו הם מאסף המגילות (היכן רות?) או ספרות חכמה?]
• את הכינוי מגילה ל'רות' אנו מוצאים לראשונה במדרש רות רבה א,ח. "אמר ר' זעירא: מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה..."
• שיר השירים וקהלת לא נזכרו עדיין בשם זה בפי חז"ל.

מקור החטיבה הייחודית "חמש מגילות"

• חמש המגלות שלנו אינן באות יחד לא במסורת חז"ל (=הברייתא של סדר הספרים במסכת בבא בתרא?) ולא בכתבי היד של השבעים.
  • [בחז"ל - אין חטיבה כזו] בברייתא העוסקת בסדרם של ספרי המקרא ( בבלי , בבא בתרא יד , ע"א ) באים ספרים אלה בין שאר ספרי כתובים על פי סדרם הכרונולוגי : "סדרן של כתובים : רות וספר תהלים ואיוב ומשלי , קהלת , שיר-השירים וקינות דניאל ומגילת אסתר , עזרא ודברי הימים . " ספר רות עומד כאן בראש על תקופת השופטים הקדומה ; קהלת ושיר השירים באים אחרי משלי , כי ספרים אלה יוחסו במסורת לשלמה ; ורק אחריהם באים איכה ( שיוחס במסורת לירמיהו ) ומגילת אסתר ( המתארת מאורע שאירע בגולת פרס בימי בית שני. [סדר זה מובא אצל הרמב"ם, (1138-1204) משנה תורה, אהבה, הלכות תפילין, ספרי תורה ומזוזה, ז,טו
  • [בשבעים - איון חטיבה כזו] תרגום השבעים והתרגומים התלויים בו קובעים את סדר המגילות לפי עיקרון דומה : מגילת רות באה אחרי ספר שופטים , מגילת איכה - אחרי ספר ירמיהו , מגילת קהלת ומגילת שיר השירים - אחרי ספר משלי.
• את המגילות אנו מוצאים לראשונה כקבוצת ספרים מגובשת בכתבי יד של המקרא מימי הביניים , וסידור זה מקורו כנראה במנהג לקרוא אותן בציבור , בבית הכנסת , במועדי השנה.

סידורם הפנימי בחטיבת "חמש מגילות"

• בכתבי יד קדומים של המקרא , כגון ' כתר' אדם צובא וכתב יד לנינגרד , הן מסודרות עדיין לפי זמן חיבורן המשוער.- רות , שיר השירים , קהלת , איכה ואסתר.
• בימינו נהוג לסדרן על פי סדר קריאתן במועדי השנה : במקום הראשון עומדת מגילת שיר השירים , שקוראים בה בבית הכנסת בחג הפסח ; אחריה מגילת רות , הנקראת בחג השבועות ; מגילת איכה , הנקראת בתשעה באב ; מגילת קהלת הנקראת בחג הסוכות , ובמקום האחרון עומדת מגילת אסתר , שקוראים בה בחג הפורים , בערב ובבוקר.
• בהוצאות אחדות של מקראות גדולות צירפו את המגילות לחומשי התורה , לפי זמני קריאתן , ובאותן מהדורות נעדר מקומן בין ספרי כתובים.

מקור הכינוי "חמש מגילות"

• הביטוי "חמש מגילות" לא מצוי בתלמוד או במדרשים.
• <אז ממתי?>

[נושא אגבי] מנהגי קריאה בציבור

נושא שולי במבוא למקרא, רלוונטי לערך על "חמש מגילות", ולערכי המגילות)

• המנהג לקרוא במגילת אסתר בחג הפורים הוא עתיק יומין , ומקורו עוד בתקופת בית שני (מגילה א,א). ואמנם זו המגילה היחידה , שחובה לקרוא אותה מתוך מגילת קלף , ויש לברך ברכה מיוחדת על קריאתה ..
• אין בספרות התלמודית כל רמז לקריאת חמש המגילות (למעט אסתר) [יש אזכור על נוהגי קריאה בתשעה באב - (בבלי, תענית ל,א) "וקורא הוא בקינות באיוב ובדברים הרעים שבירמיה"]
• המנהג לקרוא בשאר המגילות הוא מאוחר , ונזכר לראשונה במסכת סופרים (ממאה ח' לסה"נ לערך) בזו הלשון : "ברות ובשיר השירים , באיכה ובמגילת אסתר צריך לומר ( לפני קריאתן ברכת) "על מקרא מגילה" (מסכת סופרים יד,א. <ואילך: איכה - סופרים יח,ה>).
• את קהלת אין מסכת סופרים מזכירה כלל , ומנהג קריאתה של מגילה זו מכר לראשונה רק במחזור ויטרי (לערך ממאה יא לסה"נ.).
• המנהג לקרוא את המגילות בחגים בבתי כנסת לפני קריאת התורה , פרסם אותן בקרב העם, והן נתחבבו עליו יותר משאר ספרי המקרא - בדומה לתורה , הנקראת בציבור באופן קבוע , ובדומה לתהלים , שרוב מזמוריו כלולים בסידור התפילה.
• לגבי שה"ש קהלת ורות יש חילוקים בין העדות. יש קהילות שלא קוראים בהם בקהל כלל. איכה נקראת בכל קהילות ישראל, אולם הספרדים ועדות המזרח קוראים ללא ברכה.
• במחזור וורמיזא אין רמז למנהג קריאת איכה (יש שם את כל הקינות). ראו מחזור וורמיזא כרך המבואות, עמ' לה. (NNL RX2=86A541)

[נושא אגבי] סדרם של כתובים

• ראו פסקאות קודמות לגבי תחילת חטיבת חמש מגלות, ולגבי הסדר הפנימי בה.
• ראו קליין, וראו כהן עמ' 14-15.
• כתב יד לנינגרד: [שמות וסדר] דברי הימים, תהילות?, איוב, משלי, רות, שיר השירים, קהלת, קינות, מגלת אסתר, דניאל, עזרא, [סוף הקודקס, (מהדורת פקסימליה, מקור, ירושלים 1970. עמ' 273-275)]
• בקודקס בריטיש מוזיאום Or. 2201. (מאה 13) תהלים-איוב-משלי (לעומת: תהלים-משלי-איוב כיום), רות-שה"ש-קהלת-איכה-אסתר (לעומת שה"ש-רות-איכה-קהלת-אסתר כיום), דניאל-עזרא_נחמיה-דברי הימים.
• בכתב יד בבלי File:Babylonian-kethuvim-codex.pdf (ניקוד בבלי?) סדר כמו בברייתא בבא בתרא: [רות] תהלים-משלי-איוב קהלת-שיר השירים-איכה דניאל אסתר עזרא (נחמיה?) דברי הימים. [אין חטיבה של חמש מגילות]
• ":ברבים מכתבי היד של ימי הביניים - ובניהם כתבי יד ספרדיים, כתבי יד עם המסורה, קודקסים נוספים של british museum, Hasley 5710-11, Add. 15251 מופיעים הספרים באותו סדר (=של היום?) פרט לשינוי אחד: ספר דברי הימים הוא הראשון בסדר הכתובים (לפני ספר תהלים). בכך אמנם הופיע הסידור לפי קבוצות (ספרי אמ"ת, מגילות, ספרי היסטוריה), אך מבחינה כרונולוגית גם סדר זה מובן, הואיל וספר דברי הימים מקיף את הקורות בתקופת המקרא כולה, ועל כן מקומו בתחילת סדר הכתובים, או בסופו. כך בכל הדפוסים, פרט לשלושת הראשונים ולדפוסי בומברג 1525/1521 - שם סודרו המגילות סמוך לספרי התורה." (גבריאל חיים כהן, עיונים בחמש מגילות, 2006. עמ' 14-15)

מקורות

• פרופסור יעקב קליין, "מבוא לחמש מגילות", בכרך "מגילות", בסדרת עולם התנ"ך, דברי הימים הוצאה לאור, רעננה, 1993-1996. (עמוד 8).
• "מגלות", האנציקלופדיה העברית (כרך {{{2}}}, עמ' {{{3}}}), חברה להוצאת אנציקלופדיות, .
• אנציקלופדיה מקראית
• [?] לקסיקון מקראי
• גבריאל חיים כהן, עיונים בחמש מגילות, 2006.
• ראו ש"י זווין, המועדים בהלכה, ירושלים תש"ט, <עמ' שנו ואילך>

---