משתמש:Pashute/ע. שם ואין כאן

ע. שם ואין כאן

דף השתלשלות הגילויים והעריכות שלי

מסעות חקר

על רצח פאול קראוס ועל הניאוקונים היהודים

ביום מן הימים אשלים את הדברים כאן ואכתוב באופן מפורט יותר.

על פאול קראוס קראתי לראשונה, למיטב זכרוני, מתוך התבוננות במושג ניאוקון (בעזרתה האדיבה של הויקיפדיה האנגלית) מושג שבעצם שימש ככיסוי ל"שלטון היהודים בוושינגטון", ונלוו אליו מושגי "מיכל חשיבה" (think tank) וקישורים אל מורם ורבם של הניאוקונים: ליאו שטראוס. מכאן הגעתי למושג "חוקר המזרח" - שתמיד עניין אותי, והתחלתי לחפש מקורות לכתבי היוונים מתורגמים לערבית בידי יהודים - מוריו של הרמב"ם. קראתי משהו קצר על חיי קראוס ועל כך שעבר סוף טראגי (מכאן הסקתי לראשונה שמדובר בהתאבדות), בהותירו אחריו בת שאומצה בידי שטראוס, דודתה. מצאתי את המכתב של בתו. גיליתי חומר על 'התאבדותו', על אשתו - הוגת רעיון האיחוי הקדום של תאי בעלי החיים עם המיטוכונדריון, נישואיה לרואה העב"מים וולקובסקי ורעיונותיו. גיליתי מידע רב על ליאו שטראוס ולמדתי בכתביו על שיטתו, ועל חשדותיו לגבי רציחת קראוס בידי האחים הלבנונים בחדרו שבמצרים.

באותה ההזדמנות חזרתי לקרוא את דברי פרופ' קאסוטו במקורם, בספרו העבה על ספר בראשית, ולהשוותו עם שיטתו של קראוס, שיש לה הרבה על מה להתבסס, ולא מובן על מה היתה המחלוקת הגדולה שבעטיה לא קיבל את המשרה, אלא אם כן החום הירושלמי הוא שהכריע והלהיט את הרוחות באותו כנס גורלי.

על שמות מלכי מצרים ועל אותיות האלפבית

שני נושאים אלו והקשרם היהודי בשמות תנכיים ובמשמעות האותיות בעברית העסיקו אותי מאז היותי נער. והנה גיליתי מקריאת טקסטים והתבוננות בסרטים שיש קרבה מעניינת בין שמות הפרעונים לשמות ישראליים ידועים מהתנ"ך. כך גם פיתחתי מערכת שלמה של תובנות בעניין האותיות. ועוד חזון למועד, והיד נטויה.
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י"א בסיוון ה'תשע"א • 03:40, 13 ביוני 2011 (IDT)

חלק ממאמריי הנשענים הרבה על תובנה ופחות על מקורות ממוסמכים, אך הנובעים מעבודתי על מאמרים בויקיפדיה ובויקיטקסט, נמצאים באתר שלי ויקעברית ברשימת המאמרים "פסודו של יום" -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ח' בסיוון ה'תשע"ו • 18:45, 13 ביוני 2016 (IDT)

על הומור ובדיחות

השתלשלות מעניינת היתה לי בעניין הגילויים על הומור וצורת ההתבוננות. מסתבר שיש השפעה רבה למקום המגורים, לתרבות הכובשת במקום המגורים, ולקורות ההלכה והשקפות העולם הנובעות ממקומות אלו. החילותי לחקור בהרחבה על הומור גרמני / פרוסי כבד, על ההומור היפני שלא היה, על הניואנסים בין הומור מצבים צרפתי, הומור מתוחכם אנגלי והומור סיפורי אמריקני ישן, וכן על ההומור העכשיוי האינפנטילי.

מסתבר שההלכה המחמירה ונטולת השמחה, כולל "חסידות" ספרטנית נוסח רבי יהודה החסיד מגיעה מאזורי גרמניה ואוסטריה הפרוסיים. החסידות ותורת ה'שמחה' של הבעל שם טוב מפולין. תנועת ה'מתנגדים' של הגאון מוילנה באה מליטא הרצינית. כך אפשר לראות גם לגבי יחסם של יהודי מצרים וביחוד טוניס הקלילים, לעומת יחסם ההלכתי של פוסקי הלכה ומורי דרך מיהדות בבל (עירק).

באופן דומה אפשר לעקוב אחרי תנועות דתיות מחמירות וגם מלחמות שנבעו ממלחמות אלו כמו מקורות הצלבנים השונים, מסעות התנועות האסלאמיות השונות, וגם אופני התקבלות תנועות טוטליטריות כמו הקומוניזם והפשיזם - באיטליה ספרד, גרמניה, אוקראיינה, רוסיה ועוד.

מה שיותר מעניין מהתאוריות שלי - היא העובדה שיש מחקר אקדמי כבד ומכובד בנושא ההומור והיחס השונה כל כך אליו, על פי תרבויות ואזורים גאוגרפיים. הרבה מחומר זה מקוון.

יגעתי, ומצאתי מקור מקוון לדברי מארק טווין מלאי ההומור, לגבי ההבדלים בין סוגי ההומור האמריקני והאנגלי. רוב מה שכתבתי בערך הומור הן באנגלית והן בעברית נמחק, למרות שגוּבּה במקורות טובים. הטענה היתה שיש לכל אחד מסוגות ההומור ערך נפרד, או לחלופין שהסוגות שכתבתי אינם חשובים מספיק, אך בדרך למדתי הרבה.
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י"א בסיוון ה'תשע"א • 03:40, 13 ביוני 2011 (IDT)

הפאה והבגרות

מה ההסתברות שבן אדם מחליט, לאחר שפגש משקיעים ומומחי חקלאות, להקים חווה אקולוגית טבעית מגוונת, המקיימת את מצוות פאה. הוא ינסה מאז ערב חג השבועות למצוא חומר על מצוה זו. ילמד את דברי חז"ל. יקרא את דברי הרב טיקוצינסקי (שהיה בעד החזרת מצוות פאה) וכל האחרים כולל החזון איש - נגד. יערוך טקסטים בויקיטקסט ויתקן בויקיפדיה. ישמע על ארגון שולחן לשולחן ועל חלקם בקיום העכשיוי של מצוה זו. יתחקר את אנשי קיבוץ סעד בעניין, וישמע את המנטרות של החזון איש: "העניים לא יבואו". (ואיש כפר עזה החילוני שבא לסעודה ולתיקון ליל שבועות ישאל: הם לא יבואו גם בשביל חצילים?) מה הסיכוי שבצהרי היום, בבואו להיות משגיח בגרות באין כסף, יעמוד בחלון בית הספר החילוני בקיבוץ, צופה על השדה שבו אמורה לקום החווה במושב ממול, מול ילדים וילדות שאין להם מושג, ולא כבוד, במבחן תנ"ך. ויראה את הפסוקים ב"כי תצא" ואת מגילת רות, והשאלה: מהי המצווה שאינה כתובה בקטע המצוטט.

מה ההסתברות שהתלמיד היחיד שיצא מהכיתה יענה על כל השאלות שרובם כתוב עם אהבה לתורה, כאילו מצפים ממנו (ואולי כפי שלימדו אותו) להכפיש אותה כפרימיטיבית וחסרת כל משמעות לחייו (אבל אם מלים גדולות ומליציות).

מה ההסתברות שבן אדם יקלוט שפאות ראשו מסמלות בדיוק את פאת השדה? שילדים בכיתת ההקראה יסכימו לשים כיפה כדי לשמוע אותו קורא להם את הפסוקים באהבה. ויודו לו - כי הם יצאו עם הרגשה שהם לא רק הצליחו אלא גם הפנימו רעיונות מבורכים?

ירוסלב אורנשטיין אובמה אחוז אחד והרברט ספנסר

הפעם הכל התחיל במכתב שאני אמור לרשום למנהל חברת ביו-גז. החברה מציגה עצמה כשוויצרית, אך למעשה מדובר באוקריינים. שם המנהל ירוסלב. לפי גוגל זהו שם פרטי. יגעתי ומצאתי. היתה העיר ירוסלב. על היהודים כתובה שורה בודדת באנגלית. חיפשתי ירוסלב בעברית. שמם של אמנים ומדענים עולים. חיפשתי יערוסלאב. מצאתי דף של איש הנושא את שם משפחתי, ואשר חקרתי עליו בעבר ואפילו קראתי (לא בעיון) את הדף המסוים הזה. גיליתי סיפור מדהים ומעניין על הרב יעקב אורנשטיין בהקשר עם המגיד מדובנא, בעיר יערוסלאב. הם בוודאי נהנו שהם נמצאים בעיר ששמה נשמע דומה לירושלים. אני מכיר יהודיות מאתיופיה ששמן ירוס - קיצור של ירושלים.

עברתי לבדוק את משפחת אורנשטיין. שמתי לב לראשי התיבות א"ש. לקח זמן עד שקלטתי ששני פנים לראשי תיבות אלו. מצד אחד אורן שטיין. מצד שני א"ש. שהרי למספר וכותב ההקדמה היו כל הסיבות להסתיר רמזים על מנת לשמור על זכויות היוצרים. שכן שמו פלאם משמעותו אש. דבר דומה עשה בפיברוק והדגשת קטעים בתוך מכתבי הגר"א למגיד מדובנא - בו הגאון מוילנא מוסר דרישת שלום בשם בנו אברהם גם לדודו: דב. (שם כותב הספר אברהם דב).

משום מה זכרתי שארנרייך מבית שמש הוא אורנשטיין... בכל זאת גיליתי אנשים יוצאי דופן. לרבים מהם תוי פנים דומים להפליא. מדען - ראש מעבדה גדולה בהולנד, שנספה בשואה, אחר שגילה את הנוסחה שהובילה לפיתוח מיקרוסקופ שבעזרתו נצפתה לראשונה חלוקת התא החי! נאוקון שאינו נאוקון. מלחין מוסיקה מודרנית משוגעת. ממציא הרובוטריקים, והוא הוא ניצול השואה שהמציא את צעצועי חיות העץ המקפלים את ראשיהם במשיכת חוט.

מהניאוקון הייתי צריך את בוש. גיליתי שקוראים לו ווקר. עניין אותי לראות איך קוראים לברק אובמה. עקבתי בעניין אחרי הדיון בדף השיחה. החלטתי לעדכן שם (עדיין לא שמרתי לא את אורנשטיין ולא את אובמה), לגבי הטיפוסים השליליים ברקע של אובמה.

איכשהו הגעתי למילטון פרידמן ביו טיוב. קראתי בעבר את ספריו אך לא ראיתי מעולם אותו מדבר. הוא לכאורה משכנע אך ברור שמשהו אינו כשורה. ואז ראיתי את הסרט "האחוז האחד". ומשם להרברט ספנסר ורעיונות הדרוויניזם הכללי. אין לי ספק שאתעמק בזה. הנה מצאתי את היסוד להתאבדות המצחיקה של המערב (בחוסר ילודה), והעצובה של המזרח (בפניה למלחמה).
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • י"א בסיוון ה'תשע"א • 03:23, 13 ביוני 2011 (IDT)

טיפול במים עין שמר וביצות

במסגרת נסיון הקמת תחנת כח ביוגז למדתי על מושגים בטיפול במים. מכאן הגעתי לד"ר יחיעם שפירא ולאמנון (דג). למדתי שהאמנון הוא המאכל המותאם ביותר לאדם מבחינה בריאותית - ללא מליחות, ערכי שומן נמוכים, מעט כולסטרול מזיק, וסוגים שונים של אנזימים מועילים. אבל למדתי גם שאמנונים הגדלים בצפיפות בבריכות דגים תעשייתיים המקבלים פעמיים בשבוע פורמלין(!) ומטופלים בתרופות אנטיביוטיות הם המאכל החי הנמכר, הגרוע ביותר לאדם - גרוע מחזיר! לפי ויקיפדיה אנגלית, על פי מחקרים אקדמיים המצוטטים שם.

מכאן לאקוופוניקה ומשם לקיבוץ עין שמר - הגעתי לשם לביקור וצילמתי. (חפשו ביוטיוב: עין שמר דגים, או עין שמר רובוט). וכעת: ביצה (סביבה טבעית) בקרוב: ביצות מלאכותיות.
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ' בסיוון ה'תשע"א • 11:07, 22 ביוני 2011 (IDT)

עמונה

העפתי מבט במדור המשפטי של עיתון ישן. ונחרדתי. יהודה יפרח מספר במדור "צדק" עליו אני בדרך כלל מדלג, בעיתון מקור ראשון על ההתנהלות המשפטית בעמונה. זועזעתי.

המוכרים הערבים מיברוד (לא להתבלבל עם עין יברוד) היו חיוביים כלפי תושבי הישוב עפרה, כנראה באופן הדדי. הם קיבלו כסף רב וכן הטבות שוות כסף במליוני ש"ח לתשתיות הכפר - עבור מכירת השטח באופן מפורט ומדוייק. אך הם נמצאו תחת איום על חייהם!! כלומר: תחת שלטון ישראל, קיימים תושבי הארץ ערבים הנמצאים תחת איום מות - כי מכרו את אדמתם לבני הדת היהודית!

כדי לשמור על חייהם הם חתמו על הסכם כזה, המאפשר חשאיות, והסכם זה היה בידיעת ובברכת הדרג המדיני בשלטון מפלגת העבודה!! - ראש הממשלה שמעון פרס, ובנימין בן אליעזר (פואד) שר השיכון!! כמו כן, הוכח שהישוב קיבל את אישור המדינה. ומכל זה - מתעלמים עורך דין ספרד מארגון יש דין, דורית בייניש נשיאת בית המשפט העליון, והתקשורת.

את המסמכים יכלו להציג רק לאחר שהתושבים נמלטו על נפשם וחיים בזהות בדויה בחסות המדינה! עוד דבר שצריך לזעזע אותנו.

עדכנתי את חלקי הערך, ומיד ראיתי שאני צריך לעבוד על זה, כי זה יצא כתיבה פולמוסית. עדכנתי את הכל בטונים ענייניים והרחבתי את המחקר - מתברר שיש הרבה חומר מקוון בעניין מכל הצדדים: הארץ, גלובס, ידיעות ובאתר של יש דין באנגלית. אבל לפני הלחיצה על הכפתור, האינטרנט שלי נותק עקב תקלה. שמרתי את זה - ובקרוב אעדכן מחדש. מה יעשו יש-דין אם יגלו שיש גם דיין? אתמהא.
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ' בסיוון ה'תשע"א • 11:49, 22 ביוני 2011 (IDT)

ויכוחים בויקיטקסט

עריכותי הקדומות (והנרחבות) במשנה המבוארת לא מצאו חן בעיני ד"ר רונן אחיטוב. לדעתי הוא היה מורי למתמטיקה בנערותי, אבל עוד לא קיבלתי תשובות לויכוח שלי אתו. הוא מעדכן בשיטתיות משניות שונות, ונתקל בעריכותיי. דווקא שיטתו וביאוריו - לאו דווקא על פי הפשט, לא מוצאים חן בעיניי. ובכל זאת אני בטוח שנמצא את עמק השווה. בינתיים הוא פשוט מחק את עריכותיי ושינה לפורמט שלו. אני שילבתי את שניהם.

בינתיים אורי מילר - אחד המרכזיים בויקיטקסט רגז על s:משתמש:pashute/ביאור:בראשית א עבודת עימוד שעשיתי בפרשת בראשית (לפי החלוקה הנוצרית: פרק א). לא שמתי לב לכך שדווקא בדף זה היה דף שיחה מלא ועמוס. זאת לאחר כשנה של עבודה. גם כאן אני בטוח שנגיע לעמק השווה.
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ' בסיוון ה'תשע"א • 11:07, 22 ביוני 2011 (IDT)

הפתרון היה לעבור למרחב "מעומד". ותודה לעורכי ויקיטקסט שעזרו לי בכך. הפעולה הנרחבת ביותר בתחום זה הוא בספרי איוב ומשלי, אותם אני מקווה להשלים בקרוב. כך גם חלקים נרחבים מן התלמוד הבבלי ובחלק מהספרות המאוחרת. את פירושי הצליליים למקורות מלים נאלצתי להעביר ל[he.wikivrit.wikia.com ויקעברית] מחוץ לויקיטקסט, (עדיין לא ברור לי למה נבחר השם ויקיטקסט ולא ויקימקור כפי משמעות השם במקור) ולשם גם הועברו מאמרי 'פסודו של יום' על מקורות שמותיהם של המספרים, וכן על צורות אותיות האלפבית העברי והצידוני הקדומות ומשמעותן. -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ח' בסיוון ה'תשע"ו • 18:45, 13 ביוני 2016 (IDT)

ציונות 'יהדות השרירים' הראשונית - ולאומנות יהודית

בעקבות הערה שכתבתי ליהודה גליק, בעניין שואת הארמנים, חיפשתי בספרו של צוקרמן את הציוני הזקן, אלפרד נוסיג, שהם הרגו בעקבות שת"פ עם הנאצים. זכרתי את דברי צוקרמן על הערתו של נוסיג בעניין הארמנים (ראו להלן). גיליתי את סיפורם העצוב והמודחק של חלק מהציונים שבערה בהם שנאה לאחיהם הדתיים ה"חשוכים" ושבסופו של דבר נדחקו והגיעו עד שערי גהינום בהזדהות מפלצתית עם הממשל הנאצי ועם הדרך הלאומנית הנאצית מתוך אמונה בגורל היהודי ה"מתאים עצמו למצב", לעומת ריגנבלום למשל, ראש הממשל היהודי בגיטו ורשה, שראה עצמו כקרבן חסר ברירה שנאלץ לבחור ב"רע במיעוטו".

בעיקר למדתי והוספתי עוד ועוד ידיעות על חשיבותו של אלפרד נוסיג (אין לי ספק שהיה לו גם שם עברי). בעיני הארמנים נתפס כיום כנציג הציונים שביקשו להעלים את הטבח הנמשך, אך לפי מורגנטאו, היהודי הבכיר בממשל האמריקאי ושגריר ארה"ב בקושתא, נוסיג בחר להופיע בפניו כנציג הגרמנים דווקא. נוסיג ערך ספרי סטטיסטיקה על יהודים ומיקומם, כתב ספרי הגות על התפתחותה הטבעית של הגאונות והסתגלנות היהודית, ופסלו "היהודי הנודד" שהוצב במרכז הכנס הציוני בשנת 1905 היה לסמל יהדות השרירים. שירו על נאמנות יהודית לפולין הושר בכל הטקסים החגיגיים בבתי הכנסת ה'פרוגרסיביים' בפולין. ישנה האפשרות שנוסיג חשב שהוא מציל יהודים ומשאיר אותם בחיים, ואין תיעוד על כך שמסר מקומות מחבוא של יהודים, למעט טענתה של אי"ל על כך, וזכרונותיו של אנטק צוקרמן שהריגתו נסמכה על מסקנה מתוך אופן דיבורו.

למדתי וראיתי בתדהמה את התפתחות גילוייו של תא"ל אמיר השכל על יעקב קוזלצ'יק ואת העברת הדברים לבנו והקמת המצבה לזכרו. ואימות הדברים עם בני אדם חיים ועם המידע על אסירים. וקראתי בפה פעור על אברהם גנצויך (או גאנצוואך) נין של "החוזה מלובלין" סופר עברי ומנהיג השומר הצעיר, שמסר דוחות מודיעין שבועיות ו... [הערה קיץ 2023: כאן חסר מה שהתכוונתי כנראה לרשום אז]

קראתי גם בפעם הראשונה את הרעיון המעושה ומלא הסתירות של אייכמן עם וילם סאסן בטיים לייף. זה שחנה ארנדט הסתמכה עליו והאמינה לכל מילה שלו.

נמצאה קלטת אייכמן, והתברר שהתמליל המקורי שימש במשפטו

בסידרת התחקיר של יריב מוֹזֶר, אייכמן ההקלטות האבודות, אשר שודרה ביום השואה (שנה זו) שנת ה'תשפ"ג, התברר שמצאו שני דברים: א. איך ניסו באמצעות התמליל האמיתי של הראיון עם אייכמן להוכיח שלא היה רק "פקיד עושה דברו" של היטלר, אלא רשע מתוחכם וזומם שניתב את מעשיו וניהל את מכונת הרצח ואת הדרך להתחמק מעונש עם סופו הקרב של הרייך. ב. חשיפת הקלטות הראיון, שלא מותירים כל ספק.

על חטא

בקיץ ה'תשפ"ג, בדיון על אופן כתיבת שם הערך של עוגיית מנדלברויט, בכתבי על ניבי שפת היידיש ואויפן ביטויה, נסחפתי וכתבתי שיר מטופש ביידיש משל עצמי, בהנחה שלא יכירו בזה. מחקתי.