משתמש:Omri Idan Koren/תרפיה התנהגותית דיאלקטית
תרפיה התנהגותית דיאלקטית (באנגלית: Dialectical behavior therapy, DBT) היא שיטה בפסיכותרפיה שיועדה במקור לטיפול באנשים בעלי הפרעת אישיות גבולית[1] המאופיינים בהתנהגות של הרס עצמי, כיוון שמיומנויות בין-אישיות חשובות, ויסות רגשות והכלה של מצוקה רגשית חסרות אצלם באופן ניכר[2]. על כן, מחקר רב בתחום הפסיכולוגיה היישומית מתייחס לאוכלוסייה זו. עם זאת, טיפול התנהגותי דיאלקטי נמצא אפקטיבי גם עבור אוכלוסיות קליניות נוספות, כגון אנשים עם הפרעות אכילה, דיכאון מז'ורי ודיכאון עם הפרעות אישיות נלוות[1].
תרפיה התנהגותית דיאלקטית נמצאה יעילה באופן מובהק בהפחתת התנהגויות אבדניות ופגיעות עצמיות[3][2]. בנוסף, הפרעות נלוות שהמטופלים דיווחו עליהן, כגון: דיכאון, חרדה, כעס בלתי נשלט ותחושת ריקנות וניתוק עצמי, השתפרו בעקבות טיפול התנהגותי דיאלקטי בהשוואה לטיפול רגיל[1], אם כי ממצא זה איננו עקבי לאורך כל המחקרים[2]. ייתכן ואי עקביות זו נובעת מהבדלים סימפטומטיים בין קבוצות הטיפול, קושי במיקוד הממדים המרובים של התנהגויות אלו[2][1] והבדלי מין (נבדקו בעיקר נשים)[1]. במוקד הטיפול - מעבר מהתנהגויות מסכנות חיים (מוקד גבוה בהיררכית הטיפול) למטרות טיפול נמוכות יותר בהיררכיה הטיפולית[1]. התרפיה נמצאה כמסייעת למטופלים לפתח יכולות בין-אישיות, כגון: ניהול סיטואציות חברתיות באופן טוב יותר[1]. בהשוואה לטיפולים סטנדרטיים (TAU – treatment as usual), המטופלים בתרפיה התנהגותית דיאלקטית הציגו הפחתה משמעותית יותר בסיכון הרפואי המשויך להם, כפי שנמדד על ידי סך ימי האשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים, בנשירה מהטיפול והתנגדות לו[1].
קיימות מספר ביקורות על הטיפול. ראשית, ישנן מגבלות עקב ההטרוגניות של התסמינים בהפרעות הנלוות להפרעת אישיות גבולית, כמו: חרדה ומצבי לחץ, הפרעות אכילה אשפוז ועוד. הטרוגניות זו עשויה לסבך את התכנון והיישום של הטיפול והאפקטיביות שלו[3]. למרות הביסוס המדעי החזק של טיפול זה קיימים מספר פערים בספרות, כמו: מיעוט יחסי של גברים או מיעוט מטופלים ומידע מועט בספרות על החשיבות היחסית של רכיבים שונים של הטיפול ולתוצאות הטיפול. יתרה מכך, למרות שניסיונות ראשוניים ליישם שיטה זו באבחנות אחרות מהפרעת אישיות גבולית כבר מובטחים, יישומים אלה עדיין ניסיוניים וממתינים לעדויות מחקריות נוספות[1]. כמו כן, חסרים נתוני מעקב ארוכי טווח על מנת להסיק שטיפול זה משפר את איכות החיים של החולים[3][2]. לבסוף, מחקרים עתידיים צריכים להשוות שיטת טיפול זו עם טיפולים אחרים שספציפיים לסימפטומים של הפרעת אישיות גבולית אשר הוכיחו את יעילותם, וזאת באמצעות מספר נקודות הערכה ארוכות טווח[3].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 2. Lynch, T. R., Trost, W. T., Salsman, N., & Linehan, M. M. (2007)., Dialectical behavior therapy for borderline personality disorder., Annu. Rev. Clin. Psychol., 3, 181-205.
- ^ 1 2 3 4 5 3. Panos, P. T., Jackson, J. W., Hasan, O., & Panos, A. (2014)., Meta-analysis and systematic review assessing the efficacy of dialectical behavior therapy (DBT)., Research on Social Work Practice, 24(2), 213-223.
- ^ 1 2 3 4 Kliem, S., Kröger, C., & Kosfelder, J. (2010)., Dialectical behavior therapy for borderline personality disorder: a meta-analysis using mixed-effects modeling., Journal of Consulting and Clinical Psychology, Vol 78(6), Dec 2010, 936-951