משתמש:OmarDi48

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מטמון עין חופז[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר הארכאולוגי-[עריכת קוד מקור | עריכה]

עין חופז שוכן 3 ק"מ דרומית-מערבית לתל יקנעם, בצפון רמות מנשה. האתר סמוך לדרך ואדי מילך שהייתה עורק תחבורה ראשי בתקופות קדומות ,ולמעיין עין חופז. האתר נחפר ב-1994 כחפירת הצלה לאורך עונה אחת לקראת פיתוח העיר יקנעם זאת לאחר שהופרע בעקבות סלילת כביש באזור. גודלו של האתר כארבע דונם, וזוהו בו שכבות משלוש תקופות נפרדות: ברונזה תיכונה, ברזל II והתקופה הפרסית עד ההלניסטית. האזור בו נתגלה המטמון מאופיין בהתיישבות פיניקית בתוקפת הברזל II.

גילוי המטמון-[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטמון הונח בשלוש פכיות דליה זהות, האופייניות לתקופת הברזל II א'-ב'.

המטמון נתגלה בבית המזרחי ביותר באתר, בחדר פנימי, סמוך לקיר חיצוני W148 ,ומושען על גבי קיר פנימי. הפכיות היו מונחות בין שתי רצפות המרוחקות 15 ס"מ זה מזה. גם החדרים הסמוכים מרוצפים בשתי שכבות ריצוף חלקיות, הניגשות לקירות החדרים, ובניהן מפרידות 15 ס"מ בלבד. הקרמיקה שנתגלתה בבית בעלת אופי דומסטי - סירי בישול, וקערות, ומתוארכות לתקופת הברזל II א'. בכלל זה נמצאו בחדרים המובילים לחדר בו נתגלה המטמון סיר בישול בעל שפה משולשת, וקובעת, שניהם אופייניים לברזל II א' מאוחר[1] (מאה 9 לפנה"ס), ונמצאו על גבי שכבת הריצוף המאוחרת. כדי ליצור מקום להכנסת חפצי הכסף, נחתכו בכוונה את הצוואר של שלושת פכיות הדליה הזהות ששימשו לאחסון החפצים.  

קונטקסט וכרונולוגיה-[עריכת קוד מקור | עריכה]

החופרת התלבטה אם לשייך את המטמון לרצפה שמעל המטמון או לזו שמתחתיה. אם מקבלים את ההנחה שמטמון הכסף הוטמן מתחת לרצפה, במטרה להשתמש בו בעתיד, הוא צריך להיות משוייך לשכבה המאוחרת יותר של האתר, כלומר למאה ה-9 לפנה"ס[2].

פירוט המטמון-[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטמון מכיל  מטילים, תכשיטים מאוחסנים בשלוש פכיות ועוד מטילי כסף. לא ברור כמה הכילה כל פכית במקור, אך משקלו הכולל של הכסף הוא כ-1,200 גרם. הבצעים עשויים מחתיכות שבורות של מטילי כסף, תכשיטים ופיסות כסף אחרות (HACKSILBER).  

עין חופז וראשית ההתפשטות הפיניקית למערב-[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיניקיה הייתה ציוויליזציה עתיקה שהורכבה מערים עצמאיות הממוקמות לאורך חופי הים התיכון המשתרעות במה שהיא כיום סוריה, לבנון וצפון ארץ ישראל. הפיניקים היו ידועים בספינותיהם האדירות המעוטרות בראשי סוסים לכבוד אל הים שלהם (הפניה). הפיניקים היו גם ידועים בתור מלחים וברמה גבוהה של מיומנות בבניית ספינות והיו מסוגלים לנווט במים הסוערים לעתים קרובות של הים התיכון[3].

הפיניקים התיישבו בדרום ספרד בערך בשנת 800 לפני הספירה, זמן קצר לאחר ייסוד המושבה הפיניקית הגדולה ביותר, קרתגו (כיום בתוניסיה). החיפוש שלהם אחר סחורות חדשות, ובפרט אחר מתכת הכסף, הוביל אותם רחוק יותר מערבה והיה הסיבה להתעניינותם בעושר המינרלים של דרום ספרד[4].

במחקר שבחן את ההרכב הכימי והאיזוטופי של הכסף במטמון עין חופז, נתגלה כי מעט מן הכסף מקורו בהרי התאורוס שבטורקיה. לעומת זאת, רוב הכסף מקורו מאיבריה, והתוצאות מצביעות על מקור העופרת מאזור Linares בספרד. לפיכך, הכסף של עין חופז מתעד את השלב המוקדם ביותר של הנוכחות הפיניקית בספרד, במאה ה9 לפנה"ס, לפני הקמת מושבות קבועות בחצי האי. במטמון גדול אחר מהמאה השמינית לפני הספירה בישראל, מאשתמוע שבהרי יהודה, לפריטי הכסף שנבדקו במעבדה (15) יש יחסי איזוטופים דומים כמו במטמון עין חופז, כלומר גם הכסף במאה ה8 לפנה"ס מקורו מספרד. זה מצביע על כך שהכסף מאיבריה המשיך לשלוט בשוק המקומי בארץ ישראל במשך יותר ממאה שנה .


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטמון כסף, תל יקנעם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

From Iberia to the Southern Levant: The Movement of Silver Across the Mediterranean in the Early Iron Age, Samuel R. Wolff American Journal of Archaeology , Vol. 100, No. 4 (Oct. 1996), pp. 725-768 (44 pages)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

https://davidson.weizmann.ac.il/tags/ein-hofez

https://armstronginstitute.org/839-3600-year-old-silver-hoard-likely-the-levants-first-currency

https://www.researchgate.net/figure/a-c-The-Ein-Hofez-hoard-and-d-a-plan-of-the-courtyard-building-in-which-it-was_fig3_325212856

https://www.haaretz.com/archaeology/2019-02-26/ty-article/the-silver-rush-new-technologies-remap-phoenician-expansion-in-the-mediterranean/0000017f-def7-d3a5-af7f-feffe97d0000

  1. ^ Tzilla Eshel et al, Lead isotopes in silver reveal earliest Phoenician quest for metals in the west Mediterranean, 2018
  2. ^ Tzilla Eshel et al, Lead isotopes in silver reveal earliest Phoenician quest for metals in the west Mediterranean, 2018
  3. ^ Joshua J. Mark, Phoenicia, ‏19March 2018
  4. ^ Joshua J. Mark, Phoenicia, ‏19 March 2018