משתמש:Ngilboa76/טיוטה

רותם אמפרט נגב עוסקת בכרייה ובהשבחת פוספטים, בייצור דשנים, חומצות זרחתיות ברמות ניקיון שונות וכימיקלים אחרים, בשטחי זיכיון בנגב, וכן בשיווקם ובמכירתם בארץ ובעולם. חברת רותם אמפרט נגב היא בין יצרניות הדשנים הגדולות בעולם, ובין המובילות בתחום הדשנים והכימיקלים הזרחניים. מפעלי של הקבוצה בנגב, במישור רותם, באורון, בצין ובחו"ל תלויים לחלוטין באספקה סדירה של חומרי הגלם הבסיסי לתעשיית הזרחן, קרי פוספטים, אשר נמצאים ברחבי הנגב.

רותם אמפרט היא חברה בת של קבוצת כימיקלים לישראל, השייכת לחברה לישראל, והיא אחות למפעלי ים המלח (הנמצאים מזרחית למפעלים של רותם אמפרט) וכן למפעל "פריקלאס ים המלח" באזור רותם, ליד מפעלי רותם אמפרט. החברה נוצרה בשנת 1991 ממיזוג של פוספטים בנגב, רותם דשנים וקבוצת אמפרט האירופאית.

היסטוריה

ב-22 באפריל 1952 נרשמה פוספטים בנגב בע"מ (פו"ב) כחברה בבעלות ממשלתית לניצול עתודות הפוספטים בנגב. באותה שנה, גם החלה כרייה בפועל בשדה אורון. במרוצת השנים, התבצעו מיזוגים ורכישות לרוב, בארץ ובחו"ל, ובנובמבר 1952 התמזגו פוספטים בנגב וחברת דשנים וחומרים כימיים לחברה בשם "כימיקלים ופוספטים".

ב-1972 החליט שר הפיתוח, חיים גבתי, להקים מחדש את פוספטים בנגב כגוף נפרד ולהפכה לאחת החברות הבנות של כימיקלים לישראל. באותן שנים, גם הרחיבה החברה את פעילותה למישור רותם, המכתש הקטן ונחל צין. ב-1977 הקימה כימיקלים לישראל חברה נוספת במסגרת הקונצרן, שנקראה "רותם דשנים", שנועדה להיות הבעלים של מתקני הייצור החדשים במישור רותם.

בסוף שנות ה-80, איחדה כימיקלים לישראל את רותם דשנים ואת חברת אמפרט, יצרנית הדשנים ההולנדית, לקבוצת דשנים בינלאומית בשם "רותם אמפרט". ב-1991 מוזגה "פוספטים בנגב" אל תוך המערך החדש, שנקרא מעתה "רותם אמפרט נגב בע"מ".

ב-1995 מכרה ממשלת ישראל את כימיקלים לישראל לקבוצת אייזנברג. ב-2001 נמכרה החברה לישראל, החברה האם של כימיקלים לישראל, לקבוצת עופר.

פעילות

המחפר באתר מכרה הפוספטים במישור רותם

לחברה שלושה מפעלים - רותם, צין ואורון, בהם מועסקים כ- 1,200 עובדים, רובם תושבי הנגב. בשנת 2006 כרו במתקנים כ-3 מיליון טונות של סלעי פוספט, וייצרו כ-1.6 מיליון טונות של דשנים.

• במפעל "נגב אורון", דרומית מערבית למכתש הגדול וצפונית מזרחית לשמורת מכתשים עין יהב, קיימים מכרות פוספט, בריכות, ומתקני ייצור ושינוע.
• במפעל "צין", דרומית מערבית למפעל אורון ולשמורת מכתשים עין יהב, נמצאים מכרות פוספט ,בריכות, ומתקני ייצור ושינוע. שטחי הכרייה של המפעל משתרעים על פני 11 ק"מ בקרבת נחל צין וכן בצורת פרסה סביב שמורת הר-ההר (הר צין).
• במפעל במישור רותם, 15 ק"מ מזרחית לדימונה וכ-20 ק"מ דרומית לערד, בסמוך לבקעת צבאים ולהר צבאים, ישנם מכרות פוספט ומתקני ייצור ושינוע, ובריכות. המפעל מפיק גם חומצה גופרתית, חומצה זרחתית חקלאית, דשני פוספט, דשנים מורכבים ודשנים מיוחדים.

"רותם" מייצרת למעלה מ-80% מצריכת החשמל שלה בעצמה ע"י, ניצול חום ממתקני הייצור ללא שריפת דלקים

זיהום ומניעתו

בדצמבר 2001 זכתה רותם אמפרט בפרס "מגן איכות הסביבה בתעשייה" מטעם המשרד לאיכות הסביבה, שהוענק לה על ידי השר צחי הנגבי. הנימוקים למתן הפרס היו צמצום שפכים במקור וחיסכון במים, הרחבת מיחזור חומרים מסוכנים ושיקום מאצרות ישנות, מיחזור חומצות וקליטת חומצות שנפלטות ממפעלים אחרים באתר רותם, צמצום פליטות של זיהום אוויר, שיקוף של נופי מכרות תוך כדי הכרייה ולאחריה, והקמה ואחזקה של דרכי מטיילים באזור. כמו כן המפעל טיפל בפסולת מוצקה ובמיחזורה, כגון: ברזל, גומי, חביות נייר וקרטון. [1]

העמותות אדם טבע ודין וחיים וסביבה התנגדו להענקת הפרס משום שלטענתן המפעל הוא אחד האחראים העיקריים לזיהום מי התהום באקוויפר "חבורות יהודה" בנגב. לפי הטענה, במשך שנים רבות אכסן המפעל את שפכיו בבריכות אידוי לא מדופנות. דבר שגרם לדליפת שפכי תעשייה בעלי חומציות ומליחות גבוהות ביותר, וזיהום של האקוויפר. כתוצאה מכך אבדו מיליוני מטרים מעוקבים של מי שתייה. "כימיקלים לישראל" מסרה בתגובה, כי בבדיקות שנעשו באזור לא הוכח קשר בין המלחת קידוחי מים במישור רותם לבין מפעלי התעשייה של רותם אמפרט, וכי קיימים מקורות אפשריים רבים להמלחה זו. כן הודיעה החברה כי היא משתפת פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, ופועלת להפחתת הזיהום

ד"ר אביהו בורג מהמכון הגאולוגי, קבע בשנת 2011 שהזיהום בעין בוקק הוא תוצאת זיהום של מפעלי רותם-אמפרט במישור רותם.

נכון לשנת 2006, פלטו מפעלי החברה 44% מכלל הזיהום החלקיקי התעשייתי בישראל. החלוקה היא כדלקמן: 35% מקורם במפעל צין, 7% נוספים מקורם במפעל אורון והיתר, 2% מקורם במפעל מישור רותם.

משנת 2002 מבצע המשרד להגנת הסביבה בדיקות פתע במפעלי החברה, שבהן התגלו חריגות בעשרות אחוזים בפליטת מזהמים. בשנת 2002 התגלו בבדיקות של המשרד להגנת הסביבה במפעל בצין חריגות רבות מהתקן. בעבר היו במפעל מתקן גדול לקליית פוספטים, אך מתקן זה הושבת בעקבות מאבק של תושבים באזור. גם לאחר השבתת המתקן, פולטות שתיים מארובות המפעל כמות גדולה מאוד של חלקיקים מזהמים. גם במפעלים באורון ובמישור רותם התגלו בשנת 2002 חריגות מהתקן.

החברה מפעילה באחד ממתקניה תחנת כח שמוזנת בפצלי שמן-סלעים עשירים בחומר אורגני שמחימומם ניתן להפיק נפט. החברה כורה את פצלי השמן במכרה פתוח ושורפת אותם. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה הזיהום שנגרם מכך דומה לזיהום מתחנת כח פחמית (באופן יחסי לגודל). למרות שהחברה כורה משאבים ציבוריים, המדינה אינה גובה מהם תמלוגים.

נכון ל-2008 הסתפק המשרד להגנת הסביבה בהתראות, ולא הגיש נגד המפעל המזהם תביעה פלילית, בגלל התחייבות החברה לשיפור עתידי. לדברי "רותם אמפרט", השקיעה החברה עשרות מיליוני דולרים בהפחתת פליטות, נסגרו מתקנים מזהמים וכן טופלו שאר הארובות האחרות במפעלים, והן כיום עומדות בכל התקנים הבינלאומיים . במפעלים באורון ובצין הוקמו מתקני ספיגה וצפויה הפחתה משמעותית של זיהום החלקיקים באפריל 2008.

רותם אמפרט נגב פרסמה כי האמצעים שננקטו לשמירה על הסביבה הם:

• מעבר לשימוש בגז טבעי כמקור אנרגיה ככל שניתן מקור.
• שימוש אחראי במשאבים טבעיים, כגון שיקום ואדיות, שיקום ושימור אזורי כרייה וחציבה והחזרתם למדינה בתום הפעילות. מקור
• הגברת השימוש בתוצרי לוואי של תהליכי הייצור, כדי להביא לידי השבה מירבית של המשאבים והתשומות שנצרכו בתהליך הייצור. מקור
• שינוע בטוח – בחירת מובילים אחראיים והדרכתם, שימוש במערך חירום לטיפול בתקנות בשינוע, הקפדה על אריזה בטוחה ותקנית והקפדה על אמצעי הובלה תקניים ונאותים.
• צמצום במקור של כמות השפך והפליטות הנוצרות, והאצת המחזור של הניתן למחזור.
• יישום מדיניות של ניהול אחראי של מוצרים לאורך כל מחזור חייהם

שיקום מכרות

מכרה אורון המשוקם

תכניות הכרייה החדשות של רותם אמפרט נגב כוללות תכניות שיקום, אשר מתבצע תוך כדי כרייה. החברה משתפת פעולה בנושא עם הקרן לשיקום מכרות הפוספטים.

קישורים חיצוניים

• רותם אמפרט נגב
• רותם אמפרט באקו ויקי
• ‫יעל עברי-דראל, היד הקלה של גדעון עזרא: "רותם אמפרט" כמשל, באתר ynet, 21 בנובמבר 2007‬

הערות שוליים

[[קטגוריה:תעשייה כימית בישראל]] [[קטגוריה:יצרני כימיקלים]]