משתמש:Natietietie/חלקי הדיבר
בבלשנות. החלוקה לחלקי דיבר, או במינוח מקצועי יותר לקטגוריות לקסיקליות, היא סיווג כל מילה בלקסיקון של שפה לפי מאפיינים מורפולוגיים.
חלוקת המילים לפי חלקי דיבר יוצרת קבוצות פתוחות, כלומר שניתן בקלות להוסיף להן מילים, וקבוצות סגורות, שהרכבן לא משתנה. לדוגמה, בעברית קבוצות שמות העצם והפעלים הן פתוחות ואילו קבוצת מילות הקישור היא סגורה. קבוצת תוארי הפועל הייתה סגורה בעברית מקראית והפכה להיות פתוחה בעברית מודרנית, כנראה בהשפעת שפות אירופה.
חלוקת המילים לחלקי דיבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלקי הדיבר הנפוצים ביותר הם שם העצם והפועל, ולצדם קיימים שמות תואר, תוארי פועל, כינויים, מילות יחס, מילות קישור ועוד.
בעבר היה נהוג לחלק את חלקי הדיבר לפי קריטריונים סמנטיים: שם עצם הוגדר כ"מילה המציינת חפץ או מושג", ופועל הוגדר כ"מילה המציינת פעולה". ואולם אפיונים אלו כלל אינם מדויקים, והם גם קשים מאוד להגדרה. הבלשנות המודרנית מעדיפה הגדרות המבוססות על מאפיינים מורפולוגיים ותחביריים:
- שם עצם - צורה הנוטה לפי מספר (יחיד, רבים, זוגי) ולפעמים גם לפי מין (זכר, נקבה, סתמי), ויכולה לשמש כנושא או מושא במשפט. דוגמאות: "בית" (שם עצם כללי), "ירושלים" (שם עצם פרטי).
- שם פעולה - שם המגדיר את הפעולה. ניתן ליידע שם פעולה. דוגמות: "אכילה" "ריקוד" וכו'.. (הוא עשה את פעולת ה..)
- פועל - צורה הנוטה (בדרך כלל) לפי פעולה, גוף וזמן (פג"ז) דוגמה: כתבנו- כתיבה, אנחנו, עבר.
- משמשת כנשוא במשפט ובחלק מהמקרים מקבלת מושא. דוגמאות: "הלכתי", "עומד".
- שם פועל - שייך למערכת הפועל, אך אין לו זמן. אי אפשר ליידע שם פועל, ותמיד יכלול את מילית היחס ל. דוגמאות: "ללמוד", "לאכול", "לרקוד".
- שם תואר - צורה המשמשת כלוואי לשם עצם או כנשוא במשפט שמני. נוטה בדרך כלל לפי מין ומספר. דוגמאות: "גדולה", "חופשיים".
- תואר הפועל - תואר שמתאר את הפועל לדוגמה: "הוא רץ מהר" מהר הוא תואר הפועל (מתאר את הריצה).
החלוקה לחלקי דיבר איננה זהה בכל השפות, אם כי מקובל לומר שבכל השפות יש פעלים ושמות עצם. הגבולות בין הקטגוריות השונות אינם תמיד חדים. בעברית למשל, צורות המקור והבינוני הן צורות פועליות על גבול שם העצם, ושמות הפעולה הם צורות שמניות שיש להם מאפיינים של פועל (למשל, מקבלים מושא). לאורך התקופות ייתכן גם מעבר של צורה מחלק דיבר אחד לאחר (תזוזה קטגוריאלית); למשל, המילה "זָקֵן" היא במקור שם תואר, אך הפכה להיות שם עצם.
התפלגות מילול[עריכת קוד מקור | עריכה]
התפלגות המילול עשויה להיות או בקבוצה פתוחה או בקבוצה סגורה. קבוצה פתוחה היא אחת המקובלות על הוספת מילים חדשות, ואילו בקבוצה סגורה פריטים חדשים ניתן להוסיף לעיתים רחוקות מאוד. קבוצות פתוחות בדרך כלל מכילות מספר גדול של מילים, בעוד שהקבוצות הסגורות מכילות הרבה פחות. קבוצות פתוחות אופייניות שנמצאות בעברית ובשפות רבות אחרות הן שמות עצם, פעלים (למעט פעלים נלווים, אם אלה נחשבים כמעמד נפרד) תארים, תוארי פועל ומילות קריאה. אידיופון(הגות-עשתות)הוא חלק דיבור לא מוכר, שלעתים קרובות נמצא בקבוצה פתוחה, אם כי פחות מוכר לדוברי עברית [1][2][3] למרות זאת, חלק דיבור זה פתוח לעיתים קרובות יותר למילים חד פעמיות. קבוצות סגורות אופייניות, הן מילות יחס (או מילות יחס סופיות), תוויות יידוע, מילות קישור וכינויי גוף.[4]
הבדל הקבוצה פתוחה-סגורה קשור לשוני בין קטגוריות לשוניות ותפקודיות, ולזה ובין תוכן המלל ומילים שימושיות, וחלק מהמחברים מחשיבים את אלו כחופפות, אבל הקשר אינו מדויק. קבוצות פתוחות הן בדרך כלל קטגוריות לשוניות במובן הקפדני יותר, המכילות מילים עם תוכן סמנטי(בעל משמעות) רב יותר,[5] ואילו קבוצות סגורות, הן בדרך כלל קטגוריות שימושיות, המורכבות ממילים שמבצעות במהותן פעילות דקדוקית . זה לא אוניברסלי: בשפות רבות, פעלים ותארים[6][7][8]נמצאים בקבוצות סגורות, בדרך כלל מורכבים מכמה איברים, וביפנית היווצרותם של כינויי גוף חדשים משמות עצם קיימים, שכיחים יחסית, אם כי באיזה היקף הצורות האלו נבדלות במעמד המילים נתון לוויכוח.
מילים מתווספות לקבוצות פתוחות באמצעות תהליכים, כ: הרכבה, גזירה(גזירה מורפולוגית), הטבעה(פרוטולוגיזם, נאולוגיזם), והשאלה. כאשר מוסיפים מילה חדשה באמצעות איזה שהו תהליך כמו זה, לאחר מכן ניתן להשתמש בו בצורה דקדוקית במשפטים באותן דרכים כמו מילים אחרות שלו בקבוצה.[9] קבוצה סגורה יכולה לקבל פריטים חדשים באמצעות אותם תהליכים, אבל שינויים כאלה הם הרבה יותר נדירים ולוקחים הרבה יותר זמן. קבוצה סגורה נתפסת בדרך כלל כחלק משפת הליבה והיא אינה עתידה להשתנות.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
[[קטגוריה:בלשנות]] [[קטגוריה:תחביר]] [[קטגוריה:חלקי הדיבר|*]]
- ^ The Art of Grammar: A Practical Guide, Alexandra Y. Aikhenvald, p. 99
- ^ G. Tucker Childs, "African ideophones", in Sound Symbolism, p. 179
- ^ Ideophones do not always form a single grammatical word class, and their classification varies between languages, sometimes being split across other word classes. Rather, they are a phonosemantic word class, based on derivation, but may be considered part of the category of "expressives",[18] which thus often form an open class due to the productivity of ideophones. Further, "[i]n the vast majority of cases, however, ideophones perform an adverbial function and are closely linked with verbs." [20]
- ^ "Sample Entry: Function Words / Encyclopedia of Linguistics".
- ^ Carnie, Andrew (2012). Syntax: A Generative Introduction. New Jersey: Wiley-Blackwell. pp. 51–52. ISBN 978-0-470-65531-3.
- ^ Dixon, Robert M. W. (1977). "Where Have all the Adjectives Gone?". Studies in Language. 1: 19–80. doi:10.1075/sl.1.1.04dix.
- ^ Adjective classes: a cross-linguistic typology,Robert M. W. Dixon, Alexandra Y. Aikhenvald, OUP Oxford, 2006
- ^ The Art of Grammar: A Practical Guide, Alexandra Y. Aikhenvald, p. 97
- ^ 1