משתמש:Naorma/בג"צ לאור נ' יו"ר הכנסת - בג"צ 142/89 תנועת לאו"ר ו-3 אח' נ' יו"ר הכנסת ו-16 אח', פ"ד מד(3), 529 (1990).
ּבג"צ לאור נ' יו"ר הכנסת עסק בתיקון לחוק מימון המפלגות בשנת 1989.[1] כשבועיים לאחר הבחירות לכנסת ה-12 החליטה ועדת הכספים של הכנסת להגדיל רטרואקטיבית את מימון הבחירות כך שיחול גם על הבחירות לכנסת ה-12. בחוק המימון לבחירות בכנסת באותה התקופה לא ניתנו הקצבות למפלגות חדשות בכנסת וברשויות המקומיות.[2]
תיקון זה פטר רטרואקטיבית מפלגות שחרגו מן התקציב בהשבת הכספים. העותרים תבעו מביהמ"ש למנוע את אישורו של שינוי זה בדיעבד בתקציב המפלגות לבחירות לכנסת ה-12 באמצעות תיקון חוק מימון מפלגות, בטענה כי התיקון הנ"ל התקבל תוך פגיעה בהוראות הקבועות בסעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת הקובע כי "הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות, ויחסיות, לפי חוק הבחירות לכנסת; אין לשנות סעיף זה, אלא ברוב של חברי הכנסת".[3] כמו כן נפגעו הוראות סעיפים 44 ו-46 לחוק יסוד : הכנסת הדורשים רוב מיוחד של 80 חברי כנסת,[4] במידה ורוצים לשנות סעיפים מחוק יסוד : הכנסת.[5] כמו כן ביקשו העותרים צו ביניים אשר ימנע את תשלום הכסף עד כאשר יסתיים הדיון המשפטי בסוגיה. בנוסף טענו העותרים כי תיקון זה פוגע בעקרון השוויון המנוגד לשיטתנו ולכן תיקון זה לחוק חסר תוקף.[6]
בעיה משפטית שעמדה בפני ביהמ"ש הייתה, האם החוק תקף אל אף שבקריאה הטרומית הוא התקבל ברוב רגיל ולא ברוב מיוחד דהיינו 61 חברי כנסת. ולכן השאלה המשפטית עליה נדרש בית המשפט העליון לענות היא : מה תוקפו של חוק אשר התקבל בשלושת הקריאות ברוב מלא אך סותר עקרונות יסוד, כגון עקרון השוויון.
בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ קבע שהתיקון לחוק פוגע בעקרון השוויון, סותר את חוק יסוד לכנסת ולכן יש לבטלו. פס"ד לאור מהווה אבן דרך במשפט החוקתי בישראלי, זאת מכיוון שבפס"ד זה הועלתה בפעם הראשונה הטענה כי עקרונות היסוד של השיטה מהווים עקרונות יסוד החולשים על כלל המשפט הישראלי.
טענות הצדדים:
טענות העותרים:
העותרים, תנועת לאו"ר,[7] עתרו כנגד חוק מימון מפלגות אשר עבר בכל שלושת הקריאות ברוב מוחלט, אך לא עבר בדיון המקדים ברוב מוחלט דהיינו החוק לא התקבל ברוב הדרוש בכל שלבי החקיקה. לטענתם כל חוק אשר משנה את סעיפים 4, 44, או 45 לחוק יסוד: הכנסת, דהיינו פוגע בשוויון בין המפלגות, חייב לעבור ברוב מוחלט גם בקריאה הטרומית. בנוסף טענו העותרים כי גם אם התקבל חוק, הוא חסר תוקף, שכן ההחלטה חורגת משיקולים ענייניים של טובת הכלל, המדינה או אינטרס לגיטימי, שיקולי המדינה היו פסולים ולוקים בחוסר שוויון.[8]
טענות המשיבים:
המשיבים, מדינית ישראל, טענה המדינה כי משעה שנתקבל החוק המתוקן ברוב הדרוש, אין לערער על תוקפו. בנוסף טענה המדינה כי הטענה שהשיקולים פסולים אינה נכונה והפנתה לאסמכתאות המצביעות על כך לטענתה.[9]
דיון והכרעה:
השופט אהרן ברק :
חוק אשר מאשר למפרע חריגה מימונית של תעמולת הבחירות לכנסת פוגע בשוויון של אלו אשר הסתמכו על המימון הקיים ולא חרגו ממנו. החלתו הרטרואקטיבית של התיקון לחוק פוגעת בהסתמכותם של מי שנהגו כדין וביושר ותכננו את מסע הבחירות שלהם במסגרת התקציבית החוקית. בנוסף חוק זה סותר את הוראות סעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת, אשר קובע כי על הבחירות להיות שוות, שכן מימון לא שוויוני למפלגות פוגע בשוויון. השופט ברק מציין כי "חזקה על חוק שהוא נועד להגשים את עיקרון השוויון, אלא אם כן נכתב בו מפורשות אחרת".
לאור קביעתו של השופט אהרן ברק, לפיה חוק מימון המפלגות סותר את סעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת הוא פנה לשאלה האם ההצבעה על החוק בקריאה טרומית צריכה להיעשות 'ברוב מוחלט'. השופט אהרן ברק פונה לסעיפי החוק הרלוונטיים[10] המורים כי יש צורך ברוב מוחלט בכל שלבי החקיקה על מנת להעביר חוק הסותר את אחד מסעיפי חוק היסוד, אך לא בשלב הקריאה הטרומית של החקיקה. לשיטתו, תכלית הדיון בהצעת החוק הטרומית אינה אלא לוודא כי הצעת החוק ראויה היא לדיון, וכי יש לה סיכוי 'לעבור' ברוב מיוחד בקריאות הראשונה, השנייה והשלישית.
בנוסף מתייחס השופט אהרן ברק לטענתם החדשנית של העותרים. על פיה חוק אשר התקבל בהליכי חקיקה תקינים אך סותר את עיקרון השוויון (המהווה אחד מעקרונות היסוד) דינו בטלות. מסביר השופט אהרן ברק כי טיעון זה מבוסס בשיטות רבות והוזכר אף אצלנו בעבר. אך מנגד עיקרון מרכזי בשיטתנו הוא עקרון ההכרה בריבונותה הבלתי מעורערת של הכנסת (דהיינו גם חוק פוגעני לעתים יכול להישאר כחוק). מסביר השופט אהרן ברק שפסילת חוק בשל תוכנה אינה נוגדת את הדמוקרטיה, את הפרדת הרשויות או את ריבונות/עליונות המחוקק, על כן סטייה ממסורת שיפוטית זו צריכה להתקבל על ידי המחוקק. על כן הוא קובע כי יש להשאיר סוגיה זו ב'צריך עיון' אל אף נטיעתו להסכים עם טענתם.[11]
השופט מנחם אלון:
השופט מנחם אלון מציין כי בית המשפט העליון אינו יכול לבטל חוק של הכנסת, וזאת מפאת כבודה וריבונותה של הכנסת, אלא אם כן הכנסת עצמה שריינה חוקים ואינה מכבדת שריון זה, רק אז בית המשפט יתערב, מציין השופט מנחם אלון כי במקרה זה התנאי הכתוב לעילי מתקיים ולכן יש לבטל את החוק מכיוון שהמחוקק, גם הוא כפוף לעיקרון שלטון החוק.
השופט מנחם אלון מסכים עם השופט אהרן ברק כי חקיקה רטרואקטיבית באשר למימון מפלגות פוגעת בשוויון הסיכויים של המפלגות, ועל כן תוקפה מותנה בעמידתה בתנאי סעיף 46 לחוק יסוד: הכנסת.
לפי השופט מנחם אלון הדיון בקריאה הטרומית צריך גם הוא לעבור ברוב של כ - 61 חברי כנסת, וזאת היות ואינו "דיון בהצעה לסדר יומה של הכנסת" – כך עולה הן מתכלית החקיקה והן מן ההיסטוריה שלה: תכלית הוראת השריון שבסעיף 46 לחוק יסוד: הכנסת הנה שריון עקרונות היסוד של שיטת המשטר שלנו, ועל כן כל חריגה מעקרונות היסוד צריכה להתפרש בצמצום.
עוד מציין השופט מנחם אלון כי אם כוונתו של המחוקק סותרת את לשון החוק, יתעלם ביהמ"ש מכוונת המחוקק ויפרשו לפי "משמעות לשונו של החוק והכוונה העולה מתוכו ומתוכנו, מהקשרו וממורשתו".
בנוסף מציין השופט מנחם אלון כי נוהג מהווה את אחת האינדיקציות לפרשנות. במקרה הנדון, חברי הכנסת הנהיגו נוהג ולפיו מקום בו נדרש כי הצעת חוק תעבור ברוב מוחלט, הכוונה הנה גם לקריאה הטרומית.[12]
היות ואת עיקרון השוויון יש לפרש בהרחבה, ואת החריגים לו בצמצום, הרי שחוק הסותר את סעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת המורה כי "כנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות, ויחסיות, לפי חוק הבחירות לכנסת; אין לשנות סעיף זה, אלא ברוב של חברי הכנסת ." וסעיפים 44 ו-45 לחוק יסוד: הכנסת המורים כי יציבותו של חוק יסוד: הכנסת היא עליונה ואין לפגעו או לשנות יציבות זו ללא רוב של 80 חברי כנסת. לכן קובע השופט כי יש להעביר חוק ברוב מוחלט גם בשלב הקריאה הטרומית.[13]
השופט יעקב מלץ:
השופט יעקב מלץ הצטרף לפסק דינו של השופט מנחם אלון, קובע השופט יעקב מלץ כי הסעיף הנדון בפס"ד זה אשר מקורו בחוק מימון מפלגות אפשר למפלגות פטור מהשבת כספי מימון מפלגות, מקום בו הם חרגו מן התקציב. חוק זה פוגע בעיקרון השוויון, וזאת מבלי שעבר ברוב מוחלט בכל שלבי החקיקה. לכן יש לבטלו.[14]
'החלטה:[15]'
בית המשפט העליון הכריע בסוגיה ופסק כי התיקון לחוק חוק מימון מפלגות פוגע בערך השוויון אשר מהווה עקרון יסוד על חוקתי במשפט הישראלי וסותר את הוראות סעיפי חוק יסוד: הכנסת ועל כן יש לבטלו.
כמו כן נקבעו מספר הלכות חשובות בפסק דין זה :
· הקריאה הטרומית בהצעת חוק פרטית היא שלב משלבי החקיקה ולכן נדרש רוב מוחלט של תומכים גם בשלב זה.
· עקרון השוויון בבחירות כולל שוויון בסיכויים, וחקיקה רטרואקטיבית פוגעת בעקרון זה.
· לבית המשפט סמכות לבטל חקיקה הנוגדת "שיריון" בחוק יסוד.
קריאה נוספת :
להרחבה בנוגע לתנועת לאו"ר ניתן לגשת לאתר האינטרנט שלה-http://www.laor.org.il/.
בנוסף למי שמבקש להרחיב בנושא שלבי החקיקה ניתן לגשת לאתר הכנסת-
https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/pages/legislationexplanation.aspx.
[1] הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 8), תשמ"ט-1988.
[2] בג"ץ 142/89 תנועת לאו"ר - לב אחד ורוח חדשה נ' יושב-ראש הכנסת ו- 16אח',פסקאות 1-5 לפסק דינו של השופט אהרן ברק, מד(3) 529 (1990).
[3] סעיף 4 לחוק יסוד : הכנסת.
[4] בסיום הקריאה הטרומית הוחלט, ברוב רגיל ( רוב חברי הכנסת שנכחו בהצבעה), להעביר את הצעת החוק לאחר מכן הקריאה הראשונה נתקבלה ברוב של 64 חברי-כנסת, והקריאות השנייה והשלישית נתקבלו ברוב של 68 חברי כנסת.
[5] סעיפים 44 ו-46 לחוק יסוד : הכנסת.
[6] בג"ץ 142/89 תנועת לאו"ר - לב אחד ורוח חדשה נ' יושב-ראש הכנסת ו- 16אח',פסקאות 6-7 לפסק דינו של השופט אהרן ברק, מד(3) 529 (1990).
[7] להרחבה ניתן לראות את אתר תנעת לאו"ר -http://www.laor.org.il/.
[8] בג"ץ 142/89 תנועת לאו"ר - לב אחד ורוח חדשה נ' יושב-ראש הכנסת ו- 16אח',פסקאות 6-7 לפסק דינו של השופט אהרן ברק, מד(3) 529 (1990).
[9] בג"ץ 142/89 תנועת לאו"ר - לב אחד ורוח חדשה נ' יושב-ראש הכנסת ו- 16אח',פסקה 8 לפסק דינו של השופט אהרן ברק, מד(3) 529 (1990).
[10] סעיפים 4, 44 ו-46 לחוק יסוד : הכנסת.
[11] בג"ץ 142/89 תנועת לאו"ר - לב אחד ורוח חדשה נ' יושב-ראש הכנסת ו- 16אח',פסקה 8 לפסק דינו של השופט אהרן ברק, מד(3) 529 (1990).
[12] סעיף 46 לחוק יסוד : הכנסת.
[13] בג"ץ 142/89 תנועת לאו"ר - לב אחד ורוח חדשה נ' יושב-ראש הכנסת ו- 16אח', , 574-555 מד(3) 529 (1990).
[14] בג"ץ 142/89 תנועת לאו"ר - לב אחד ורוח חדשה נ' יושב-ראש הכנסת ו- 16אח',עמודים,575-574 מד(3) 529 (1990).
[15] שם, עמוד 575.
להרחבה בנוגע לתנועת לאו"ר ניתן לגשת לאתר האינטרנט שלה-http://www.laor.org.il/.
בנוסף למי שמבקש להרחיב בנושא שלבי החקיקה ניתן לגשת לאתר הכנסת- https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/pages/legislationexplanation.aspx.