משתמש:Nadav212/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר סייד מהדי מוסוי (בפרסית: سید مهدی موسوی; נולד בשנת 1976) הוא משורר ופעיל חברתי איראני בולט, שזכה להכרה בזכות שיריו, אשר מביעים ביקורת על נושאים חברתיים ופוליטיים באיראן. לנוכח הצנזורה וההגבלות הממשלתיות, יצירותיו נאסרו לפרסום באיראן, והופצו באופן מחתרתי. כמו כן, מוסוי העביר סדנאות כתיבה באופן חשאי באיראן. לאחר הטרדות מצד המשטר הוא נעצר ב-2013, ובסופו של דבר נמלט מאיראן ב-2016. מוסוי ממשיך ליצור בגלות, ועבודתו זוכה להכרה בקרב חוגים שונים באיראן ומחוצה לה.

ילדות ותחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסוי נולד בטהראן למשפחה ממעמד הביניים ובילה את ילדותו ונעוריו בעיר כרג'. הוא כתב סיפורים מגיל צעיר מאוד והחל לכתוב שירה כאשר היה בן 11. מוסוי התחנך בבית ספר למחוננים וסיים חטיבת ביניים ותיכון בהצטיינות. כתיבתו ושיריו הובילו אותו לזכייה בפרסים ברמה הארצית באיראן ולפרסום שיריו בעיתונים כבר באותן שנים.[1]

קובץ שיריו הראשון פורסם בשנת 1998 בספר בשם "מלא כוכבים אבל..." (יחד עם שני משוררים נוספים), שהוא אוסף של סונטות ניאו-קלאסיות העוסקות בנושאים חברתיים. ספרו השני, "מלאכים התאבדו", הוכרז כבלתי ניתן לפרסום על ידי משרד התרבות וההכוונה האסלאמית באיראן. בשל האתגרים איתם התמודד מוסוי עקב פרסום יצירותיו, שכללו הגבלות ואיסורים על פעילותו הספרותית, הוא פנה להשכלה גבוהה וקיבל דוקטורט ברוקחות מאוניברסיטת משהד למדעי הרפואה, ואף היה בעל בית מרקחת באילאם, איראן, בין השנים 2012 ל-2015.[1]

השפעתו החברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסוי נחשב כיום לאחד המשוררים האיראנים המפורסמים, דמות מרכזית בתנועה ששמהּ 'עַ'זַל פוסט מודרני'. הע'זל במקור הינו סגנון כתיבה שאומץ על ידי משוררים פרסים בימי הביניים, ועוסק באובדן וברומנטיקה. תנועת השירה הרדיקלית של ה'עַ'זַל פוסט מודרני' מאתגרת את המסורות הדתיות, מנסה להחיות את הסגנון הקלאסי של השירה הפרסית ולקשר אותה לנושאים פוליטיים וחברתיים באיראן. בתחילת שנות האלפיים פירסם מוסוי את יצירותיו באתר האינטרנט "ע'זל פוסטמודרני", זאת חרף הצנזורה באיראן. כמו כן, בשנים 2000 – 2003 פרסם את שלושת המאמרים "גנאלוגיה של הע'זל הפוסטמודרני", "מאפייני הע'זל הפוסטמודרני" ו"מחקר הע'זל של היום", העוסקים בתנועת הע'זל, אשר השפיעו על משוררים צעירים לתמוך בסגנון חדש זה.[2]

בנוסף, מוסוי עסק בהעברת סדנאות כתיבה יוצרת באיראן, שכללו הוראת אמנות השירה, כתיבת סיפורים קצרים ורומנים. סדנאות אלו, שהוקמו לראשונה בעיר משהד בשנת 1999, נמשכו בשנות האלפיים ואף התרחבו לערים כמו שאהרוד, טהראן, כרג' ועוד. קיום סדנאות ספרותיות מסוג זה באיראן נתקל בהתנגדות מצד המשטר, לכן מוסוי קיים אותן במקומות שונים כגון בתים פרטיים, בתי קפה, מרכזי תרבות, משרדי הוצאה לאור, אוניברסיטאות ועוד.[1]

על יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסוי פרסם 14 אוספי שירה, שתי נובלות, וספר תיאורטי על שירה. רבות מיצירותיו של מוסוי לא עברו את הצנזורה באיראן, והופצו בחשאי.[3] על מנת להתמודד עם הצנזורה, השתמש מוסוי במטפורות רבות ומשחקי מילים כדי להסתיר את המשמעות הישירה.[2] דוגמא לכך היא אחת מיצירותיו הבולטות של מוסוי, הספר "מלאכים התאבדו". לאחר שהוחרם באיראן בשנת 2000, ספר זה פורסם במחתרת שנה לאחר מכן. חלק משיריו של מוסוי הולחנו ובוצעו על-ידי שאהין נג'פי (Shahin Najafi), זמר איראני גולה. הסיבות שיוחסו לצנזור יצירותיו נגעו לסוגיות פמיניסטיות, פגיעה בקדושה ושימוש במילים לא חוקיות. נראה כי מוסוי הושפע במידת מה מהמשוררת פֹרוּע' פַרֹחְ'זַאד, עליה דיבר מספר פעמים ובשירתו ניתן למצוא הפניות אל יצירותיה של פרח'זאד.[2]

בין עבודותיו המוכרות של מהדי מוסוי:

  • "אני מלא כוכבים אבל..." (1999).
  • "המלאכים התאבדו" (2002).
  • "אני מפרסם אותם רק בשבילך" (2005).
  • "הציפור הקטנה לא הייתה ציפור ולא קטנה" (2010) - אזכור לשירה של פרח'זאד "הציפור הייתה רק ציפור" שמופיע בספר "לידה אחרת".
  • ״נפילתו של הנמר האיראני עקב העלייה הבלתי רגילה במספר הכבשים״ (2014).
  • "דרכו של הסמוראי" (2019).

חיכוך עם השלטון באיראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2009 נעצר מהדי מוסוי על-ידי כוחות משרד ההסברה בביתו ונלקח לחקירה. לאחר אירועים אלה, הוא לא היה נוכח ברשתות החברתיות ולא קיים את סדנאותיו במשך כשנה. האירועים הללו והזעזוע שבא בעקבותיהם השפיעו באופן שלילי לחלוטין על זרם ה'ע'זל הפוסטמודרני' ורבים מתלמידיו של מהדי מוסוי ומעריציו פרשו מהעיסוק בספרות באותן שנים. עם זאת, דפי המעריצים והבלוגים שלו בפייסבוק המשיכו לפרסם את שיריו והיו להם מעריצים רבים.[1]

בהמשך אותה שנה נעצר מוסוי לצד המשוררת פאטמה אח'תסארי (Fateme Ekhtesari), וקיבל עונש של תשע שנות מאסר ועוד 99 מלקות.[4] סעיפי האישום כללו "העלבת קודש הקודשים", "אגירת גז מדמיע" ו"יחסים אסורים". מאסר זה עורר עצומה של קבוצת משוררים שפעלה לשחרורו של מוסוי, וב-14 בינואר 2014 השניים שוחררו בערבות, עד שבסופו של דבר מוסוי הצליח להימלט מאיראן בינואר 2016.[5]

לאחר עזיבת מוסוי את איראן הושעה הרישיון לפרסום של כל יצירותיו הקודמות. כאשר ניסה לשלוח שני שירים חדשים "מהרמאנה" ו"לילה" למשרד ההכוונה כדי לקבל אישור, שניהם הוכרזו כבלתי ראויים לפרסום. לאחר שהתאכזב מאי פרסום הספר באיראן, הוא פרסם בשנת 2017 בנורבגיה את קובץ השירים "ליצן מול יחידת ההוצאה להורג" בהוצאת אמזון.[1]

פועלו של מוסוי בשנים האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדי מוסוי מתגורר כיום בלילהאמר, נורבגיה וממשיך לפעול יחד עם אח'תסארי. הוא משתתף בפסטיבלים ספרותיים רבים באירופה וחלק משיריו תורגמו לאנגלית, נורווגית, ספרדית, עברית ועוד. במקביל הוא מנהל את הסדנה הספרותית המקוונת "חמסאיה" בהנחיית מכון תואנא, ולאחר כל קורס הוא מוציא לאור כתב עת אלקטרוני של יצירותיהם של משתתפי הסדנה במרחב הווירטואלי. מוסוי הצהיר פעמים רבות באינטרנט כי ישוב לאיראן למרות כל ההטרדות והלחצים אם עונש המאסר והמלקות שלו יושעו.[1]

ביוני 2023 יצא מהדי מוסוי לסיור בישראל ביוזמת הדוקטורנטית ללימודי איראן ומתרגמת שיריו אורלי כהן. הביקור זכה לאירוח חם מצד הקהילה הספרותית הישראלית, ובמסגרתו התראיין מוסוי לכתבה בעיתון "הארץ", בה תיאר את התלאות שחווה באיראן.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Mehdi Mousavi, "About Me." Seyed Mehdi Mousavi's personal website Literature and nothing else…. http://mehdimousavi.net/%d8%af%d8%b1%d8%a8%d8%a7%d8%b1%d9%87-%d9%85%d9%86-2/ (accessed March 9, 2024)
  2. ^ 1 2 3 מהדי מוסוי, ככר החרות עקבה מדם : שירים נבחרים. תל אביב: כתב ווב הוצאה לאור בע"מ, 2021. תורגם על ידי אורלי כהן. עמ' 9.
  3. ^ Mehdi Mousavi". ICORN international cities of refuge network." https://www.icorn.org/writer/mehdi-mousavi(retrieved March 9, 2024)
  4. ^ Kaveh Bassiri. “A History of Modern Iranian Poetry.” Essential Voices: Poetry of Iran and Its Diaspora, 2021.
  5. ^ Saeed Kamali Dehghan, "Poets lobby Iran to pardon pair convicted of insulting religion," The Guardian, November 4, 2015, https://www.theguardian.com/books/2015/nov/04/poets-lobby-iran-to-pardon-pair-convicted-of-insulting-religion
  6. ^ איתי משיח, "על קפה בתל אביב, עם הכוכב שחזר ממרתפי העינויים באיראן", עיתון הארץ, 30 ביוני 2023, נדלה ב2 באפריל 2024. https://www.haaretz.co.il/magazine/2023-06-28/ty-article-magazine/.highlight/00000189-0125-db09-adcb-b9f7a5470000