משתמש:Mickey Yalew/איזוטריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלאכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE I: 264-267

  • ההיררכיה המלאכית היא: מלאכת (מלאך),ליקה מלאכת (מלאך עליון), אגאזת (נסיכים), סלטנת (כוחות), הילת (כוח), מנברת (כתר), ארבב (שליטה), כרוב (כרובים), סורפל (שרפים)
  • 12 בחודש sane יום מיכאל, 1 במסקרם לרגואל, 7 בנהסה לגבריאל, 3 בתהסס פנואל, 30 בהמלה לסוריאל, 5 בהמלה לסקואל, 21 בהמלה לאוריאל, 3 בקוואגמה לרפאל. בנוסף תזכורת בכל יום בחודש.
  • האמונה היא שברגע שילד נטבל הוא מקבל 2 שומרים מלאכים המכונים עקבין (עקבי מלאכת) לחייו

עקבה סראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE I: 293

  • עקבה סראי - שם שנמצא בשימוש רק בספרות.
  • תנקואי - מכשף, רופא אליל.
  • דבתרה - מומחה בקסם כתוב, קמעות, מרשמי צמחים.
  • מצהפה מדבנית - ספר הרוקחות.
  • מצהפה פווס - ספר התרופות.
  • עצה דבדבה - מרשם הצמחים.

ארדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE I:326-327

  • ארדית - ספר התלמידים

אלוהים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • EAE I: 358 אריאם - הרקיע השביעי שבו אלוהים נמצא.

אסמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE I: 381

  • אסמת שם למגילות קסם וקמעות.

עוד נגסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE I: 402

  • עוד נגסת - מעגל המלכים. הגדת עתידות. הורסקופ.

אלקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE I: 191-192

  • אלקה - תואר לבעל מומחיות או אדם גדול.

טבילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE I:468-470

  • טבילה - תמקת, כרסטנה
  • שם ההטבלה ידוע למקורבים על מנת שלא ישתמשו בו לכישוף
  • אצל ביתא ישראל ישנם גם שני שמות ושניהם בשימוש ללא חשש

לידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE I: 589-593

  • נשים הריוניות עונדות בדרך כלל קמעות
  • בקרב היהודים קוברים את חבל הטבור לא רחוק מהבית בידי אישה
  • בקרב היהודים 40 יום ללידת בן, 80 יום ללידת בת בסיומם מוטבלים בטקס (קוראים בספר הארדית) ובטקס כרסטנה ובו מעניקים לו שם (שם הכרסטנה ושם של בית האב).
  • traditional birth attendants מלווי לידה מסורתיים (ילמד אוולג', מיילדת שלמדה)

קבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE I: 645-649

  • אדם שמת - כהנים קוראים עליו תהילים.
  • בית קברות נפרד מבית התפילה. ילדים שמתים נקברים במתחם נפרד וברייה לא נקברים בו. נואפים ומוחרמים לא נקברים ולא נערך עליהם טקס.
  • ספרים שנקראים הם פתהת, תהילים ומות משה.
  • נוכחות של לקסו (מקוננות).
  • תזכר (אזכרה) ביום ה-30 (ייתכן שבעבר היה 40 לגבר ו-80 לאישה - הערה שלי מ.י.)
  • הגופה נכנסת לבור מכוסה בחול ואבנים ואחרי כמה שנים מקובל לשתול עץ.

בודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE I: 622-635

קישוט גוף: צלקת וקעקוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE I: 600-601

  • מקושר לרפואה, חניכה והגנה מכוחות רעים בעיקר רוחות.
  • אסתטיקה
  • אמונה דתית או כתרופה

קפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE I: 763-765

  • שלוש סבבים בטקס הקפה אוואל או אבול, טני (טונה או טולה מאורומו) או רג'ה וברכה.
  • שותים דרך ועם הרוחות ומותירים כוס לרוח.

מילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE I: 746-749

  • גזרת

שדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE II: 130-132

  • רוחות באמהרית מנפס - קיימים במישור בין האדם לאל.
  • שדים הם רוחות רעות ורשעות והרסניות.
  • לא קשור לזאר, ווקבי, קולה.
  • כהני הרוחות הרעות הם דסק, גודלה, דינו וטפנת.
  • המילה לשדים היא מגעז גנן (ברבים: אגננת) גם גנאל. אטימולוגית מגיע כנראה מהמילה הערבית ג'ין. המילה ג'נן היא רוח באופן כללי.
  • השדים של צהרי היום (גננה קטר) - מושג המתאר רשע ודמוניות.
  • הטוב מגולם בידי האל והמלאכים והרע בידי השדים.
  • ספר היובלים וספר חנוך בהם מסופר על נפילת המלאכים.
  • מסטמה או מסצ'ם הוא שד נוסף מקושר לשטן, והוא ראש השדים והרוחות הרעות. מסטמה הוא גם מלאך האופל.

--- בקסם וכישוף

  • השדים הם רוחות רעות התוקפים אנשים וגורמים נזק.
  • בספר ארדית ישנם לחשים כנגדם.
  • ברייה שד האפילפסיה שהוא ראש לגיון השדים.
  • מגגננה השד של דלתות סגורות, מפתן הדלת והגבול הגורם לקוליק.
  • טגרידה שד נוסף לאפילפסיה
  • וורזליאה שד נקבה הגורמת למוות תינוקות.
  • צותלאי שד ההפלה.
  • אמונה שאנשים מביאים חולי באמצעות העין (עין הרע): עינה אגננת (עין השד), עינה ברייה (עין העבד), עינה צלה (עין הצל).
  • היישות הגורמת לעין הרע נקרא בודה.
  • ראש השדים נקרא מלך השדים, נגוס אגננת או נגוס ברייה, או מחלה מסוימת מלך הקדחת, נגוס חדד.
  • ישנם כמה מרפאים משדים כגון מטביל, אטמקי, או מושך שדים (דבתרה - גנן סבי) שמקושר לאיחוז.
  • גירוש שדים כולל לעיתים טבילה, טמקת, והשפרצה (אטממקה), אמונה שגם צלב (בקרב נוצרים), קמעות או מגילות מגנות אף הן.
  • שיטה נוסת היא חתימת השד, ישנם מספר חותמות (מהתם) כמו חותם שלמה (ראה: מרברטה סלומון), חותם השדים או חותם אלכסנדר.
  • טקסטים לשדים כוללים: תפילת קשירת השדים, מראת שלמה, תפילת האסמת. ספרי קסם וכשפים כגון: ברטוס, ארדית, סאיפה מלאכות יכולים לגרש שדים.

---

  • זאר, אדבר, קולה, אוואי ו-ווקבי כתות של רוחות שקיימות עוד לפני הנצרת וללא גבולות.
  • סראל - ידוע אצל דוברי התגרית.
  • רוחות הקולה ואדבר הם רוחות מגנות המקושרות למקומות ספציפיים (האם גם לתאריכים?-הערה שלי מ.י.) יכולות להיות טובות ולהגן או רעות ולהביא עוני ומחלות.
  • אוואי - רוח-בית הקשורה למשפחה מסוימת.
  • ווקבי (מגן) - רוח אישית או משפחתית האוחז במדיום ומטפל באנשים דרכו.
  • המומחה המתעסק עם הרוחות הללו מכוננים בל זאר, בל ווקבי, קלצ'ה, אלו אינם מגרשים אלא פונים לרוח בצורה של קורבן ומתנות.
  • רוחות כמו אדבר, זאר וקולה מקושרים זה לזה וגם לשדים.
  • זאר וולג' הוא תערובת, בן כלאיים, של זאר ושד.
  • יבודה זאר היא הרוח האוחזת את האדם בעל הבודה.

שטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE II: 147-149

  • שמותיו: סיטן, דיבלוס, מסטמה, בלחור/בריאל, גנן, סטנאל.
  • הדרקון או הנחש הנקרא ארווה או עבייא (ראה ערך arwe) מזוהה עם השטן.
  • השטן אחראי על חטאים, טעויות, כפירה וכישוף.
  • נוצרים מתייחסים לרוב למוסלמים ויהודים כעובדי שטן.
  • ישנם תפילות לשטן בזמני חג וחולי.
  • השטן מגולם בדמות של אדם שחור, נגרואיד, הנמצא במים עמוקים, יער, מערות ומקומות חשוכים בלילה או ביום.
  • דוחף את האנשים לאש, עושה אותם חולים ומפתה אותם לחטוא.
  • ההגנה נגד השטן כוללת בכנסייה טבילה, סימן צלב, קמעות, מגילות קסם.

סמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE II:200-201

  • אחד הסמים הוא דטורה זקופת פרי (Datura stramonium) בשימוש משכילי הכנסייה על מנת לחזק את הזיכרון.
  • גת שימש בעיקר מוסלמים.
  • קוסו (Hagenia abyssinica) - נעשה בו שימוש מורחב ברפואה מסורתית.

מרפאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE III: 3-5

  • מים קדושים צבל (ראה ערך).
  • כהנים מרפאים בחסות הדת כגון גירוש שדים.
  • ריפוי דבתרה - בניגוד לאמונת הכנסייה באמצעות קמעות, כשפים, אסטרולוגיה, קוסמות ורוקחות (רפואת צמחים).
  • כת איחוז - התקבצות של נשים בעיקר המנוגדת לדת והצעת מנחות לרוחות.
  • ווגשה -מרפא עם ידע אימפרי אוטודדקטי וגם ידע מההורים, חוליי גוף בעיקר וכן גם מילה, ניתוחים וכו'.
  • רבים מהמרפאים הם מקרב קבוצות שוליים (כגון פוגה או הפלשים).

אורקל וקסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסם וכישוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE III: 636-642

  • בכנסייה ישנו אוסף גדול של טקסטים, פרקטיקות ואמנות הקשורות למאגיה.
  • תפילות מאגיות כוללות לרוב את אלוהים, מלאכים באמצעות אסמת.
  • טקסטים כאלו הם להגנה או לטובת המבקש כאשר לכל תפילה יש משמעות.
  • הכנתם נעשת בעיקר על ידי דבתרה אך גם נזיר, כהן וטקסטים כאלו הם לרוב קמעות או מגילות מאגיה.
  • הצלב מגן כנגד שדים, מרפא חולים וקשור למאגיות שונות.
  • טבילה היא דרך נוספת (צבל).
  • אייקונים ואימג'ים.
  • אוכריסטה - לחם הקודש בקרב נוצרים.
  • ספרות בשימוש היא תהילים (על ידי אורקל), תמהרת חבועת. בקרב הפלשים ארדית המשמש כקמע.גם בקרב הנוצרים ארדית נפוץ.
  • כתות איחוז הקושרות בין רוחות למאגיה.
  • לרוב הדבתרה חושש משימוש במאגיה, אך מכובד ובעל שם בקרב החברה.
  • קבוצות שוליים מקושרות למאגיה משחורה וקללות (בודה).

--

  • ספרות מאגיה נמצאת ברשות התנקואי והדבתרה.
  • שמות מאגיה (אסמת).
  • ספרות מאגיה.
  • הבחנה בין מאגיה לבנה ושחורה רעה וטובה.
  • צלם - מים קדושים.
  • ארדית בקרב הפלשים.
  • תפילות מאגיה.
  • מפצחה סראי - אוסף תפילות מאגיות.
  • התפילות הן הם שמות הרוחות או השדים או המלאכים.
  • כפת - המונח בו שולחים לאדם מאגיה שחורה.

מגילת קסם[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE III: 642-643

  • כתב - קמע.

רפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE III: 902-904

  • רפאוה מסורתית קשורה לטקסטים, תקשור עם רוחות, חלקי חיות, מינרלים, ניתוחים, דימום.
  • צמחים בשימוש נפוץ: קוסו, חינה, חידי (Solanum campylacanthum), סנסל (ADHATODA SCHIMPERIANA), טף, גת.
  • PSALTER ראה ערך
  • קמעות מדתברה.
  • רוחות כגון זאר ובודה.
  • עלייה לרגל למקום שירפא אותו. ראה ערך עלייה לרגל. pilgrimage.
  • מים קדושים.
  • מעיינות חמים.
  • אפר קדוש (אמנת) מעורבבים עם מים.
  • zeqwala עשבים וירוקת ממקומות משמעותיים נמכרים.

שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE III:1125-1130

  • השם לאדם ניתן 40 יום לזכר ושמונים לנקבה בקרב הפלשים הטקס נקרא כרסטנה.
  • בנצרות האתיופית לאדם יש 2 שמות, שם ההטבלה שלו ידוע רק למקורבים על מנת שאחרים לא יעשו בו שימוש מאגי.

אורקל ועתידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE IV:35-38

  • נעשה על ידי פירוש רמזים לעיתים על ידי הדבתרה.
  • שימוש לרוב ברוחות ובמדיומים.
  • התייעצות בנוגע לעתיד.
  • בדת הממוסדת רק על ידי איש קדוש (נזיר), רואה או נביא, כל השאר בעל סטיגמה שלילית.
  • ישנה קריאה למשל בחלקי חיות כמו מעיים של עז.
  • ראייה בכוכבים - אסטרולוגיה.
  • פירוש חלומות.
  • פתיחה בתנ"ך או בכתבי קודש.
  • עוודה נגסת - מעגל המלכים.
  • תרגומה פידלת.
  • מצהף גלץ' - אסטרולוג, מגלה בכתובים.
  • אווקי 'אחד שיודע'.
  • תנקוואי - מכשף.
  • הקרבת קורבן לחיזוי.
  • [1] באמהרית אנג'ת מאית או מורה מאית.
  • אורקל דבורים.
  • ניחוש בפולי קפה - תתר תאי.
  • רבים מהפרקטיקות קשורות לרוחות.

עלייה לרגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE IV:151-156

  • במיקום שנחשבים קדושים בעיני היהודים קשורים לאדם קדוש או נזיר.
  • במקרים מסוימים מנזרים או חגיגות היסטוריות בניצחון על הנוצרים.
  • עלייה לרגל הייתה בעיקר, אך לא רק, בתאריכים מסוימים כגון חגים, ראש חודש, סיגד.
  • מקום קדוש חייב להיות מטוהר מפגרים או קברים ועוד.

דת מסורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE IV: 360-364

  • שמות: folk-religions, ethnic religions, loval religions, autochthonous religions, non-abrahamic, traditional religions.
  • היחס של הדתות נצרות, אסלאם ויהדות היא "לא מאמינים", "עבודת אלילים", "פגאניות" (באמהרית ארמווי), בערבית כפיר, וגם עובדי הארווה, הנחש, דסק, ושדים.
  • על טבעי, כישוף וקסם.
  • בעיני חוקרים" אנימיזם, דת פרימיטיבית, דת טבעית.
  • מאפיינים: 1. אוראליות 2. פחות סיסטמתי וסטנדרטי 3. פתוח לסינקרטיזם וקיום עם דתות אחרות במקביל 4. חוסר במבנה מרכזי, פלורליסטית ומקבילה ומקומית ומבנה כיתתי 5. משוקעים בתוך התרבות ובלתי ניתנת להתרה, חלק ממערכת חברתית-דתית או מבנה חברתי הוליסטי והמוסר קשור אליו קשר גורדי 6. ברוב המקרים פרקטיות ייחודיות בקרב קבוצה אתנית להוציא כתות איחוז.

---

  • מסתמך על פרטים בעלי כרזימה, ידע, כישורים דתיים מיוחדים או דתי-מאגי.
  • מומחיות שלהם היא בהעברת ידע, בכרה וקללה, הגנה מפני בודה עין הרע, הצקפה מאגית, אורקל וועתידות, הורדת גשמים, מדיום לרוחות, תקשורת עם עולם החיות, הקרבת קורבן, הצלחה במלחמה.
  • רבים מהם מרפאים, ומטפלים ברפואה מסורתית
  • מקור הסמכות שלהם היא מכישורים, ריפוי, כישוף, ידע מסורתי, צאצא של תרבות או אדם ישות רוחנית, החזקת חפצים מאגיים, או בעלות על מקום קדוש.
  • לעיתים השפעה טראנס אתנית, וכן משולב עם כוח פוליטי.
  • משמשים כבוררים.
  • רבים מהקבוצות הסוציו-דתיות מחולקות כ"עבודה ריטואלית" בקרב שדות שונים של מלאכה ועבודה, שבהם שבטים ספציפיים וחלקיים וכן קבוצות עבודה כגון חרשי ברזל ונפחים (ראה קבוצות שוליים) מספקות שירות ריטואלי מיוחד.
  • קיום של מלך כהן בראש המדרג הקוסמולוגי.
  • נוכחים בטקסי מעבר כגון לידה, מילה, חניכה, נישואים וקבורה.
  • הקרב של מתנות או קורבן חי.

---

  • קשר עם רוחות.
  • החלוקה בין הטבע, לחברה, ולעל טבעי אינה חדה.
  • הממשק העל טבעי בא לידי ביטוי בחיי בני האדם כגורל או טבע.
  • ישויות רוח מביעות את רצונן דרך איחוז, נביאים וסימנים.
  • סיפורים על מוצא, מיתולוגיה, ובריאה, וגיבורים.
  • הטיפולוגיה בין רוחות, ישויות וישויות רוחניות היא מורכבת, אך ללא פנתאון.
  • הרוחות הנמוכות נמצאות בקרב אנשים או בשממה ואחרות מקושרות לאנשים, לקבוצות מוצא, לאבות, ולגיבורים. אחרות לחיות, תופעות טבע או לחפצים מאגיים.
  • ברבים מדתות אלו עומד בראש אל שמיים ואל הארץ.
  • קשר עם המתים ונשמותיהם.

מים קדושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE IV:431-432

  • באמהרית צבל או טבל.
  • מאי חיות "מי החיים" (מתייחס למים הזורמים מישו jn 19:34)
  • מים קדושים המכילים כוח ריפוי.
  • צבל בתגרית וגעז אבק, אפר אדמה. מתייחס לאפר אדמה הנאסף מהכנסייה הנישא על הגוף או מפרור ונשתה עם מים.
  • הבחנה בן טבל לצבל (טבל הוא מי הטבילה).
  • אפר הנאסף במקום קדוש לריפוי או שימוש מאגי.
  • מי ירדן (מי כנסייה), מי צולת. ליד מקומות קדושים.
  • מעיינות חמים או מעיינות בעלי מינרלים.
  • סיפורים על הפיכת אפר ארץ ישראל וירושלים בידי תיירים לצבל באתיופיה (הערה שלי מ.י.).

כתות איחוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

EAE IV:183-187

  • תופעה בתרבות הדתית שבה אנשים מסיבות של מצוקות פסיכולוגיות הנראות כנגרמות מרוחות רעת שמשתלטות עליהם לוקחות בעלות על האישיות שלהם ומשפיעות על בריאותם נוכחים אצל מדיומים לטיפול.

אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צווה EAE I: 703. בעל 3 משמעויות: 1. בעל גינונים טובים ועדינות 2. חילוני או פשוט עם (אנלפבית) 3. חופשי בניגוד לעבד
  • דבתרה - EAE II: 53-54
  • dask - EAE II: 105
  • מחלות EAE II:169-172
  • ספר הבריאות הרוחני מצהפה פווס מנפסווי EAE II:509-510
  • פתהת EAE II: 535-536
  • הלוויה EAE II:587-591
  • מתנות EAE II: 791-792
  • מצהפה גנזת EAE II: 748-749
  • קברים EAE II: 871-877
  • בעלי מלאכה EAE II: 999-1005
  • Ethiopian manuscript-illumination חרג EAE II:1009-1010
  • חצורה מסקל - כתבים נוצרים הקשורים לכישוף וקסם EAE:1045-1046
  • מעגל המלכים (עוודה נגסת) ספר אסטרולוגיה EAE: 402.
  • ארווה, (arwe) וואינבה, זנדו [2] - ייצור מיתולוגי ששלט באתיופיה עד שנהרג בידי אנגבו. EAE I:356-357
  • אנגבו EAE I:264.
  • על טבעי וחרש ברזל EAE III:188-191
  • שרשראות EAE III:286-287
  • קוסו (Hagenia abyssinica) - נעשה בו שימוש מורחב ברפואה מסורתית EAE III:432-433.
  • ליק (גדול, ראשי) EAE III:576-578
  • מגרג'ה - חלוקת בית התפילה הנוצרי לחלקים. המקום בו המלאכים דרים מכונה עלמת EAE III:629-631.
  • מחבר (אחווה) EAE III: 649-650
  • רשת ששלמה (מרבבתה סלמון) EAE III:777-778
  • מתב - חותם נגד רוחות EAE III:859
  • נפס אבת (אב נפש) EAE III:1097-1098
  • עקוב EQQUB (גובה gubae) התאחדות אשראי EAE II:346-347
  • אדר - מונח המשמש לתיאור ארגון לעזרה הדדית (במקור מגורגה) EAE II:225-227
  • דבו - עזרה הדדית ושיתוף פעולה EAE II: 5-6