משתמש:Matanel295/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מחאת האקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחאת האקלים (הנקראת גם מחאת ה- 12) היא מחאת תלמידים עולמית שהתקיימה ב15.3.2019 בה תלמידים שבתו למען האקלים. 1.6 מיליון תלמידים ותלמידות מ-125 מדינות בעולם השתתפו במחאה. כמו כן, התקיימו הפגנות ביותר מ-2000 מקומות ברחבי העולם.[1] בישראל היו כ- 13 מוקדי מחאה, שהגדולים ביניהם הם תל אביב וירושלים, והשתתפו בהם כמה מאות תלמידים בסך הכל. זוהי המחאה הראשונה מסוגה בישראל שמתוכננת ומבוצעת על ידי תלמידים למען האקלים. מטרת המחאה היא לגרום לממשלות בעולם לעמוד בהסכמי פריז (2015) ולחוקק חוקים למען האקלים.[2]

רקע למחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 לדצמבר 2015 נערכה ועידת האקלים בפריז. ועידה זו הייתה פורצת דרך בהעמקה שלה בנושא וביעדים שהיא הציבה לעצמה. על הסכם פריז חתמו רוב מדינות העולם, וביניהן ישראל, אשר חתמה על ההסכם ב – 22 באפריל 2016.[3] כל מדינה הציבה יעדים לעצמה, והתחייבה לעמוד בהם במטרה לשפר את מצב האקלים. למרות שהמדינות הציבו לעצמן יעדים, ילדה שוודית בשם גרטה תונברג לא הסתפקה ביעדים אלו, והתחילה את המחאה. מגיל חמש עשרה, תונברג החליטה להפגין כל יום שישי מול בניין הפרלמנט השוודי למען האקלים, ובמהרה תלמידים ברחבי אירופה ובעולם הצטרפו אליה.[4]

שם המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחאה נקראת מחאת ה - 12 מכיוון שעל פי דוח הIPCC - וועדת האו"ם האחראית על מצב האקלים, במידה ותושבי העולם ימשיכו לנהוג כפי שהם נוהגים כיום, בעוד כ-12 שנים הטמפרטורה העולמית הממוצעת תעלה ב1.5 מעלות צלסיוס, והעולם יגיע לנקודת אל חזור. כתוצאה מכך תעלה הסכנה לגלי חום כבדים, גשמים כבדים (בעיקר צפונית מעט לקו המשווה) המעלים את הסיכונים להצפות, יובש כבד במקומות (כדוגמת המזרח התיכון, ובין היתר ישראל) וכן הלאה. נכון לדו"ח הIPCC משנת 2018, הטמפרטורה העולמית עלתה כבר במעלה אחת מעל הטמפרטורה הממוצעת לפני המהפכה התעשייתית, דבר זה מורגש במקומות מסוימים ברחבי העולם. לעלייה של 2 מעלות במקום 1.5 תהיה השפעה הרסנית.[5]

המחאה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המחאה בישראל התחילה ענבל וסלי, תלמידת תיכון הכפר הירוק. המחאה תוכננה על ידי תלמידים וקיבלה עזרה ותמיכה רבה מגוף הסטודנטים מגמה ירוקה. המחאה בישראל התקיימה ב – 13 מוקדים שונים בארץ מצפון ועד דרום. דרישות המחאה היו:[6]

1.      קידום מעבר מהיר וצודק ל100% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030.

2.      קידום חוק האוסר מכירה של פלסטיק חד פעמי, כפי שקיים במדינות רבות בעולם.

3.      סגירת נתיבים למכוניות פרטיות ופינוי נתיבים לאוטובוסים חשמליים .

4.      הטלת מס גבוה על מוצרים מהחי, שכן תעשיית המזון מהחי היא אחראית מובילה ומרכזית למשבר האקלים ולפליטת גזי החממה.

5.      הוראת ותכניות לימודים מעמיקות על משבר האקלים בכל כיתות הלימוד מכיתה א'-י"ב.

בוועידת האקלים בפריז ישראל התחייבה לעמוד ביעדים שמלכתחילה לא היו מרשימים במיוחד ביחס לשאר מדינות העולם.[7] לדוגמה: הגעה ליעד של 7.7 טון פליטות גזי חממה לנפש בשנת 2030; 17% התייעלות אנרגטית בצריכת חשמל; 17% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות; 20% הפחתה בנסיעה פרטית וכדומה. למרות שמראש ישראל הציבה לעצמה יעדים נמוכים, היא לא עמדה בהם. בישראל כיום יש 2.53%  של שימוש באנרגיה מתחדשת.[8] לישראל יש 300 ימי שמש בשנה.

תוצאות המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות המחאה בחודש מרץ, יזם מזכ"ל האום כינוס דחוף בנושא האקלים לחודש ספטמבר. בישראל לא הייתה התייחסות של הממשלה למחאה.[9]


דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Matanel295.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Matanel295.