משתמש:Ldorfman/מזווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לאכסון קטעים שונים...

2014 You

בָּלָדָה עַל עֵץ הַתַּפּוּחַ / יוסי גמזו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזכרו של טייס חיל-האוויר ראוּבן שרגאי, בּן קיבּוּץ מעבּרות

בְּגַנֵּנוּ סוֹעֶרֶת הָרוּחַ,

בִּשְֹדוֹתֵינוּ נוֹבֵחַ הַתַּן.

אִם תִּרְצִי, אֲסַפֵּר לָךְ עַל עֵץ הַתַּפּוּחַ

שֶנּוֹתַר לְבַדּוֹ בַּבֻּסְתָּן.

בְּחַדְרֵךְ מַקִּישָה הַמְּטֻטֶּלֶת,

בַּחַלּוֹן – מְצִיצִים כּוֹכָבִים.

אַתְּ יוֹדַעַת, תָּמִיד סִפּוּרִים שֶכָּאֵלֶּה

נִגְמָרִים בְּסוֹפִים עֲצוּבִים.

רוּחַ, רוּחַ מַכָּה בַּתְּרִיסִים,

רַק בַּדֵּי הַתַּפּוּחַ פְּרוּשִֹים.

עַל נוֹפוֹ שֶעֻרְטַל

הַגְּשָמִים וְהַטַּל

כִּדְמָעוֹת, כִּדְמָעוֹת עַל רִיסִים...

בִּכְפָרֵנוּ נוֹלַד פַּעַם יֶלֶד,

בְּגַנֵּנוּ תַפּוּחַ נִשְתַּל,

וְתָמִיד – מֵאוֹתָם שְמֵי הָאוֹר וְהַתְּכֵלֶת

הֵם טָבְלוּ בְּאוֹתָם אֶגְלֵי טַל.

וְתָמִיד הָיְתָה אִמָּא אוֹמֶרֶת

שֶאָסוּר לְטַפֵּס עַל הָעֵץ,

אַךְ לֶחְיוֹ שֶל הַבֵּן, מִמְּרוֹמֵי הַצַּמֶּרֶת,

הִצְטַחְקָה כְּתַפּוּחַ נוֹצֵץ...

רוּחַ, רוּחַ מַכָּה בַּתְּרִיסִים,

רַק בַּדֵּי הַתַּפּוּחַ פְּרוּשִֹים.

עַל נוֹפוֹ­ שֶעֻרְטַל

הַגְּשָמִים וְהַטַּל

כִּדְמָעוֹת, כִּדְמָעוֹת עַל רִיסִים...

אַתְּ יוֹדַעַת: הַזְּמַן עָף כָּרוּחַ,

אֲבָל לַיְלָה אֶחָד זֶה קָרָה:

בְּצִלּוֹ הָאָפֵל שֶל אוֹתוֹ עֵץ תַפּוּחַ

הוּא נָשַק עַל שִֹפְתֵּי נַעֲרָה.

וְאוֹמְרִים כִּי לְהֶרֶף-שֶל-עַיִן

נִשְתַּתֵּק בִּשְֹדוֹתֵינוּ הַתַּן

וּמֵאוֹת תַּפּוּחִים שֶהוֹרִיקוּ עֲדַיִן

נִתְאַדְמוּ בִּלְחָיֵי הַבֻּסְתָּן...

רוּחַ, רוּחַ מַכָּה בַּתְּרִיסִים,

רַק בַּדֵּי הַתַּפּוּחַ פְּרוּשִֹים.

עַל נוֹפוֹ שֶעֻרְטַל

הַגְּשָמִים וְהַטַּל

כִּדְמָעוֹת, כִּדְמָעוֹת עַל רִיסִים...

אֲבָל יוֹם אֶחָד, בַּת, אַדְמָתֵנוּ

נִתְלַקְּחָה בְּדָמִים וְעָשָן.

אַתְּ יוֹדַעַת: חָדָש הָיָה בְּכִי אִמּוֹתֵינוּ

אַךְ עַתִּיק הַסִּפּוּר וְיָשָן.

מִי יָשִיר עַל הַתֵּל הַתָּחוּחַ?

מִי יָשִיר עַל דִּמְעוֹת נַעֲרָה?

מִי יָשִיר אֵיךְ מִתַּחַת אוֹתוֹ הַתַּפּוּחַ

נַעֲרֵנוּ הוּבָא לִקְבוּרָה?

רוּחַ, רוּחַ מַכָּה בַּתְּרִיסִים,

רַק בַּדֵּי הַתַּפּוּחַ פְּרוּשִֹים.

עַל נוֹפוֹ שֶעֻרְטַל

הַגְּשָמִים וְהַטַּל

כִּדְמָעוֹת, כִּדְמָעוֹת עַל רִיסִים...

בְּגַנֵּנוּ שוֹכֶכֶת הָרוּחַ,

בִּשְֹדוֹתֵינוּ גוֹוֵעַ קוֹל תַּן.

אַתְּ יוֹדַעַת כְּבָר לָמָּה זֶה עֵץ הַתַּפּוּחַ

לְבַדּוֹ, לְבַדּוֹ בַּבֻּסְתָּן?

בְּחַדְרֵךְ מַקִּישָה הַמְּטֻטֶּלֶת,

כּוֹכָבִים מְצִיצִים – וְכָבִים.

כִּי תָמִיד, כִּי תָמִיד סִפּוּרִים שֶכָּאֵלֶּה

נִגְמָרִים בְּסוֹפִים עֲצוּבִים.

רוּחַ, רוּחַ מַכָּה בַּתְּרִיסִים,

רַק בַּדֵּי הַתַּפּוּחַ פְּרוּשִֹים.

עַל נוֹפוֹ שֶעֻרְטַל

הַגְּשָמִים וְהַטַּל

כִּדְמָעוֹת, כִּדְמָעוֹת עַל רִיסִים...