משתמש:Ishpuz/ארגז חול

פיורנצו קאפריוטי

פיורנצו קאפריוטי ב-1940
לידה	8 בספטמבר 1911 אסקולי פיצ'נו,איטליה
פטירה	10 בנובמבר 2009 (בגיל 98)
השתייכות	הצי המלכותי האיטלקי הצי האיטלקי
תקופת הפעילות	1929–1948 (כ־19 שנים)
דרגה	רס"ר (Capo di terza classe)
תפקידים בשירות
לוחם קומנדו ימי בשייטת הקלה העשירית
פעולות ומבצעים
המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה מלחמת האזרחים בספרד מלחמת העולם השנייה
עיטורים
אות הגבורה הצבאית בכסף

פיורנצו קאפריוטי (באיטלקית: Fiorenzo Capriotti ;‏ 8 בספטמבר 1911 - 10 בנובמבר 2009), לוחם בקומנדו הימי של צי איטליה הפשיסטית. הגיע לישראל במהלך מלחמת העצמאות כדי לאמן לוחמי הקומנדו הימי הישראלי בהפעלת סירות נפץ. בעקבות זאת נרקמה מערכת יחסים חמה ומיוחדת בינו לבין ישראל, ששיאה בטקס שבו העניק לו מפקד חיל הים את התואר "מפקד כבוד של שייטת 13".

פרטים ביוגרפיים

קאפריוטי נולד בשנת 1911 באסקולי פיצ'נו וגדל בסאן בנדטו דל טרונטו, עיירת דייגים לחוף הים האדריאטי, הסמוכה לעיר הולדתו. בשנת 1929 התגייס לצי ונשלח לבית ספר למכונאים ימיים בונציה אותו סיים כחניך המצטיין של מחזורו. קאפריוטי החל את שירותו בצי כמכונאי בספינות טורפדו ובהמשך כראש צוות מכונאים בסיירת הקלה Quarto, ספינת הדגל של הצי האיטלקי השני ששהתה בים סין ובים האדום ובשנת 1936 השתתפה במלחמה באתיופיה. לאחר המלחמה הוצב קאפריוטי בחזרה באיטליה לזמן קצר ובשנת 1938 נשלח להשתתף במערכה הימית במלחמת האזרחים בספרד.

שירותו בקומנדו הימי האיטלקי

ב-1940, עם הצטרפות איטליה למלחמת העולם השנייה, התנדב קאפריוטי לשייטת ספינות הסער הראשונה (1ª Flottiglia Mezzi d'Assalto) שהפכה בהמשך לשייטת הקלה העשירית (Decima Flottiglia MAS), יחידת קומנדו ימי אשר הפעילה סירות נפץ וטורפדות מאויישים. קאפריוטי הוצב בפלגת סירות נפץ בנמל לה ספציה והתמחה בתפעול והשטת הסירות.

במרץ 1941 יצא קאפריוטי להשתתף בפשיטה על הכוחות הבריטיים במפרץ סודה במסגרת הקרב על כרתים אולם בהגרלה שנערכה לפני היציאה לקרב נבחר להשאר בספינת האם ככח עתודה. בהתקפה טובעו הסיירת הכבדה HMS York ומספר מיכליות וספינות סוחר וששת השייטים האיטלקים התוקפים נפלו בשבי.

לאחר הקרב על כרתים שובץ קאפריוטי לתפקידי הדרכה בפלגה אולם הצליח לשכנע את מפקד היחידה לצרפו למתקפה שאפתנית על נמל ולטה במסגרת הקרב הימי על מלטה.

ב-26 ביולי 1941 התמקמה ספינת האם "דיאנה" מול חופי מלטה ושילחה שני טורפדות מאויישים ועשר סירות נפץ לתקיפת ספינות בנמל ולטה המבוצר. מכ"ם בריטי שהאיטלקים לא ידעו כי הוצב באי זיהה את הכח התוקף המתקרב ותותחי החוף פתחו עליו באש מטווח קרוב. הכח התוקף נפגע קשות, כמחצית מהשייטים נהרגו ומחציתם השנייה נפלו בשבי. קאפריוטי כיוון את סירת הנפץ שלו להיסחף לכיוון הנמל תוך שהוא מתחזה למת, ולפתע האיץ אותה לשערי הנמל וזינק ממנה שניות לפני שפגעה בהם והתפוצצה.

קאפריוטי נמשה מהמים כשהוא פצוע קשה בזרועו ובפניו מפגיעות תותחי החוף ונפל בשבי הצבא הבריטי. על פעולותיו בקרב זה עוטר לאחר המלחמה באות הגבורה הצבאית בכסף.

הוא הוחזק בשבי כמעט חמש שנים (עד מרץ 1946). במשך שנה וחצי הוחזק בשבי בבריטניה ואחר כך הועבר לידי הצבא האמריקני, והוחזק במיזורי ובהוואי. בעת השבי קיבל פניות מה-OSS להפוך למשתף פעולה אך סירב ובמרץ 1946 הוחזר לאיטליה. לאחר שובו חזר לשירות בצי האיטלקי לתקופה קצרה ובינואר 1948 השתחרר סופית.

קשריו עם ישראל

בזמן מלחמת העצמאות

אחרי שחרורו, בזמן שחיפש עבודה, יצר עמו קשר אפרים אילין והציע לו לקבל על עצמו "עבודה קטנה" בארץ ישראל המנדטורית. קאפריוטי הסכים תחילה לקחת על עצמו את העבודה, בתנאי שלא מדובר בפעולה נגד הבריטים, אך לבסוף התרצה והסיר את התנאי הזה.

קאפריוטי נפגש באיטליה עם יהודה ארזי ועם עדה סרני, שעמדו בראש המוסד לעלייה ב' באיטליה. לאחר מכן נפגש במילאנו עם אפרים אילין, שעסק ברכש ציוד צבאי ובין השאר טיפל ברכש סירות נפץ שנמצאו במחסני היצרן האיטלקי שלהן. קאפריוטי בדק את הסירות והכשירן למשלוח ארצה.

ביוני 1948 הגיע קאפריוטי לנמל חיפה במסווה של פליט יהודי בשם כץ. הוא נמנע מלספר לרעייתו, לאן הוא נוסע וסיפר לה שהוא מצא עבודה בלימסול שבקפריסין.

מיד לאחר הגעתו החל קאפריוטי לאמן את יחידת סירות הנפץ בפיקודו של יוחאי בן-נון. האימונים התקיימו תחילה בטבריה ואחר כך בנמל יפו שהיה בסיס האם של היחידה. מהמפגש הראשון עם הלוחמים הישראלים נשבה קאפריוטי בהתלהבות הלוחמים שהדריך ונרתם לסייע להם בכל מאודו. הוא התגלה כמי שיודע את עבודתו, שולט בכל רזי המקצוע, ניחן ביכולת טכנית גבוהה, מכיר היטב את מערכת החבלה של הסירות ובקי בהיבט הטקטי של השימוש בהן.

עוד בטרם הושלמה הכשרת הלוחמים התעורר צורך להפעילם במסגרת מבצע יואב. בפעולה שהתבצעה ב-22 באוקטובר 1948 זכו לוחמי הקומנדו הימי הישראלי בהישג מרשים: טיבוע האמיר פארוק, ספינת הדגל של הצי המצרי, ופגיעה קשה בספינה מצרית נוספת. יוחאי בן-נון זכה באות גיבור ישראל על חלקו בפעולה זו.

קאפריוטי התנדב להשתתף במבצע, אך בסופו של דבר הבין שאם ייפול בשבי המצרים יסבך את איטליה בתקרית דיפלומטית. ב-27 באוקטובר 1948, חזר קאפריוטי לאיטליה, ודיווח לראשי המודיעין בארצו על פעילותו בישראל.

אחרי מלחמת העצמאות

אחרי שובו לאיטליה עסק קאפריוטי בפיתוח אמצעי לחימה, ובשנת 1952 חזר לישראל, הפעם בשמו האמיתי, ושהה כאן שישה חודשים.

קאפריוטי ציין תמיד את הידידות הכנה, הטובה והטהורה שנרקמה בינו לבין לוחמי שייטת 13 ואכן הקשרים הללו נשמרו עשרות שנים.

• בשנת 1988, במסגרת חגיגות ה-40 לחיל הים, הוזמן קאפריוטי ארצה ובערב מיוחד העניק לו יוחאי בן-נון פגז שהוצא מ"האמיר פארוק", שטובעה מול חופי עזה במלחמת העצמאות.
• בשנת 1992 הוענק לקאפריוטי התואר "מפקד כבוד של שייטת 13". את התואר העניק לו עמי איילון, שהיה אז מפקד חיל הים (ובעברו היה לוחם בשייטת 13 ואף פיקד עליה).

פיורנצו קאפריוטי הלך לעולמו ב-10 בנובמבר 2009 בגיל 98 בעיר סאן בנדטו דל טרונטו.

ספרים שכתב

קאפריוטי כתב שני ספרים:

• על תקופת שירותו בשייטת העשירית והסבל בתקופת השבי הארוכה כתב בספר: La mia Decima ("העשירית שלי") שראה אור בשנת 2001.
• על פעילותו עם שייטת 13 וקשריו המיוחדים עם חיל הים הישראלי כתב בספר Diario di un fascista alla corte di Gerusalemme ("יומנו של פשיסט בחצר של ירושלים") שראה אור בשנת 2002.

לקריאה נוספת

• גלריית תמונות וקורות חייו מאת אל"ם (מיל') בני מיכלסון, באתר "עמותת העטלף" של ותיקי שייטת 13

• קורות חייו של קאפריוטי, באתר איגוד ימאי הצי האיטלקי (באיטלקית)

• בלהבלהבלה, באתר anaim.it (באיטלקית)

[[קטגוריה:אנשי צבא איטלקים]] [[קטגוריה:שבויים במלחמת העולם השנייה]] [[קטגוריה:חיל הים הישראלי]]