משתמש:HansCastorp/בריטון (קול)

בריטון הוא הוא קול גברי הנמצא, מבחינת מנעדו, בין קול הטנור לקול הבאס. מקור המילה בשפה היוונית: βαρυτονος, שפירושו "צליל עמוק". מנעדו של קול זה כפי שהוא מוכר כיום משתרע מהצליל לה השני מתחת לדו המרכזי, ועד לפה שמעל דו המרכזי במוזיקה מקהלתית, ובמוזיקה סולנית (בעיקר אופראית) מגיע קול הבריטון לרוב לסול שמעל דו המרכזי ומנעדו לעתים אף רחב יותר מהאמור לעיל.

היסטוריה

השימוש במונח הופיע לראשונה כ"baritonans" בסוף המאה ה-15, לרוב במוזיקה דתית פוליפונית צרפתית. בשלב מוקדם זה השתמשו במונח זה לתיאור הקול הנמוך ביותר (לרבות קול הבאס), אך במאה ה-17 באיטליה המונח היה כוללני יותר והשתמשו בו לתיאור הקול ה"ממוצע" במוזיקה מקהלתית.

המונח "בריטון" קיבל, פחות או יותר, את המשמעות המוכרת לנו כיום, בתחילת המאה ה-18, אך אז עוד נכללו בקטגוריית הבאס, תופעה שנמשכה אף אל תוך המאה-19. אכן, תפקידים רבים מהמאות ה-18 וה-19 מצוינים כ'באס' בשעה שלמעשה מנעדם מצביע על בריטון, או בריטון נמוך. מספר דוגמאות לכך ניתן למצוא באופרות ובאורטוריות של גאורג פרידריך הנדל, תפקידים רבים מאת מוצרט (לרבות פפגנו בחליל הקסם, דון ג'ובאני באופרה הנושאת שם זה, פיגארו והרוזן אלמוויווה בנישואי פיגארו ועוד), ואף תפקיד דנדיני באופרה לה צ'נרנטולה מאת רוסיני.

סגנון השירה "בל קאנטו" שהתפתח באיטליה בתחילת המאה ה-19 תפס את מקום ה"אופרה סריה" מהמאה הקודמת, שנתבססה על זמרי קסטראטו. אחת התמורות שחלו עם שינוי זה הייתה תפיסת ה"בריטון" כקול נפרד מהבאס. בתחום האופרה במהלך המאה ה-19, ההפרדה בין באס לבריטון חידדה את ההבדלים באופי התפקידים; בעוד שלזמרי באס ניתנו תפקידים סמכותיים (למשל "המלך פיליפ" ב"דון קארלו" מאת ורדי, הקרדינל Brogni ב"היהודייה" מאת הלוי), לבריטון ניתנו תפקידים מגוונים וראשיים יותר: ממאהבים (סילביו ב"ליצנים") דרך תפקידי אופי כידידו הטוב של גיבור האופרה (מרצ'לו ב"לה בוהם", רודריגו המרקיז מפוזה ב"דון קארלו"]]) ותפקידי הנבל (יאגו ב"אותלו", סקארפיה ב"טוסקה") ועד לתפקידים ראשיים כגיבורי האופרה (ריגולטו, סימון בוקנגרה, ג'אני סקיקי ועוד).