משתמש:Gidron85/כשירות גלובלית
כשירות גלובלית היא היכולת והניסיון להבין ולפעול בנושאים בעלי חשיבות בתהליך הגלובליזציה. מושג זה כולל את היכולת לחקור עולם מעבר לסביבה המיידית של האדם החוקר, להכיר בשונות של נקודות מבטו ושל האחר, לתקשר רעיונות באופן מיטבי לקהלים שונים, ולתרגמם לפעולה שיוצרת שינוי ושיפור[1].
כשירות גלובלית היא מגוון הכישורים, הערכים וההתנהגויות, אשר מכינות את הדור הצעיר לשגשג ולפרוח בעולם מגוון, משתנה ומחובר בן זמננו במאה ה-21[2][3].
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבים מן האתגרים הניצבים בפני החברה האנושית במאה ה-21 הם אתגרים גלובליים במהותם, שהתמודדות עמם מצריכה שיתוף פעולה גלובלי כגון: שינויי אקלים, קונפליקטים, עוני, רעב וסוגיות של הון עצמי וקיימות. מערכות חינוך צריכות להשקיע בפיתוח תודעה גלובלית ואזרחות גלובלית בקרב הלומדים כדי שיוכלו לפעול לפיתוח ויישום פתרונות לאתגרים הגלובליים ולתרום להפיכת העולם לשליו, סובלני, ובטוח יותר. כשירות גלובלית זו מתבססת על תמהיל של ידע, מיומנויות, גישות וערכים המעודדים כבוד לזכויות אדם, צדק חברתי, גיוון, שוויון מגדרי וקיימות סביבתית. הכשירות מאפשרת לנתח סוגיות גלובליות ובין-תרבותיות באופן ביקורתי ומנקודות מבט מרובות, להבין כיצד הבדלים משפיעים על התפיסות, השיפוט והרעיונות של התלמיד ושל ואחרים, ולקיים אינטראקציות גלויות, הולמות ויעילות עם אחרים מרקע שונה על בסיס של כבוד משותף לערך כבוד האדם[4][5].
חשיבות לפיתוח כשירות גלובלית בקרב תלמידים[6][עריכת קוד מקור | עריכה]
כשירות גלובלית יכולה לתרום עבור התלמידים הצעירים במגוון דרכים:
- הגברת מודעות למגוון תרבותי.
- הכנה לשוק העבודה המשותף בו נדרשת יכולת לעבוד באופן אפקטיבי עם אנשים מרקעים תרבותיים שונים מהמדינה ומכלל העולם.
- יכולת עבודה במרחב הווירטואלי עם אנשים שונים, הטלת ספק בייצוגי תקשורת מוטים והבעת דעה באופן אחראי ברשתות.
- טיפול והתמודדת עם אתגרים חברתיים, פוליטיים, כלכליים וסביבתיים.
הכישורים והידע הנדרשים[7][עריכת קוד מקור | עריכה]
- חקירת העולם – מודעות, סקרנות והרצון ללמוד ולחקור את העולם וכיצד הוא עובד.
- השקפות עולם – היכולת לזהות, לנתח, להתחבר ולהבין השקפות עולם שונות.
- תקשורת – היכולת לתקשר באופן אפקטיבי, מילולי ובלתי-מילולי עם קהל מגוון.
- פעולה – הידע והמסוגלות לפעול ולבצע שינוי בעולם.
כשירות גלובלית במבחני פיזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחני פיזה מציבים יעד בנושא כשירות גלובלית ובוחנים את הרחבת החינוך מעבר לידע ולמיומנויות, זאת באמצעות למידה ליברלית, יישומית וחווייתית[8]. נושא האזרחות הגלובלית במערכת החינוך, שמתבסס על דו"ח אונסקו, צמח ממטרות שהועלו מתוכנית פיתוח בר קיימא, אשר נוסחו באו"ם בשנת 2015. מדינות ה-OECD הן הגוף המבצע של תוכניות אלו, ולו היכולת ההשפעה בהטמעת מדיניות חינוכית ניאו ליברלית[9].
SDG4 הוא יעד העוסק בחינוך איכותי ונגיש באמצעות מתן הזדמנויות למידה כוללניות מטען אונסקו, ומכיל בתוכו 17 יעדים עיקריים לרכישת ידע ומיומנויות בסביבת למידה, במטרה לקדם את רמת החיים ועתיד התלמיד, ולשפר תפיסה גלובלית עבור קהילה לוקלית. היעד שמעגן בתוכו את נושא האזרחות הגלובלית הוא 4.7 SDG[10], אשר נמדד באמצעות אינדיקטורים מוגדרים ומותאמים למדינות המפותחות, שתוכננו ליישום במסגרת פרויקט חינוך 2030.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Laura C. Engel, David Rutkowski, Greg Thompson, Toward an international measure of global competence? A critical look at the PISA 2018 framework, Globalisation, Societies and Education 17, 2019-03-15, עמ' 117–131 doi: 10.1080/14767724.2019.1642183
- ^ What Is Global Competence?, World Savvy (באנגלית אמריקאית)
- ^ Global Competence: Definition & Importance, study.com
- ^ כשירות גלובלית, באתר מערך המו"פ במשרד החינוך
- ^ Global Competence, California Global Education Project (באנגלית אמריקאית)
- ^ Global competence - PISA, www.oecd.org (באנגלית)
- ^ What is Global Competence?, Asia Society (באנגלית)
- ^ Global competence - PISA, www.oecd.org (באנגלית)
- ^ הגיע הזמן שנשים ינהיגו את המדינה, באתר שיחה מקומית, 2021-04-01
- ^ Sustainable Development Goal 4 (SDG 4) | Education within the 2030 Agenda for Sustainable Development, sdg4education2030.org