משתמש:GidiD/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


קישור לוויקיפדיה בשפה אחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קללת הממדים (אנ')

הכללת תמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחל כזיב - טחנת קמח קדומה





זהר זיסאפל[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהר זיסאפל

זהר זיסאפל ממקימי תעשיית ההיי-טק הישראלית ומראשיה. היה אחד הפילנתרופים המשפיעים ביותר בישראל, ותרומתו החשובה לחברה נוגעת בתחומים רבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהר זיסאפל נולד בתל אביב בשנת 1949 להורים יוצאי פולין, שניהלו חנות נעליים ברחוב הרצל בעיר. לזוהר תואר ראשון בהנדסת חשמל מהטכניון ותואר שני במנהל עסקים מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.

בתחילת 1982, לאחר שסיים את שירותו הצבאי, חבר לאחיו יהודה זיסאפל, ויחד הם עברו לייצור ופיתוח מוצרי תקשורת בישראל ליצוא. "רד תקשורת מחשבים", החברה הראשונה שהקימו ביחד, היא הוותיקה בקבוצת רד-בינת, אשר פיתחה ושיווקה פתרונות בתחום הטלקום והרשתות. במרוצת השנים הפכה חברה זו לאחת המעסיקות הגדולות בענף.[1] בשנים שבאו לאחר מכן נוספו למסגרת הקבוצה עוד 27 חברות היי-טק עצמאיות שהוקמו כדי לפתח, לייצר ולשווק מגוון רחב של מוצרים בתחום תקשורת הנתונים (בהן גם בינת תקשורת מחשבים). מתוך קבוצת החברות שהקימו האחים זיסאפל יצאו כ–56 יזמים סדרתיים, שהקימו כל אחד יותר מסטארט־אפ אחד. פורשי קבוצת רד־בינת היו אחראים להקמת יותר מ-110 מיזמים טכנולוגיים משמעותיים.[1]

נכון לשנת 2013, מנתה קבוצת רד-בינת 10 חברות ישראליות העוסקות בתקשורת נתונים. עד מותו כיהן זהר כנשיא קבוצת "רד-בינת"[2] וכיהן כיו"ר דירקטוריון פעיל בחברת סרגון וחבר דירקטוריון ברדקום. בנוסף, זיספאל היה משקיע אנג'ל פעיל עם כ-30 השקעות, רובן מתחום הדיפטק והאוטוטק. הוא השקיע למשל בארגוס, אדלום, רדיפלו, אינוויז ואחרות[3]. בנוסף, הקימו האחים זיסאפל את חממת רד ביומד (RAD Bio-Med Incubator Ltd), חממה המספקת מקום, מימון ראשוני ושירותים שונים לפרויקטים בתחום הביו-רפואי.

בתו של זיסאפל היא הסופרת כליל זיסאפל.

ב-20 במאי 2023 נפטר זהר זיסאפל לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.[4]

פילנתרופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האחים זהר ויהודה זיסאפל הקפידו על תרומה לקהילה על ידי החברות בהנהלתם: "עמותת רד"[5] של חברת רד תקשורת מחשבים מעניקה מדי שנה מאות מלגות לסטודנטים מצטיינים מעוטי אמצעים המתמחים בהנדסה ובמדעי המחשב. כמו כן, תורמת העמותה כל שנה כ-15 חדרי מחשבים לפנימיות ומוסדות חינוך אחרים לילדים ונוער בסיכון. "עמותת רד" אף עוסקת בהשאלת כלים מוזיקליים לתלמידים מצטיינים. בין השאר השאילה כינור גוארנרי דל גז'ו לכנר אקרט לורנצן, הנגן הראשי של התזמורת הסימפונית ראשון לציון.[6]

החל משנותיה הראשונות כיהן זהר כחבר בחבר הנאמנים של המכללה האקדמית תל אביב יפו. בין השנים 2005 ל-2009 כיהן כיושב ראש הועד המנהל שלה.[7] כמו כן תרם להקמת מערכת סולארית הממוקמת על אחד מהמבנים בקמפוס. המערכת מייצרת חשמל החל מ-2012, והפעלתה מממנת מספר מלגות סיוע בשכר לימוד המוענקות מידי שנה לסטודנטים במדעי המחשב.[8][9]

האחים זיסאפל יזמו שני פרויקטים המנצלים את כישוריהם של בוגרי הטכניון כחונכים וכמורים לבני נוער מעוטי יכולת בערים ובקהילות ברחבי הארץ. התוכנית, הקרויה "פועלים מ-3 ל-5" מיועדת לבני נוער ביישובי פריפריה בצפון ובדרום ישראל ונועדה לשפר את כישוריהם המתמטיים.[10] האחים אף תרמו 4.5 מיליון דולר לטכניון להקמת המרכז הננו-טכנולוגי לישראל, לזכר הוריהם.[11]

בשנת 2019 תרמו האחים זיסאפל להקמת הבניין להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש יהודה וזהר זיסאפל.[12]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1994 קיבל, יחד עם אחיו יהודה, את פרס היזמות מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת תל אביב. בנימוקים לפרס נאמר כי הוא מוענק "מתוך הכרה בתרומתם החשובה של השניים ליזמות בישראל, לרוח היזמית החדשנית בתחומי הפיתוח, הייצור והייצוא של מוצרים ואספקת פתרונות לבעיות של תקשורת נתונים ועל יזמותם הטכנולוגית המשמשת מופת בישראל וברחבי העולם."

ב-1996 קיבל זהר את פרס הוגו רמניסיאנו לכלכלה, וב-1999 פרס למפעל חיים מטעם התאחדות התעשיינים.

ב-1977 זכה זהר זיסאפל בפרס ביטחון ישראל.[13]

ב-2005 קיבל, יחד עם אחיו יהודה, את פרס ההיי-טק של ישראל מהאגודה הישראלית להון סיכון (IVA),

ב-2007 קיבל, יחד עם אחיו יהודה, את פרס המצוינות בניהול עסקים גלובליים ע"ש מקס פרלמן מאוניברסיטת תל אביב. בנוסף, העניק להם הטכניון תוארי דוקטור לשם כבוד.

ב-2022 העניק הטכניון לאחים את אות הטכניון – אות ההוקרה הגבוה ביותר שמעניק המוסד על מפעל חיים למען הטכניון ועל תרומה לקידום האנושות, רווחת העם היהודי ומדינת ישראל.[12][14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא GidiD/טיוטה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 "יהודה זיסאפל, היזם הסדרתי הראשון בישראל, מת בגיל 82". TheMarker. נבדק ב-2024-03-10.
  2. ^ זהר זיסאפל, מחלוצי ההייטק הישראלי, מת בגיל 74, באתר ynet, 20 במאי 2023
  3. ^ נפטר זהר זיסאפל - מהאבות המייסדים של ההייטק הישראלי, באתר רוטר.נט
  4. ^ זהר זיסאפל, ממקימי תעשיית ההייטק הישראלית, מת בגיל 74, באתר כלכליסט, 20 במאי 2023
  5. ^ עמותת רד, באתר "גיידסטאר ישראל"
  6. ^ תוכניית "קאמרי בצהרי שישי" מ-15.10.10
  7. ^ מגל, שמוליק שלח ויניב (2007-11-07). "זוהר זיסאפל - מרצה ליזמות". Globes. נבדק ב-2024-04-04.
  8. ^ חגיגה ירוקה, באתר המכללה האקדמית תל אביב יפו, ‏2013
  9. ^ חי, שחר (2013-03-06). "המכללה תחסוך בחשמל, הסטודנטים יקבלו מלגות". Ynet. נבדק ב-2024-04-04.
  10. ^ יוסי הטוני, ‏"הדיגיטל – מהפכה משבשת, צונאמי לעומת מהפכות העבר", באתר "אנשים ומחשבים", 24 ביוני 2021
  11. ^ חלוצי ההייטק הישראלי חנכו בטכניון בניין חדש על שמם, באתר Ice, ‏2022-06-20
  12. ^ 1 2 לזכרו של יהודה זיסאפל ז”ל - Technion - Israel Institute of Technology, באתר Technion - Israel Institute of Technology -, ‏2024-03-10
  13. ^ יניב הלפרין, "איש מופלא, מוכשר כשד, מעמיק לחשוב ונעים הליכות" -, באתר אנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות, ‏2023-05-21
  14. ^ זהר זיסאפל, ממקימי תעשיית ההייטק הישראלית, מת בגיל 74 | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2023-05-20

יהודה זיסאפל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה זיסאפל היו ממקימי תעשיית ההיי-טק הישראלית ומראשיה. נחשב לאחד הפילנתרופים המשפיעים ביותר בישראל, ותרומתו החשובה לחברה נוגעת בתחומים רבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה זיסאפל נולד בתל אביב בשנת 1942 להורים יוצאי פולין, שניהלו חנות נעליים ברחוב הרצל בעיר. בתקופת שירותו הצבאי החל יהודה החל ללמוד הנדסת חשמל בטכניון. הוא השלים את התואר ראשון והשני בהנדסת חשמל מהטכניון, ותואר שני במנהל עסקים בפקולטה לניהול בית הספר למוסמכים,[1] באוניברסיטת תל אביב.

הוא נפצע במלחמת ששת הימים ובתום האשפוז החל יהודה לעבוד במוטורולה ישראל ושימש כמנהל מחלקת הנדסת מערכות בחברה.[2] בשנת 1975 הקים את "ביטקום סוכנויות", חברה פרטית קטנה, ששווקה מוצרי תקשורת. ביטקום, שלאחר מספר שנים שינתה את שמה ל"בינת תקשורת מחשבים",[3] ייצגה יצרנים בינלאומיים חשובים והייתה הראשונה שהשיקה טכנולוגיות תקשורת חדשניות בשוק הישראלי.

בתחילת 1982 הצטרף אליו אחיו זהר זיסאפל, ויחד הם פעלו לייצור ופיתוח מוצרי תקשורת בישראל ליצוא. "רד תקשורת מחשבים", החברה הראשונה שהקימו ביחד, היא הוותיקה בקבוצת רד-בינת. בשנים שבאו לאחר מכן נוספו למסגרת הקבוצה עוד 27 חברות היי-טק עצמאיות שהוקמו כדי לפתח, לייצר ולשווק מגוון רחב של מוצרים בתחום תקשורת הנתונים (בהן גם בינת תקשורת מחשבים).

נכון לשנת 2013, מנתה קבוצת רד-בינת 10 חברות ישראליות העוסקות בתקשורת נתונים. יהודה היה יו"ר רד תקשורת מחשבים, ובכל אחת מחברות הקבוצה משמש לפחות אחד מהם כחבר דירקטוריון.

בדצמבר 1991 הקימו יהודה ורעייתו נאווה, פרופסור לנוירוכימיה באוניברסיטת תל אביב, את חברת התרופות "נעורים" שמייצרת מלטונין בשחרור מושהה לטיפול בנדודי שינה, זאת לאחר מחקרים שערכה נאווה על השפעות המלטונין.[4] כמו כן הקימו האחים זיסאפל את חממת רד ביומד (RAD Bio-Med Incubator Ltd), חממה המספקת מקום, מימון ראשוני ושירותים שונים לפרויקטים בתחום הביו-רפואי.[5]

חוקרים של אוניברסיטת תל אביב מצאו ב-2012 כי האחים זיסאפל וקבוצת רד־בינת יצרו את הקרקע הפורייה ביותר עבור יזמים ישראלים: כ-56 יזמים סדרתיים יצאו מהקבוצות שהקימו האחים.[6]

בנו של יהודה, רועי זיסאפל, הוא מנכ"ל רדוור, מקבוצת רד-בינת.

במרץ 2024 נפטר יהודה זיסאפל.[7]

פילנתרופיה ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האחים מקפידים על תרומה לקהילה על ידי החברות בהנהלתם: "עמותת רד"[8] של חברת רד תקשורת מחשבים מעניקה מדי שנה מאות מלגות לסטודנטים מצטיינים מעוטי אמצעים המתמחים בהנדסה ובמדעי המחשב. כמו כן, תורמת העמותה כל שנה כ-15 חדרי מחשבים לפנימיות ומוסדות חינוך אחרים לילדים ונוער בסיכון. "עמותת רד" אף עוסקת בהשאלת כלים מוזיקליים לתלמידים מצטיינים. בין השאר השאילה כינור גוארנרי דל גז'ו לכנר אקרט לורנצן, הנגן הראשי של התזמורת הסימפונית ראשון לציון.[9]

בחסות ארגון בוגרי הטכניון, שבראשו עמד יהודה שש שנים, יזמו האחים שני פרויקטים המנצלים את כישוריהם של בוגרי הטכניון כחונכים וכמורים לנוער מעוט יכולת בערים ובקהילות ברחבי הארץ. התוכנית, הקרויה "פועלים מ-3 ל-5" מיועדת לבני נוער ביישובי פריפריה בצפון ובדרום ישראל ונועדה לשפר את כישוריהם המתמטיים.[10] תוכנית "עיר מצוינת", שנחנכה ביוזמת יהודה בעיר בת ים, פועלת להשגת יעדים דומים מתוך התמקדות בבני נוער המתגוררים במרכז ישראל אך לומדים במסגרות חינוכיות החסרות את המשאבים הדרושים לטיפוח מצוינות. פרויקט נוסף שיהודה מקדם, קרוי "מהנדסים מהפריפריה", ומיועד לאפשר לחיילים קרביים בוגרי צה"ל מהפריפריה לשפר את הישגיהם ולהגיע להשכלה אוניברסיטאית מדעית.

יהודה וזהר אף תרמו 4.5 מיליון דולר לטכניון להקמת המרכז הננו-טכנולוגי לישראל, לזכר הוריהם.

האחים קיבלו מספר פרסים ואותות הוקרה: בשנת 1994 קיבלו יהודה וזהר זיסאפל את פרס היזמות מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת תל אביב. בנימוקים לפרס נאמר כי הוא מוענק "מתוך הכרה בתרומתם החשובה של השניים ליזמות בישראל, לרוח היזמית החדשנית בתחומי הפיתוח, הייצור והייצוא של מוצרים ואספקת פתרונות לבעיות של תקשורת נתונים ועל יזמותם הטכנולוגית המשמשת מופת בישראל וברחבי העולם." ב-1996 קיבל זהר את פרס הוגו רמניסיאנו לכלכלה, וב-1999 פרס למפעל חיים מטעם התאחדות התעשיינים. ב-2005 קיבלו יהודה וזהר זיסאפל את פרס ההיי-טק של ישראל מהאגודה הישראלית להון סיכון (IVA), בשנת 2007 קיבלו את פרס המצוינות בניהול עסקים גלובליים ע"ש מקס פרלמן מאוניברסיטת תל אביב. בנוסף, העניק להם הטכניון תוארי דוקטור לשם כבוד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא GidiD/טיוטה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הפקולטה לניהול - בית הספר למוסמכים במינהל עסקים ע"ש רקנאטי
  2. ^ ב. לוי, 'מוטורולה' - 'שיתוף זמנים', על המשמר, 17 באוגוסט 1971
  3. ^ אתר האינטרנט הרשמי של בינת תקשורת מחשבים בע"מ
  4. ^ וינרב, גלי (2009-11-26). "נאוה זיסאפל: "יהיה קשה בארה"ב; זה כמו למכור שעוני קרטייה בהונג-קונג"". Globes. נבדק ב-2024-05-08.
  5. ^ וינרב, גלי (2014-04-06). "חממת רד ביומד גייסה 7 מיליון דולר לחברות-הבנות". Globes. נבדק ב-2024-05-08.
  6. ^ אתר למנויים בלבד מת זהר זיסאפל, יזם ומשקיע סדרתי, מאבות ההייטק הישראלי, באתר TheMarker‏, 20 במאי 2023
  7. ^ אסף גלעד, ‏יהודה זיסאפל, מבכירי ההייטק הישראלי, הלך לעולמו בגיל 82, באתר גלובס, 10 במרץ 2024
  8. ^ עמותת רד, באתר "גיידסטאר ישראל"
  9. ^ תוכניית "קאמרי בצהרי שישי" מ-15.10.10
  10. ^ יוסי הטוני, ‏"הדיגיטל – מהפכה משבשת, צונאמי לעומת מהפכות העבר", באתר "אנשים ומחשבים", 24 ביוני 2021


https://www.pc.co.il/news/404931/



קטע שנמחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלכות הרפורמה המשפטית על ההייטק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרבעון הראשון של שנת 2023 בלט בירידה משמעותית מאוד בהשקעות בהייטק הישראל: בין ינואר למרץ 2023 היקף ההשקעות בחברות ההייטק הפרטיות בישראל הסתכם בכ-1.7 מיליארד דולר בלבד.[1][2] ב-23 ביולי 2023, פרסם ארגון Start-Up Nation Central דוח על השפעה הכלכלית של הרפורמה המשפטית על הכלכלה[3]. בפרט מנתח הדוח את סיכום החציון הראשון של 2023 על רקע הנתונים החל מ-2018, בפילוח לשישה סקטורים: IT ותוכנה, סייבר, פינטק, בריאות, מזון וחקלאות, ואקלים. הדוח מראה ירידות משמעותיות בכל הסקטורים למעט סקטור האקלים.[4] הדוח מסביר כי "ירידה מתמשכת זו עומדת בניגוד למגמות המימון הפרטי, היציבות יחסית, הנראות בארצות הברית בין החציון הראשון של 2023 לחציון השני של 2022". בנוסף נרשם שפל באקזיטים והנפקות של חברות, לסכום מצרפי של 1.3 מיליארד דולר - ירידה של 64% בסכום המצרפי ו-53% במספר האקזיטים, ביחס לחציון המקביל - תוצאה שמחזירה אותנו ל-2018."[5] דוח של לאומיטק ושל IVC מתאר תמונה דומה.[6]

פרט לירידה המשמעותית בהיקף ההשקעות, 68% מהסטארט-אפים בישראל החלו לנקוט בצעדים אקטיביים פיננסיים ומשפטיים ובהם הוצאות יתרות מזומנים, רישום החברה מחוץ לישראל, רילוקיישן ופיטורי עובדים.[7][8] 8% מהחברות מדווחות שכבר החלו בשינוי מקום רישום החברה, ו-29% מתכוונות לעשות זאת בעתיד הקרוב.

קשה אמנם להעריך את ההשפעה הספציפית של תהליכי החקיקה על מצב ההייטק בישראל. בפרט, האינפלציה, הריביות הגבוהות וייתכן שגם מלחמת רוסיה-אוקראינה, גרמו לפגיעה קשה בשוקי המניות, אגרות החוב והקריפטו בעולם - עוד לפני ההכרזה על הרפורמה.[9] אך בעוד שבשנת 2023 החלו להתאושש בורסות וחברות הייטק בעולם, המשיכה הירידה בהשקעות בישראל והענף המשיך להתכווץ.[10][11][12] כמו כן מעדויות רבות של משקיעים, יזמים ואנשי הון סיכון עולה כי לרפורמה המשפטית הייתה השפעה שלילית על המצב בישראל.[13][14][15] בדוח נוסף של SNPI שהתפרסם בתחילת אוקטובר 2023 מציין את המשך החלשות ההייטק הישראלי, ומונה את הגורמים לבריחת המשקיעים, העלמות של קרנות הון סיכון, הקטנת קצב היצירה של חדי-קרן, הצטמקות משמעותית של מספר סבבי הגיוס וכו'. בסיכום מציינים מחברי הדוח: "ההמלצה המרכזית שלנו היא להחזיר את היציבות למשק הישראלי בכלל ולתעשיית ההייטק בפרט על ידי הגעה להסכמות רחבות סביב שינויי חקיקה והצהרה ברורה שללא הסכמות כאלה, החקיקה לא תקודם.[16]

[17]

  1. ^ גלעד, אסף (2023-04-02). "סטארט-אפ ניישן: הצלילה בהשקעות בישראל - גם בשל רפורמת המשפט". Globes. נבדק ב-2023-11-02.
  2. ^ דוח SNC למחצית הראשונה של 2023: "האטה משמעותית..., באתר tech12, ‏2023-08-01
  3. ^ Ecosystem Survey July 2023 | Start-Up Nation Finder, finder.startupnationcentral.org
  4. ^ דוח SNC למחצית הראשונה של 2023: "האטה משמעותית..., באתר tech12, ‏2023-08-01
  5. ^ "המחצית הגרועה ביותר בהייטק מאז 2018: "העולם מתאושש וישראל נשארת מאחור"". TheMarker. נבדק ב-2023-11-02.
  6. ^ "היקף האקזיטים הישראליים במחצית הראשונה של 2023 התרסק ב-79%". TheMarker. נבדק ב-2023-11-02.
  7. ^ סקר: 68% מהסטארט-אפים בישראל מתכוונים לעזוב או להוציא כסף לחו"ל | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2023-07-23
  8. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: עלייה חדה בצמצום היקף התעסוקה בהיי-טק, באתר www.maariv.co.il, ‏2023-07-10
  9. ^ "האינפלציה והריבית כתשו את המניות, האג"ח והקריפטו: 2022 תיזכר כשנת המפנה". TheMarker. נבדק ב-2023-11-03.
  10. ^ N12 - בזמן שהעולם מתאושש - ההשקעות בהיי-טק בישראל ממשיכות לצנוח, באתר N12, ‏2023-07-02
  11. ^ הנתונים מוכיחים: ההייטק הישראלי דועך ולא רק בגלל..., באתר tech12, ‏2023-10-01
  12. ^ אילת, שקד (2023-06-27). "רשות החדשנות: ההייטק הישראלי נשאר מאחור ב-2023 - החודשים הבאים קריטיים". Ynet. נבדק ב-2023-11-03.
  13. ^ גלעד, אסף (2023-04-02). "סטארט-אפ ניישן: הצלילה בהשקעות בישראל - גם בשל רפורמת המשפט". Globes. נבדק ב-2023-11-02.
  14. ^ דוח SNC למחצית הראשונה של 2023: "האטה משמעותית..., באתר tech12, ‏2023-08-01
  15. ^ קטר בסכנת הכחדה: השפעות המהפכה המשפטית על ענף ההייטק - וואלה! כסף, באתר וואלה!, ‏2023-07-23
  16. ^ גלעד, אסף (2023-10-01). "מחקר חדש: ההייטק הישראלי ממשיך להיחלש והמשקיעים נוטשים". Globes. נבדק ב-2023-11-03.
  17. ^ ""זו אירוניה מרה: יצא שאנחנו, ארגוני המחאה, מחליפים את המדינה"". הארץ. נבדק ב-2023-11-01.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:GidiD/טיוטה&oldid=38609943"