משתמש:Gal hazani/אליהו מושקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טעאיליה (אליהו) מושקיןרוסית: Илья Мушкин) היה יושב ראש היודנראט בגטו מינסק במלחמת העולם השנייה. שיתף פעולה עם המחתרת בגטו, והוצא להורג על ידי הגרמנים במרץ 1942.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושקין נולד במינסק. היה איש משכיל שדיבר רוסית ויידיש. בימי השלטון הסובייטי היה בלתי מפלגתי. לפי מקור אחד, היה מהנדס ועבד בעירייה, ולפי מקורות אחרים, היה פעיל באיגוד המקצועי. היו גם שהעידו שהיה ממלא מקום המנהל של ארגון המסחר התעשייתי ומנהל המחלקה לשיווק מוצרים תעשייתיים בעיר.

מושקין מונה לראש היודנראט בגטו מינסק ביולי 1941, מאחר שידע גרמנית והיה בקבוצה של יהודים שהובאו לבית הממשל ומונו כיודנראט.

במועצת היודנראט במינסק היו שבע מחלקות: רישום, שיכון, אספקה, סעד, בריאות, סדנאות ועבודה. כאמור, מושקין עמד בראש היודנראט מראשית הקמתו ביולי 1941 ועד מרץ 1942. הוא קיבל רישיון יציאה מהגטו פעם אחת בשבוע בלוויית חבר נוסף מהיודנראט כדי לקבל באופוראה את קצבת המזון לגטו.

היודנראט קיבל הערכה חיובית בגטו בתקופה של מושקין וכך גם מושקין עצמו כיושב ראש, כשלפי העדויות היה "מוכשר מאד והגון מאד, אסף תרופות ומעבירן לאנשים ביערות, והודיע מתי תהיה האקציה. היודנראט סייע לנצרכים באספקת לבוש, נעליים, או לבנים. מושקין לא רצה לעשות את כל מה שהגרמנים תבעו ממנו ובסוף הם ירו בו.

מושקין עזר מאד ליהודים, הוא הוביל שיתף פעולה בין היודנראט לבין מחתרת הגטו. המפגש הראשון של מושקין נוצר דווקא על ידי המחתרת הפרטיזנית הכללית, כשיהודי בשם שידלצקי הגיע בראשית ספטמבר 1941 לגטו, ופנה ישירות למושקין בשליחות מפקדו סרגייב, ותבע שלא לתת לגרמנים את דמי הכופר שדרשו אלא להעביר את הכסף והרכוש שנאסף לפרטיזאנים.

מושקין שיתף פעולה עם המחתרת. סמכותו האישית של מושקין קבעה במידה ניכרת את דרכם של אנשי היודנראט שנהפך לגוף המבצע של החלטות המחתרת. היודנראט סיפק לפרטיזנים בגדים חמים, לבנים, סבון, תרופות מזון וכסף.

מושקין היה נפגש עם סמולאר, נציג מחתרת הגטו ובאחת הפגישות ביקש ממנו לסלק אותו מהגטו. הוא עזר מאד ליהודים בגטו במינסק.

המחתרת עשתה תפקידים בתקופת מושקין שבגטאות אחרים מילאו אותם תפקידים היודנראט.

בנובמבר ביצעו הגרמנים שתי אקדציות בגטו מינסק בהן נהרגו מעל 8000 יהודים.

בפברואר 1942 נאסר מושקין על ידי הגרמנים. למאסר היו שתי גרסאות אחת שהוא ניסה לשחד קצין גרמני שישחרר אסיר יהודי, וגרסה אחרת שבה החביא קצין גרמני שסירב להשתתף במסע למזרח וזה הסגיר אותו. מושקין ניתלה במארס 1942 ובני משפחתו נרצחו באחת האקציות הליליות. אחרי רציחתו מונה משה יפה כיושב ראש היודנראט במינסק.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חולבסקי, שלום דמות ההנהגה היהודית בארצות השליטה הנאצית 1933 עד 1945, היודנראט במינסק, 1979; עמ' 97–112
  • כהן דוד השואה, המחתרת והלחימה הפרטיזנית במינסק. מינסק עיר ואם. כרך ב: יהדות מינסק מ-1917 עד ימינו. ערוך בידי שלה אבן שושן [תל אביב]: ארגון יוצאי מינסק ובנותיה בישראל, תשמה מינסק עיר ואם, תשמ"ה, עמ' 216–314

חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קטגוריה:יהודים בשואה: ברית המועצות קטגוריה:נפטרים ב-1942