משתמש:Gadi algar/המחשבה אלוהים
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
- פריט רשימה עם תבליטים
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | מוטי גל |
| שפת המקור | עברית |
| תורגם לשפות | אנגלית |
| סוגה | פילוסופיה מדע |
| הוצאה | |
| הוצאה | ספרות עכשיו |
| מספר עמודים | 116 |
"המחשבה אלוהים" הוא ספרו הפילוסופי של הסופר הישראלי מוטי גל.
בהקדמת הספר נכתב[1]:
הקדמה - אנו כבני אנוש חווים במהלך חיינו משברים נפשיים רבים - תסכולים, אכזבות, חוסר אונים, חרדות, ייאוש ומצוקות. וזאת בשל סיבה מדעית אחת ויחידה. למרות כל הדרכים ה"מוצעות" לנו בעולמנו, בין אם הן מדעיות, רוחניות או בריאותיות, עובדה היא שלא ניתן לחיות את חיינו ללא משברים נפשיים והם מהווים חלק בלתי נפרד ממכלול חיינו. אין ספק, שהעולם הרוחני והאמונה חיוניים, משום שהם מקור לכוח הנפשי של האדם באמצעותם, יוכל ל"התגבר" על משברים נפשיים רבים. עם זאת, ישנם גם טיפולים תרופתיים ובריאותיים. אולם, לימוד והבנת התשובה המדעית, ולמידת הסיבה לאותם משברים נפשיים, חיונית אף יותר, ומשמשת מקור כוח גדול ל"התגבר" עליהם.בתוכנו של ספר זה תמצאו את ההסברים הלוגיים והמדעיים לסיבה זו..
הסופר מנסה לתת מענה על ה"צורך הבסיסי שלנו כבני אנוש" בהבנת חיינו ומשמעותה האמתית באופן מדעי, שהיא הבנת עצמנו ומהותנו, הבנת מחשבותינו ומעשינו בעולם.
את הספר הקדיש הסופר לכל החיים בעולמנו - התורמים בהתקדמות אל הטוב והשפע בעולמנו.
תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר הינו מדריך פרגמאטי המלמד צעד אחר צעד את הבנת קיומו ומבנהו של היקום, את החיים בו ואת האדם כחלק ממנו. הסופר מנסה לתת בספר מענה לשאלה – אולי שאלת השאלות – הנוגעת בהוויית האדם בעולם ומהות קיומנו. עלפי הפרדיגמה הדטרמיניסטית המוצגת ע"י הסופר, היקום בנוי משלושה ווקטורים עיקריים : "האנרגיה", "חומר המחשבה" ו"מימד והמרחב הזמן".ללא אחד משלושתם לא יתכן הקיום. על מנת לבסס את מישנתו, משתמש הסופר ב"מדע המחשבה" - מדע העוסק בחקר יסוד "חומר המחשבה" ו"המחשבה אלוהים" על כל צורותיהם, והשלכותיהם על הקיום, מדע המכיל גם את ענפי הפילוסופיה - אפיסטמולוגיה, אונטולוגיה ומטאפיזיקה.
"חומר המחשבה" מצוי בתוך ה"אנרגיה" ולמעשה יוצר בכך את ה"צורות" המצויות ביקום ומיישם מתוכן את חוקי הטבע הגלויים והסמויים , זאת ע"י שילוב מימד ומרחב הזמן. בשילוב זה מתקיימות הסיבות והתוצאות לתרחישי היקום, מרגע בריאתו ע"י המחשבה הפרמיירית הראשונה שאותה מגדיר הסופר כמחשבה אלפא שהיא כהגדרתו ה"מחשבה אלוהים" - ממנה למעשה נבראה ה"סינגולאריות הכבידתית" אשר יצרה את המפץ הגדול .
ההיבט הפילוסופי[עריכת קוד מקור | עריכה]
התיאוריה המדעית הנלמדת בספר תומכת בחלקה הגדול של הגישה הדטרמיניסטית, על פי תפיסתו טוען הסופר ל 4 עובדות חיים עיקריות שאינן ניתנות להפרכה על פי "מדע המחשבה" ומוכחות על ידו באופן אמפירי, והן: 1."העדר זכות הבחירה", 2. "כל שנברא נברא ממחשבה", 3. "תפקיד לכל אובייקט המצוי ביקום" 4. ומטרת בריאת היקום שהיא " התקדמות אין סופית אל הטוב והשפע הבלתי מוגבל".
כמו כן עוסק הספר בהשלכות החברתיות שיוצר "חומר המחשבה", ב"זמן חיים", ב"תפקיד" אשר יוצר כל גוף חי ודומם ביקום,בהבנת תכלית ומהות החיים,ובשאלת קיומו או אי קיומו של אלוהים מפרספקטיבות שונות .
הסופר מגדיר בספר את ההבדל המהותי בין עובדה לאמונה ,אושר , אהבה ,יהדות ,אתאיזם, גורל,הצלחה ועוד מושגים רבים אחרים אשר נקשרים להבנת מכלול משנתו.
מסקנות הפרדיגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסופו של הספר מסכם הסופר וטוען, כי כל שיש לו לאדם הוא למעשה את "סרט חייו" , ומסיק כי סוד החיים הוא למעשה אהבת ה"סרט" שהאדם "צופה" בו ללא קשר לתפקידו ביקום האין סופי.
פרק ח'- "אנו מבקשים באופן טבעי להבין את ייעודנו על מנת להבין מהו "תפקידנו" ומהו המקום שאנו ממלאים בעולם. ומדוע? א. מכיוון שללא ידיעה זו - חיינו הם כביכול חסרי מטרה. ב. מכיוון שהטבע האנושי מתאפיין ברצון להגשים את כל האפשרויות והפונקציות ה"מבקשות להתגשם מתוך פנימיותו של האדם".
פרק יא'- כבני אנוש איננו בעלי שליטה על דרך קיומינו. אלא אנו "מבצעים" את "תפקידינו" ונעים בחיינו, בשליטתו המלאה של "חומר המחשבה" הכולל בתוכו את כל רגשותינו, פעולותינו ומחשבותינו. ונוכל לבחור בכל דרך חיים שנבחר - בידיעה ברורה ובהבנת עובדה זו. אין חשיבות למהו ה"תפקיד" שאנו ממלאים בחיינו, בין אם זה ראש ממשלה או עובד ניקיון, ילד בגן ילדים, עקרת בית או מדען. כולנו "מבצעים" את "חיינו" - זהו "תפקידנו", וכולנו "מבצעים" את "תפקידנו" - אלה הם "חיינו". ה"תפקיד" שאנו "מנסים" לבחור לעצמנו בחיינו, אינו בהכרח ה"תפקיד""המיועד" לנו, על פי תנועתו של "חומר המחשבה". אשר נע ומניע אותנו באופן טבעי אל מטרתו. ולכן, המחשבה המצויה אצל בני אנוש כי "זכות הבחירה" אכן, מצויה ביכולתם הטבעית, הינו כביכול, ניסיון ל"כפות" את רצונם על תנועתו של "חומר המחשבה" והיקום. וכעובדה יכולת זו אינה מצויה בידיהם באופן מדעי. כל תקוותינו הן למעשה משאלות ליבינו לטובה, אנו לכאורה הבוראים של עולמנו. וזאת, אך ורק אם בריאתנו, נעה באותה המחשבה, שהיקום ועולמנו נע לעבר התקדמותו. ומתוך כך, אין בידינו אלא לנוע באותה תקווה, אל חלומותינו אשר - חלקם מתגשמים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=935057
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ציטוט מ"המחשבה אלוהים".
[[קטגוריה:חיבורים פילוסופיים]] [[קטגוריה:ספרי עיון עבריים]]