משתמש:Epstein rony/אליהו משה אפשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Elias M. Epstein

אליהו משה אפשטין 1895 - 1958
אליהו משה אפשטיין בכלא עכו 1920 ביחד עם זאב ז'בוטינסקי, פנחס רוטנברג ועוד 18 חברי ההגנה
בית ציוני אמריקה בשנת 1958 מנהלו היה אליהו משה אפשטיין. בית ציוני אמריקה. היה אחד ממרכזי התרבות החשובים שפעלו בתל אביב במהלך שנות החמישים והשישים. צילום משנת 1958.

אליהו משה אפשטיין 1895 - 1958, היה עיתונאי ירושלמי ידוע וכתב מאמרים רבים אודות המתרחש בארץ ישראל ובירושלים של אותם הימים והם התפרסמו בעיתונים וירחונים רבים בחו"ל בארצות דוברות אנגלית. הוא אף נאסר ע"י הבריטים ונכלא בתא אחד בכלא עכו עם זאב ז'בוטנסקי שהיה ידידו.

במקביל ובעיקר לאחר קום המדינה היה אליהו משה אפשטיין האחראי בקק"ל במשך 30 שנים על גיוס משאבים וניהול התנועה בארצות דוברות אנגלית ויצא למסעות הסברה ותרומה מספר רב של פעמים. בשנות חייו האחרונות היה אליהו משה אפשטיין מנהלו של בית ציוני אמריקה בתל אביב.

אודות אליהו משה אפשטיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליהו משה אפשטיין - נולד בליברפול (צפון אנגליה) בשנת תרנ"ה (5.7.1895) לאביו אליהו (אותו לא הכיר מאחר ונולד לאחר פטירת אביו), ולאמו מינה בת משה פולברמכר (משפחה נאמנה למסורת). אבי המשפחה היגר לליברפול עשר שנים קודם מהעיירה 'סיטלוביץ' במחוז גרוקנו שברוסיה. שם המשפחה המקורי של המשפחה היה 'זכותא' מה שמעיד שמשפחה זו היתה בין אנוסי וגולי ספרד. בתור ילד למד אליהו בחדר בצעירותו למד לימודים כלליים במכון היהודי בליברפול וכבר כנער ייסד את אגודת הנוער הציוני הראשונה באנגליה מאחר והיה ציוני נלהב. במקביל ללימודיו החל לעבוד בענף הדפוס לצורך השלמת הכנסתה של משפחתו מה שתאם את התענינותו הרבה במילה הכתובה ובעיתונות. אליהו עזב את בית הספר בגיל 14 אבל המשיך בקריאה ובהרחבת הרקע הספרותי שלו הן בעברית והן בנושאים כלליים.

אפשטיין היה ציר לועידת ההסתדרות הציונית באנגליה. עלה ארצה על פי בקשת ההסתדרות הציונית בלונדון באפריל 1919. בשנותיו הראשונות בארץ התפרנס מכתיבת מאמרים באנגלית אודות ארץ ישראל (פלסטינה) לעיתונים במצרים ( Egyption Gazette ) ולעיתונים ציוניים באוסטרליה, דרום אפריקה וקובה. בשנת 1929 נשא לאשה את שרה בת הרב ישראל יעקב יפה (אב"ד מנצ'סטר) אשר גם היא עלתה כאישה צעירה לארץ ישראל מטעמים ציוניים ושימשה כמורה בבית הספר לבנות ע"ש אולינה רוטשילד בירושלים. את ביתם הקימו הזוג אפשטיין בככר מגנס בשכונת רחביה בירושלים. בהמשך עבד באליהו משה אפשטיין בלשכת העיתונות של ועד הצירים בארץ ישראל. היה עורכו הראשון של "פלשטיין וויקלי". אפשטיין היה עיתונאי פעיל ומאמריו הופיעו לעיתים קרובות בעיתונים ובכתבי עת בחו"ל. שנים רבות כתב את הטור "רפלקשונס" ב"פלשתיין פוסט".

עיסוקו העיקרי למעלה מ-30 שנה היה בישורת בקרן הקיימת לישראל בירושלים ובו ניהל שם את המחלקה ליחסי חוץ ולארצות דוברי אנגלית. כהכרה לשרותו המסור התמנה אפשטיין אחרי גמר כהונתו כחבר הדירקטוריון של קק"ל. אליהו משה אפשטיין התגורר עם משפחתו (אשתו שרה לבית יפה, ושלושת ילדיהם בתיה, יוסף וישראלה) בבית רחב ידיים ברחוב אלפסי בשכונת רחביה בירושלים, בית שהיה פתוח לכל ואירח חברים וידיים רבים ביניהם רבים ממנהיגי היישוב והמדינה.

בשנת 1953 אחרי עזבו את שרותו בקק"ל התמנה אפשטיין לנציג הסתדרות ציוני אמריקה (ZOZ) בישראל ובהמשך קיבל את הזמנת ועד ההנהלה של בית ציוני אמריקה להקים ולנהל לראשונה את פעולותיו של המרכז התרבותי הזה שעד עצם היום הזה משמש מרכז פעיל לכל באים בשעריו. קרוב לארבע שנים ניהל אפשטיין את המרכז התרבותי בית ציוני אמריקה בתל אביב והתמסר כולו להרחבת שטחי פעולותיו התרבותיות. בהיותו מנהלו של בית ציוני אמריקה בתל אביב עזב אפשטיין ואישתו את ירושלים והתגוררו בדירה ברח' יוסף אליהו 11 בתל אביב בם גם נפטר בגיל 63 אחרי מחלה ממושכת ונקבר בירושלים עירו.

אליהו משה אפשטיין בכלא עכו 1920

בשנת 1920 בחג הפסח, עם פרוץ מאורעות תר"פ, נעצרו זאב ז'בוטינסקי, פנחס רוטנברג ו-18 חברי הגנה על ידי משטרת המנדט הבריטי, לאחר שניסו להגן על הרובע היהודי בירושלים. ז'בוטינסקי נשפט ל-15 שנות עבודות פרך. בפועל, הוא זכה לתנאי כליאה משופרים בעקבות מעמדו ועונשו הומתק לשנה בלבד, עד שלבסוף שוחרר על ידי הנציב הבריטי הרברט סמואל. בין הנעצרים היה גם אליהו משה אפשטיין שנכלא בכלא עכו ע"י הבריטים ונשפט למאסר ארוך ולעבודות פרך בשל פעולתו המחתרתית וחשד בחברות 'בהגנה', אולם שוחרר מהכלא כמו מרבית חבריו לאחר כמה חודשים בלבד. במשך זמן מה שהה אפשטיין בתאו של זאב ז'בוטינסקי והשניים הפכו לידידים ונפגשו לאחר שחרורם מהכלא מספר פעמים. בכלא עכו השתתף אליהו משה אפשטיין ביחד עם זאב ז'בוטינסקי בתרגומם של סיפורים על שרלוק הולמס, שאף שניים או שלושה מהם הופיעו בדפוס בכתב העת "החיים" ושאר הסיפורים נותרו כנראה בידי אליהו משה אפשטיין, כך עולה ממכתבו של זאב ז'בוטינסקי  אל חוה ותמר ז'בוטינסקי שהתגוררו בזמנו בברלין (23 באוקטובר 1923).

Jerusalem Correspondent 1919 - 1958

The case for the Jewish National Fund : a challenge to Zionists by Epstein, Elias M. Published 1928

לאחר מותו פעלו אשתו שרה וביתו ישראלה לעריכה ולהוצאתו של ספר יחודי ובו קובץ גדול של מאמריו החשובים במסגרת עיסוקו כעיתונאי בפלסטינה דאז, במדינה שבדרך ובמדינה הצעירה. הספר נקרא Jerusalem Correspondent 1919 - 1958 ונערך על ידי ידידו של אפשטיין משה מדזיני שאף כתב הקדמה ארוכה ומפורטת בתחילתו של הספר. המהדורה הראשונה הודפסה בשנת 1964 ומהדורה חדשה הודפסה בשנת 2015.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Epstein, Elias M. - Jerusalem Correspondent 1919 - 1958  (Introduction By Moshe Medzini), Published 1964.
  • Moshe Medzini - About Epstein, Elias M. - Introduction 'Jerusalem Correspondent' 1919 - 1958.
  • Epstein, Elias M. - The case for the Jewish National Fund : a challenge to Zionists Published 1928.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]