משתמש:Eladyosef/השתלת מוח

השתלת מוח היא הליך שבו המוח של אורגניזם אחד הוא מושתל לתוך גופו של אחר. זה הוא הליך שלא כמו השתלת ראש, אשר כוללת את העברת כל הראש לגוף החדש, בניגוד להשתלת מוח. באופן תאורטי, אדם עם כשל איברים מתקדם יכול לקבל גוף חדש ומתפקד, תוך שמירה על אישיות , זיכרונות, ואת התודעה באמצעות הליך כזה.

השתלת מוח אנושי מעולם לא נערכה. הנוירוכירורג רוברט ג'יי וייט, הושתיל ראש של קוף על גבי גוף חסר ראש של קוף אחר. אחרי רישום הפעילות החשמלית במוח הראה את המוח אחר כך מתפקד כרגיל. אבל המערכת החיסונית גרמה לקוף למות, אחרי תשעה ימים. השתלות מוח ומושגים דומה גם נחקרו בצורות שונות של מדע בדיוני.

 אתגרים

אחד האתגרים הקשים ביותר הוא חוסר היכולת של העצבים והרקמות לרפא כראוי (בגלל שהפגיעה בחוט השדרה היא כל כך הרסנית). המחקר של אוניברסיטת פנסילבניה מפתחת טכנולוגיה של החידוש רקמות של עכברים  (המכונה MRL עכברים) עשוי לעזור בהמשך המחקר כדי לחדש את העצבים ללא צלקות. זה אפשרי לחלוטין, חתך נקי, שלא יוצר רקמה מצולקת.^{[דרוש מקור]}

לחילופין בעזרת ממשק מוח–מחשב. ניתן להשתמש בחיבור האובייקט לגוף. מחקר המשתמש בקופים כאמצעי שמראה כי אפשר להשתמש ישירות בפקודות מהמוח, כלומר לעקוף את חוט השדרה ולאפשר תפקוד של יד לדוגמה. יתרון זה של ממשק יכול להיות לעזור לאחר התערבויות כירורגיות הנעשות איפה שהעצבים לא יכול להתחבר ללא ניתוח.

כמו כן, על ההליך להיות מעשי, גיל התורמים צריך להיות מספיק: מוח בוגר אינו יכול להשתלב בגולגולת שלא הגיעה לצמיחתה המלאה, המתרחשת בגיל 9-12 שנים.

המוח היה להיות דחוי על ידי מערכת החיסון כמו בכל השתלה. (כאשר איברים מושתלים, יכולה להיות דחייה אגרסיבי ; זה הוא הקושי העיקרי עם כליות, השתלות כבד וכו... תאי החיסון של מערכת העצבים המרכזית תורמים לתחזוקת נוירוגנזה ויכולת למידה מרחבית בבגרות, כך שהמוח המושתל לא יהיה מושפע  מההשתלה.)

חלקי המוח השתלת

ב-1982, ד"ר דורותי טי קריגר, אחראית על מחלקת אנדוקרינולוגיה בבית החולים מאונט סיני בניו-יורק, השיגו הצלחה עם השתלת מוח חלקית בעכברים.

בשנת 1998, צוות של מנתחים מתוך אוניברסיטת פיטסבורג המרכז הרפואי ניסה לבצע השתלה של קבוצת תאי מוח כדי אלמה קראסני, אשר סבלה קשות משבץ שגרם לאובדן יכולת שליטה של הגפה הימנית שלה, כמו גם מוגבלות דיבור. הקבוצה קוותה שהתאים יתקנו את הנזק.

במדע בדיוני

בסרט Get Out (2017), שנכתב על ידי ג'ורדן פייל, אישה צעירה לבנה, רוז ארמיטג', מפתה את החבר הצעיר, השחור שלה, כריס וושינגטון, לאחוזת משפחתה, כדי להימכר בהליך של השתלת מוח המאפשר לתושבי קהילת ארמיטאג להעביר את אישיותם לגופו. משפחת ארמיטג 'היא מייסדת הכת "מסדר הקוגולה", שבו מיסי ארמיטאג', פסיכיאטרית, משתמשת בהיפנוזה כדי להכניע את המודעות של אנשים שחורים ל"מקום השקוע", ודין ארמיטג', נוירוגורגן, משתק את מוחו של הלבן אדם לתוך הגוף של האדם השחור. אך רק השתלת מוח חלקית אפשרית בשל הצורך של הגוף האנושי עבור פונקציות מוטוריות. המקום השקוע הוא חיוני כדי לדכא את המודעים של המארחים בעוד רקמת המוח מושתלת לתוך הגולגלות שלהם. לאחר השלמת השתלת המוח, התודעה של האדם הלבן משתלטת על הגוף המארח השחור; בינתיים, התודעה של האדם השחור נשארת במקום השקוע. בעוד שבמקום השקוע, התודעה של האדם השחור היא שלמה לחלוטין ומודעת למה שקורה, אך אין לה שליטה על גופם לחלוטין.

ראה גם

• סייבורגים בדיוני (על סיפורים של מוח מושתל לתוך לחלוטין מלאכותית גופות)
• דונובן המוח
• מבודד המוח
• רובוטיקה
• רוברט ג ' יי לבן

המלצות

קטגוריה:נוירוכירורגיה קטגוריה:השתלת איברים