משתמש:DimaLevin/רומנסות ד'ארטניאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של DimaLevin.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של DimaLevin.
תבנית {{ספר}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

רומנים של ד'ארטניאן הוא שמה של טרילוגיית הרומנים מאת אלכסנדר דיומא (1802–1870), המספרים את סיפורו של המוסקטר ד'ארטניאן מהמאה ה-17.

דיומא ביסס את דמותו ותכונותיו של ד'ארטניאן על קפטן המוסקטרים שארל דה באץ-קסטלמור ד'ארטניאן (סביבות 1611–1673) כשהתיאור נצמד לזיכרונותיו הבדויים למחצה של ד'ארטניאן כפי שנכתבו 27 שנים לאחר מות הגיבור מאת גטיין דה קורטילז דה סנדרס (פורסם ב-1700).[1]

ספרי הסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלושת המוסקטרים, מתרחש בשנים 1625 ו-1628; פורסם לראשונה באופן סדרתי במגזין Le Siècle בין מרץ ליולי 1844. דיומא טען בהקדמה כי ביסס אותו על כתבי יד שגילה בספרייה הלאומית.
  • אחרי עשרים שנה, מתרחש בין 1648 ל-1649; פורסם מינואר עד אוגוסט 1845.
  • הוויקונט דה בראז'לון: אחרי עשר שנים, מתרחש בין 1660 ל-1673; פורסם בסדרה מאוקטובר 1847 עד ינואר 1850. הרומן פוצל לשלושה, ארבעה או חמישה כרכים בנקודות שונות.
    • במהדורה בת שלושת הכרכים, הרומנים נקראים "הוויקונט דה בראז'לון", לואיז דה לה ולייה והאיש במסכת הברזל.
    • במהדורה בת ארבעת הכרכים, הרומנים נקראים "הוויקונט דה בראז'לון", אחרי עשר שנים, לואיז דה לה ולייר והאיש במסכת הברזל .
    • מהדורה בת חמישה כרכים.

ספרי המשך לא רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה ספרי המשך נכתבו על ידי סופרים אחרים מאז מותו של דיומא.

  • הבן של פורתוס (1883) - נכתב על ידי פול מהלין, אך פורסם תחת שם העט "אלכסנדר דיומא" ועדיין נמכר ככזה. ד'ארטניאן אינו מופיע בספר זה.
  • ד'ארטניאן עושה המלך (1900) - מבוסס כביכול על אחד ממחזותיו של דיומא.
  • דרכון המלך (1925) - מאת ה. בדפורד-ג'ונס.
  • ד'ארטניאן, ההמשך לשלושת המוסקטרים (1928) - מאת ה. בדפורד-ג'ונס.

ספרים קשורים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספינקס האדום הוא ספר המשך ל"שלושת המוסקטרים", שנכתב על ידי דיומא אך לא הושלם לאחר 75 פרקים. זהו המשך במונחי סיפור, אבל אף אחד מהמוסקטרים לא מופיע; הסיפור עוקב בעיקר אחר הקרדינל רישלייה, המלכה אן והמלך לואי ה-13, וגיבור חדש, הרוזן ממורה (מבוסס על אנטואן דה מורה מהחיים האמיתיים). הוא פורסם לראשונה בצרפת ב-1946. תרגום חדש לאנגלית הופיע ב-2017 כאשר פרק גדול בשם Les Habitués de l'Hotel de Rambouillet הושמט ולא תורגם, שבו הסיפור "הושלם" על ידי הוספת הנובלה של דיומא "היונה".[2]

השראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה שימשה השראה לסטיבן בראסט בסדרת הספרים Khaavren Romances, כמחווה ל"שלושת המוסקטרים" של אלכסנדר דיומא האב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gatien de Sandras de Courtilz (1700). Memoires de Mr. D'Artagnan, capitaine lieutenant de la premiere compagie des mousquetaires du roi : contenant quantité de choses, particuleres et secrettes qui se sont passées sous le regne de Louis le Grand. A Cologne: Chez Pierre Marteau. OCLC 7785395.
  2. ^ "Newly translated, a sequel to 'The Three Musketeers' is as fresh as ever". The Washington Post.

קטגוריה:שלושת המוסקטרים קטגוריה:ספרים רומניים קטגוריה:ספרים צרפתיים