משתמש:Danny Gershoni/אשר זליג גרשוני

אשר זליג גרשוני (1876 טפליק, אוקראינה - 1972 טבריה ישראל). עלה לארץ ישראל במסגרת עליה שניה. גר בזכרון יעקב ובטבריה. עבד עבור פיק"א במדידת ורכישת קרקעות בגליל. היה מהמשפחות הראשונות שיצאו לעסוק בחקלאות בשכונת שלושת הבתים שמחוץ לחומות הישוב הישן בטבריה.

החיים באוקראינה

אשר זליג גרשוני נולד ב 1876, בכפר טפליק (Teplik) באוקראינה, להוריו נתן וחנה חיילובסקי (אביו, נתן, נמסר בילדותו למשפחת גויים בשם חיילובסקי כדי למנוע חטיפתו לצבא הרוסי, ושמר את השם). המשפחה היתה שייכת לחסידות ברסלב. אשר זליג למד מדידות וב 1903 התחתן (דורש אימות) עם חיה טובה וב 1904 נולד בכורו דב. ב 1905 זומן להתגייס לצבא הרוסי. ע"מ להתחמק מהשירות כרת את אצבע ידו הימנית (כך שלא יוכל ללחוץ על ההדק) אבל זה לא מנע את גיוסו כמתופף והוא נשלח לחזית מלחמת רוסיה יפן. בעקבות המפלה של רוסיה במלחמה הצטרף זליג לבריחה ההמונית של חיילי רוסיה מהחזית וכך חזר לכפרו. עם חזרתו גמלה בליבו החלטה לעלות לארץ ישראל יחד עם הוריו ועוד בני משפחה.

העליה לארץ ישראל

ב 1908 קרמו תוכניות העליה לארץ עור וגידים אבל זמן קצר לפני הנסיעה נפטרה אישתו חיה טובה. למרות הטרגדיה, וזמן קצר לאחר סיום השבעה, יצאה המשפחה דרך אודסה לקושטא. בטורקיה עוכבה המשפחה כחודש וחצי. לבסוף עלתה המשפחה על אוניית צליינים שנסעה לתעלת סואץ והורידה אותם בפורט סעיד. בפורט סעיד עלתה המשפחה על אניה שהפליגה לביירות תוך הבטחה להוריד אותם בחיפה או יפו אבל עקב סערה הורדה המשפחה לסירת דייגים ששדדו אותם והורידו אותם בין חיפה לעתלית. בבוקר אספה אותם קבוצת חלוצים שהלכה מחיפה לזכרון (וביניהם יוסף ברץ ממייסדי דגניה שסחב את הבן דב על כתפיו) והביאה אותם לעתלית. אחרי מספר ימים בעתלית עברו לזכרון יעקב.

תקופת זכרון יעקב

בתחילה (1908) גרה המשפחה בזכרון יעקב אבל כבר ב 1909 עברו לגור בבת שלמה.
בתחילה עבד זליג אצל האיכר יעקב גראד מזכרון יעקב בחפירת גומות לנטיעת כרם. בעזרת הידע שלו בתחום המדידות הציע זליג שיפורים במבנה הכרם. האיכר התלהב וסיפר על כך לפקיד של פיק"א במושבה וזה גייס את זליג לעבוד עבור פיק"א כמודד במחלקת ההנדסה. משימתו הראשונה היתה בתכנון התיעול ב"מרח" (היא גבעת עדה).אחד מפועלי-עוזריו של זליג באותה תקופה היה דוד גרין (לימים דוד בן-גוריון). המשימה הבאה של זליג היתה מדידות באגם החולה (במסגרת התכנון לייבוש האגם). בתקופת עבודתו באצבע הגליל התאכסן אצל משפחת דוברובין ביסוד המעלה וקשר איתם קשרי חברות. משימתו השלישית היתה באיזור טבריה ושם החל להתבשל אצלו הרעיון לעבור לטבריה.
במהלך התקופה הכיר זליג את רחל כהן, ביתו של יוסף (יוסל) כהן ונכדתו של יעקב כהן קיטרר שהגיעו בתרמ"ב (1882) לייסד את זכרון יעקב. ב 1912 נישאו השניים ועם נישואיהם עברו לטבריה.
הוריו של זליג נקברו בבית הקברות של זכרון יעקב.

תקופת טבריה

צילום של שלושת הבתים (מבט מאחור) - בית גרשוני באמצע

ב 1911 החליטה פיק"א לעודד יהודים לצאת מתחומי העיר העתיקה בטבריה ולעסוק בחקלאות. לשם כך תיכננה את הקמת "המושבה טבריה" (אוסף חוות חקלאיות במרחק קצר מחומות טבריה). בסופו של דבר הוקמו רק שלוש חוות (נקראו שכונת שלושת הבתים) ולאחר שאחד המתיישבים עזב (לאוסטרליה), התיישבו במקום זליג ורעייתו רחל.
זליג המשיך לעבוד בפיק"א אך הקדיש את רוב זמנו להקמת המשק החקלאי המבוסס על גידולי שדה ומשק חי (פרות, לול ויונים). על מנת להגדיל את הכנסות המשפחה רכש זליג עגלה וסוס ועסק בהובלות. בנוסף אירחה המשפחה נוסעים ונופשים שהגיעו לחמי טבריה.
ב 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, החמיר המצב הכלכלי מאוד. הטורקים גזלו מכל הבא ליד על מנת לתמוך במאמץ המלחמתי שלהם וכך נאלץ זליג למסור את העגלה והסוס וכן לוותר על משק החי. בנוסף גבר הרעב בטבריה לאחר שהעיר התמלאה ביהודים שגורשו מתל אביב-יפו. הטורקים גם גייסו את האיכרים למשימות שונות, כשהתמורה משולמת בשטרות כסף טורקי חסר ערך, דבר שרק החמיר את מצבם הכלכלי.
עם סיום המלחמה ניסתה המשפחה להתאושש כלכלית ע"י חידוש עבודת השדה ופיתוח משק החי אך זה לא הספיק להתאושש כלכלית וזליג נאלץ למכור חלקות מאדמתו. בשנות ה 40 וה 50 חלה התפתחות אורבנית בטבריה וכל הקרקעות החקלאיות נמכרו ועליהם הוקמו בתי מגורים ומבני ציבור (למשל התחנה המרכזית של טבריה).
זליג ורעיתו רחל קבורים בבית הקברות הישן של טבריה.

משפחתו

מאישתו הראשונה חיה טובה:

• דב גרשוני (1904-1996)

מאישתו השני רחל (1889-1963):

• נתן גרשוני (1918-1948)
• יאיר גרשוני (1919-2012)
• יעקב גרשוני (1922-1958)
• מאיר גרשוני (1923-2003)
• חנה חברוני (1925-2006)
• אסתר קרת-קרייטמן (1927-1996)

קטגוריה:אנשי העלייה השנייה קטגוריה:יהודים הקבורים בבית הקברות בטבריה