משתמש:Danny-w/מדפיו של Erezo/סביבת הזמן - כשלים סביבתיים
סיכומי שיעור מהתאריכים 10,12/3/08
השאלה הסביבתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- השאלה הסביבתית לא שייכת לאף אחד, במאה ה-20 החברה התחלקה לשתי קבוצות – מערבית והמזרחית (הקומוניסטית) בניהם חצץ מסך הברזל. החלוקה לשמאל וימין באה לידי ביטוי בכל. שאלת הסביבה אינה שייכת בצורה מובהקת לאף צד (אל גור אינו שמאלי והוא זכה בפרס נובל בשל פעילותו למען הסביבה)
- תהליך הגלובליזציה – מדלג עם המאפיינים התרבותיים והלאומיים. אחד מהמאפיינים של הבעיה הסביבתית גם היא אינה שייכת למדינה זו או אחרת.
השאלה הסביבתית אינה חדשה
- תיאורית האוכלוסייה של מלטוס (גידול אוכלוסייה אל מול מזון)
- שאלת האוכלוסייה היא מרכזית בנושא הסביבתי החל מהמאה ה-19
- ספסנסר אומר שהמתח בין האוכלוסייה וסביבה הוא היוצר את המניע לקידמה – אנשים לא ישנו את חייהם מברירה אלא מחוסר ברירה.
כושר הנשיאה הסביבתי
כושר הנשיאה הסביבתי - הגדרה חסרה.
ניתן להעלות את כושר הנשיאה הסביבתי באמצעים טכנולוגיים- כלים חדשים, צינורות, דשנים אשר מטייבים את הקרקע (עושים לקרקע טוב) ועל ידי שינוי מבנה החברה- ניתן להגדיל את כמות המזון ואת כושר הנשיאה הסביבתי על ידי ארגון התמחויות בחברה (תעשייה, חקלאות, מנהל, צבא וכד') תהליך של התמקצעות התרחש בעקבות המהפיכה התעשייתית.
תיאורית ארבעת הכשלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשל השוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימת הבחנה היא בין מוצר ציבורי ומוצר פרטי.
- בדיון על המוצר הפרטי בא לידי ביטוי 'משחק' ההיצע והביקוש שכולל את מערכת העדיפויות של המוכר והקונה. בהקשר זה אדם סמית' טבע את הביטוי "היד הנעלמה של השוק" - אף אחד לא שולט בשוק ובמחירים והכל נקבע על ידי האינטראקציה בשוק.
- מוצר ציבורי (לדוגמא, גינה ציבורית ובטחון לאומי) הוא מוצר שאין מנגנון שוק שיגרום לאנשים לחשוף את מערכת ההעדפות שלהם. כאן אנו רואים את "כשל השוק". כאן נכנס מנגנון אחר לדוגמא מיסוי. דוגמא נוספת היא חינוך חינם. אין דרך למדוד כמה כל אחד נהנה מהחינוך ויש מיסוי.
נושא נוסף שבו בא לידי ביטוי כשל השוק: בעיות סביבתיות, לדוגמא, זיהום סביבתי - אין דרך לחשב מהי השפעתו של אדם על הסביבה.
התיאוריה הכלכלית אומרת שבמקרים של מוצרים ציבוריים יש הצדקה להתערבות הממשלה ורק במקרים אלה.
הכשל הגיאופוליטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימת אי התאמה בין הג"ג של הבעיות הסביבתיות לג"ג של הרשויות המוניציפאליות. אין בארץ רשויות על-עירונית.
דוגמא: נחל הירקון מתחיל בראש העין במזרח וזורם דרך רשויות מוניציפליות רבות (פ"ת, ב"ב, ר"ג, רמה"ש, ת"א), עיריות פ"ת וב"ב משתמשות בירקון לנקז את השפכים מאזורי התעשייה שלהן. רמת גן ותל אביב מעוניינות 'להשתמש' בנחל למטרות אחרות. בעיות נוספות הן ביוב ותחבורה.
בעיות נוספות הן בעיות מים אזוריות ובעיות זיהום על ידי מדינה שכנה. בעיה מתחום אחר היא בעיות הדיור. החלק העיקרי בקשיים לפעול אל מול האיום של התחממות גלובאלית נובע ממן העובדה שאין ממשלה בינלאומית ויש מדינות שונות עם אינטרסים שונים. אין אוטוריטה גלובלית שאמורה לטפל בבעיות גלובליות.
הכשל הקוגניטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכשל קשור לאופן בו אנשים תופסים את המרחב שבו הם חיים. לדוגמא, שכונות מגורים לצד אזורים שהינם מסוכנים מאוד אך בעלי סיכוי נמוך לאסון, כמו פי גלילות או כפרים שנמצאים בסמוך להרי געש. אנשים מתמודיים עם המציאות בצורה לא נכונה מבחינה סביבתית.
כשל התכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]
השלב הראשון בתכנון הוא שלב החיזוי. קיימות תופעות רבות שאינן ברות חיזוי. הנושא קשור לכך שהעיר היא מערכת מורכבת וכתוצאה החיזוי הוא מסובך מאוד ואף בלתי אפשרי מבחינה עקרונית.