משתמש:Danny-w/מדפיו של Erezo/סביבת הזמן - גיאוגרפיה קוגניטיבית
המדע הקוגניטיבי הינו מדע צעיר שהחל את דרכו בסוף שנות ה-50 וראשית שנות ה-60. מדע זה נוצר מקואליציה של אנשים מתחומים רחוקים אחד מהשני, לדוגמא פסיכולוגיה, פילוסופיה, הנדסה (מהנדסים שבונים מכונות חושבות במטרה לחקות את המוח- בניה מלאכותית ורובוטים) ואנתרופולוגיה. המדע עוסק בשאלות של איך אנשים תופסים את המרחב בו הם נמצאים.
האבות המייסדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לג"ג הקוגניטיבית היו שלושה אבות מייסדים.
אדוארד טולמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
טולמן ערך ניסויים על חולדות ועכברים. הוא התעניין מאוד בתחום ההתנהגות המרחבית של בעלי חיים ובני אדם. טולמן ערך ניסוי שבו הוא בנה מבוך שבצידו האחד שם גבינה ובצד השני הוא שיחרר חולדה ובחן את ההתנהגות שלה. הוא ראה שבהתחלה היא משוטטת במבוך ללא מטרה ניכרת לעין. בשלב כלשהו באקראי היא מגיעה לגבינה. בפעם הבאה שהוא שיחרר את החולדה הוא היתה מכוונת מטרה אל הגבינה. לאחר מכן, טולמן הציב מחסום בדרך הקצרה אל הגבינה אך החולדה מצאה דרך עקיפה. מתוך הניסוי עלה כי החולדה מכירה לא רק את המסלול הקצר אל הגבינה, אלא גם את המבנה המרחבי. את הידע הזה היא אוצרת במוחה. למודל הקוגניטיבי הזה טולמן קרא: מפה קוגניטיבית.
טולמן כתב מאמר בשם: "על חולדות ואנשים". הוא מראה שמה שגילה לגבי בעלי-חיים תקף גם לבני-אדם. גם הם יוצרים בנפשם מפות קוגניטיביות.
קווין לינץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארכיטקט ומתכנן ערים בשם קווין לינץ' התעניין בדרך שבה שני אדם תופסים את המבנה העירוני. הוא התעניין בדברים הללו מסיבות מאוד פרקטיות- הוא טען שהבנה של האלמנטים החשובים העוזרים לבני אדם להתמצא בעיר תתרום לבניית ערים טובות יותר. בשנת 1960 הוא פירסם ספרון ששמו: "הדימוי של העיר" שבו הוא דיבר על מידת הקריאות של העיר. כלומר מה נדרש בעיר ומתי כדי שניתן יהיה להתמצא בה. בנוסף הציג לינץ' חמישה אלמנטים אשר באמצעותם אנו בונים בדמיוננו את הדימוי של העיר:
- נקודת מוצא - landmark: אובייקט בולט בשטח ביחס לסביבתו. מקל על ההתמצאות אך גם בונה את דימוי העיר.
- גבול - edge: גבול המפריד בין נוף עירוני מסוג אחד לנוף עירוני מסוג שני. לדוגמא: שטח פתוח לעומת בנוי או ים לעומת שטח בינוי.
- פס ,מסלול - pass: ציר תנועה דומיננטי. אמצעי עזר להתמצאות.
- אזור הומוגני באופיו - District, לדוגמא, אזור בעל בנייה אחידה.
- מוקד - node: לדוגמא, כיכר עירונית. היא לא בולטת למרחקים אך הרבה דרכים מתרכזות אליה.
בהרבה מקרים יכולה להיות חפיפה בין האלמנטים, למשל, ניתן להתייחס אל נתיבי איילון כאל גבול וכאל מסלול.
התנהגות מרחבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
קמה קבוצה של גיאוגרפים שעסקו בתיאורית המיקום ואשר לא היו מרוצים מהנחת "האדם הכלכלי", אדם רציונאלי הבוחר תמיד באלטרנטיבה היותר כלכלית והיותר יעילה. גיאוגרפים אלה מצאו כי הרבה אנשים מתנהגים באופן בלתי-רציונאלי.
עובדה זו הוליכה גיאוגרפים להיכנס לתחום ההתנהגות המרחבית, "גיאוגרפיה התנהגותית" - התנהגות אנשים במרחב.
קבוצה זו השתמשה במושג "מפות מנטליות", למשל, מפת העדפות של בני אדם בנוגע למקומות מסוימים. כאשר הם בדקו את המפות המנטאליות של אנשים שונים, גילו שאנשים שגרים במקומות שונים באנגליה רואים את המרחב בצורה שונה. מערכת ההעדפות המרחבית שלהם שונה בהתאם למקום המגורים.
המושג המרכזי בתחום הוא: internal representation ייצוג פנימי. יצירת מפה קוגניטיבית שהיא ייצוג פנימי במוח של המרחב החיצוני. ניתן ליצור מפה קוגניטיבית גם על-ידי דיבור.
מראשית שנות ה-70 הדגש עבר ממפות מנטאליות למפות קוגניטיביות.
נשאלה השאלה כיצד חוקרים דבר כזה? אחת הדרכים באמצעותם ניתן לבדוק אילו חלקים במוח אחראים למפה הקוגניטיבית נמצאה על ידי צמד החוקרים הוקיף ונאדל - היפוקמפוס הוא החלק במוח שאחראי על תפיסה מרחבית. במחקר שנעשה בלונדון על נהגי מוניות, נבדק הנפח של ההיפוקמפוס וגילו כי זה של נהגי המוניות הכי נפוח, הכי גדול. המוח הוא לא מצלמה. הוא לא מצלם את המציאות כפי שהיא אלא מפרש אותה. מפה קוגניטיבית עוסקת במרחב גדול שלא ניתן לראותו או לכמת אותו. הרבה מהאינפורמציה אנו משלימים או מייצרים במוח.
עיוותים סיסטמטיים במפות קוגניטיביות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיוותים סיסטמטיים בגין היררכיה: מכיוון שאנו לא יכולים לזכור הכל, המוח זוכר את המרחב הגיאוגרפי באופן היררכי. הפרשנות שלנו מניחה שאם מדינה נמצאת מזרחית למדינה אחרת, אז כל עיר במדינה הראשונה נמצאת מזרחית לעיר במדינה האחרת, לדוגמא, רינו אשר בנבדה וסאן דיגו אשר בקליפורניה.
עיוותים סיסטמטיים בגין יישור: הפרדה מוטעית בין צפון לדרום אמריקה.
רוטציה של המרחב: אם נדמיין שאנו נמצאים בחיפה ופנינו כלפי דרום נחשוב שב"ש נמצאת דרום-מזרחית אלינו, אך למעשה היא נמצאת דרום-מערבית. לתכונה זו קוראים רוטציה. הטענה היא שאנו בדמיוננו מיישרים את קו החוף ולכן כל האלמנטים האחרים נעים מזרחה בעקבות היישור הזה.
עיוות סיסטמטי בגין תשומת לב: תושבי פצאל נשאלו מהי העיר הקרובה אליהם ביותר ורובם ענו "ירושלים" כיוון שלא חשבו על יריחו הערבית שנמצאת קרוב יותר אליהם. השאלות היו בעברית, המראיין היה יהודי והיה להם טבעי לחשוב בהקשר של ישובים יהודיים.
מחקרים בתחום זה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקר הקו הירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר 67 התקבלה החלטת ממשלה שאסרה על שרטוט הקו הירוק. בתוכניות הלימודים מיעטו מאוד במיוחד בשנות ה-60 וה-70 לדבר על הקו הירוק. המפה הקוגניטיבית שיש לאנשים בראש בנוגע לקו הירוק היתה שונה מהמציאות.