משתמש:Danny-w/בית המושל (באר שבע)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Danny-w.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Danny-w.


בית המושל הוא אחד המבנים הוותיקים והמפוארים שנבנו בעיר המחוז העותומאנית באר שבע ובדרום ישראל בכלל, בתחילת המאה ה-20. כיום שוכן בו מוזיאון הנגב לאמנות. המבנה שימש את המושל העותומאני הראשון בישוב, אצף ביי, שהיה בהמשך מושל נפת יפו, וכן את המושלים שבאו אחריו, עד לכיבוש המקום על ידי הבריטים בשנת 1917.

בית המושל נבנה בשנת 1906, כבניין מרשים, כחלק ממבני השלטון שנבנו בעיר המחוז, הכוללים את מבנה הסראיה (בית השלטון המרכזי) והמסגד.

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה בן שתי קומות, והוא שוכן כיום בפינת הרחובות הרצל והעצמאות, בעיר העתיקה בבאר שבע. בחזיתו הוא מעוטר באכסדרה בעלת ארבע קשתות מחודדות. חלקו הפנימי אופייני למבנה הקרוי "קונאק": ביתו של מושל או של אישיות חשובה אחרת בחברה העותמאנית, שבו נערכים גם מפגשים רשמיים וקבלות פנים.

מעל לאכסדרה נפתחה דלתנמהקומה העליונה לגזוזטרה קטנה, ממנה יכול היה המושל להשקיף על העיר. סביב הבניין ניטעו עצים רבים, והגן כולו הוקף בגדר ברזל עם עמודי אבן ברווחים קצובים ושער בעל מזוזות אבן מול הכניסה. בין השער לכניסה נבנתה בריכת נוי מתומנת. בניין זה מופיע ברבות מן התמונות באלבומו הפרטי של אצף ביי, שאותו מסר למוזיאון הנגב בשנת 1951. [1] הקומה התחתונה שימשה ככמקום אירוח רישמי וקבלת פני הציבור ואילו הקומה העליונה היתה מעונו הפרטי של המושל ושל בני משפחתו. כמקובל במבנים מסוג זה, היתה הפרדה מוחלטת בין הקומות, כאשר לכל קומה הייתה כניסה נפרדת. הכניסה לקומה העליונה היתה באמצעות גרם מעלות שהיו בנויות בצד הבניין.


בעת מלחמת העולם הראשונה, הבניין שימש כמעון קצין המטה הבריטי. בשנת 1938 הוסב המבנה לבית ספר לבנות הבדואים. במהלך התקופה נוספו למבנה מדרגות פנימיות, מבנה שירותים בקומה התחתונה ושני חדרים בקומה העליונה.

לאחר כיבוש העיר במלחמת העצמאות שימש המבנה את צה"ל. עם היווסדה של העיר באר שבע, בשנת 1950, שימש המבנה כבית העירייה הראשון.

בראשית שנות ה-70, הועברו משרדי העירייה ובית המושל החל לשמש כאגף לאמנות של מוזיאון הנגב לארכיאולוגיה ששכן במסגד. בשנת 1998, הוכרז המבנה כמבנה בסכנת התמוטטות ונסגר לציבור.

  1. ^ אילן גל פאר, באר שבע ואתריה, הוצאת אריאל, ירושלים, 1991.