משתמש:Cyrusecond/קויאטה גרינלנד

קויאטה גרינלנד: חקלאות נורדית ואינואיטית בקצה כיפת הקרח
אתר מורשת עולמית
נוף אופייני לקויאטה
נוף אופייני לקויאטה
נוף אופייני לקויאטה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2017, לפי קריטריונים 5
מדינה גרינלנדגרינלנד גרינלנד
קואורדינטות 61°9′52″N 45°35′53″W / 61.16444°N 45.59806°W / 61.16444; -45.59806

הקויאטה (השם הרשמי: קויאטה גרינלנד: חקלאות נורדית ואינואיטית בקצה כיפת הקרח) היא נוף חקלאי באקלים תת-ארקטית הממוקם באזור הדרומי של גרינלנד. יש לציין כי זהו השם המודרני של המקום - בגרינלנדית. הנורדים קראו לאזור זה בשם אייסטריביגת'. המתיישבים הנורדיים שהחלו להגיע מאיסלנד במאה ה10, החלו בפעילות חקלאית וציד בקויאטה. במאה ה18, גם הקהילות האינואיטיות המקומיות החלו להשתמש באזור למטרות חקלאיות. האקלים המתון יחסית של דרום גרינלנד אפשר התפתחות של התיישבות מבוססת חקלאות בשתי תקופות - התקופה הנורדית והתקופה האינואיטית. למרות ההבדלים ביניהן, שתי התרבויות, הנורדית והאינואיטית, יצרו נוף חקלאי המבוסס על חוואות, מרעה וציד יונקים ימיים, באזור מרוחק מאוד, וקשה לחקלאות. הנוף התרבותי הזה מייצג את ראשיתה של החקלאות באזור הארקטי, ואת התפשטות ההתיישבות הנורדית מעבר לאירופה.

במתחם שפע של תכונות בלתי מוחשיות, כמו שפה, שמות אתרים היסטוריים, ידע אקולוגי, חפצי מלאכת יד וטקסים ופעילויות עונתיות.

האתר מורכב מ5 חלקים שונים (בסוגריים מופיע גודלם):

  1. קאסיארסוק (113.42 קמ"ר): חלק זה משמש כמרכז האוכלוסיה של הקויאטה, ומאופיין בצפיפות אוכלוסין גבוהה יחסית, וכמו כן בשימושי קרקע אינטנסיביים יותר, משום שבו מתקיימים התנאים ביותר לחקלאות. חלק זה נסקר ביסודיות, וכולל בתוכו 38 אתרים ארכאולוגיים מהתקופה הנורדית, ביניהם 24 חוות, והשרידים של בראטאהלית', היישוב של אייריק האדום ואשתו טיודהילדר - שרידים שכוללים אסמים, כנסייה, מגורים וכן מערכות השקייה. עוד באסיארסוק - שדות, שטחי מרעה ומבנים הקשורים בתחיית גידול הכבשים באזור בראשית המאה ה20, חלקם פעילים עד היום. ישנן 11 חוות כבשים באסיארסוק, ובנוסף להן ממוקם באסיארסוק גם ביתו של מגדל הכבשים המודרני הראשון בגרינלנד, אוטו פרדריקסן. במקום יש גם אתרים פרוטו-אינואיטיים, היחידים בכל הקויאטה. בשל קרבת אסיארסוק לשדה התעופה של נארסארסואק, הוא האזור המתויר ביותר בקויאטה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבה בעיתון הארץ