משתמש:Avneref/מדע/אלברט איינשטיין
< משתמש:Avneref | מדע
משתמש:Avneref/ציטוטים#אלברט איינשטיין
גילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הדוקטור ירד בחלוק-בית לארוחת הבוקר, אך כמעט לא נגע באוכל... שאלתי מה מטריד אותו. "יקירתי, עלה במוחי רעיון נפלא." אחרי ששתה את הקפה, ניגש לפסנתר והתחיל לנגן. מפעם לפעם הפסיק, רשם כמה הערות... ואמר, "זה קשה, אני עדיין צריך לעבוד על זה." הוא המשיך לנגן ולרשום עוד כחצי שעה, ואז עלה במדרגות לחדר עבודתו, ביקש שלא יפריעו לו, ונשאר שם שבועיים. בכל יום שלחתי לו למעלה את ארוחותיו. בעקב יצא מעט לטייל... בסוף ירד, חיוור מאד ועייף. "זהו זה" אמר, והניח שני דפים על השולחן. זאת הייתה תורת היחסות (הפרטית).
(אלזה לוונטל-איינשטיין, בעת ארוחת ערב ב-1931 אצל צ'ארלי צ'פלין, מתוך האוטוביוגרפיה 1964, ע' 346)
פיסיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מכניקת הקוונטים "ככל ש(היא) נוחלת הצלחה גדולה יותר, כך היא נראית טיפשית יותר." (להיינריך צנגר, 1912)
- עולם ללא חומר ואנרגיה - לדעתו לא יתקיים, לא יהיו בו מרחב וזמן. פסיקלית: אם טנזור תנע-אנרגיה (Gm, שקובע את עקמומיות המרחב זמן) שווה ל-0 במשוואת איינשטיין ("השדה": ), אז אין לה פתרון. טנזור (מכתב לוילם דה סיטר, 24.3.1917; דה סיטר הציע פתרון ליקום ריק). ימר: מקורות לרעיון יש אצל "טימאוס" של אפלטון: "(אלוהים) יצר את ה(ימים והלילות) זמן יחד עם השמיים"; ופילון האלכסנדרוני (ידידיה הכהן) המשיך הרעיון, כדי להראות שכבר הופיע בבראשית. רמב"ם: "והזמן בכלל הנבראים."
- בזיליוס הגדול מקייסרי (קפדוקיה): "על ההקסמרון" (בריאה ב-6 ימים) (אנ'), פירוש לבריאה עפ"י המדע דאז [1]
- אמברוזיוס, בישופ מילנו, כתב 6 ספרי הקסמרון. הטביל את:
- אוגוסטינוס מהיפו, פרשן בראשית באשר לזמן
- [2]
דת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דעתי היא שכל ההשערות המעמיקות ביותר במדע צומחות מרגש דתי עמוק, ובלעדי רגש זה לא היה בכוחן להיות פוריות. אני סבור גם שסוג כזה של דתיות, שמורגש כיום במחקר המדעי, הוא הפעילות הדתית היצירתית היחידה בימינו... (ראיון עם מרפי וסליבן, ברלין 1930)
בחירה חופשית[עריכת קוד מקור | עריכה]
משה ימר: "...פעל בניגוד לאמונתו בדטרמיניזם, ולקביעתו של ברוך שפינוזה ש"שנאה לעולם אינה טובה" (תורת המידות (אתיקה), חלק 4, משפט 45). יחד עם זאת, איינשטיין יכול היה להצדיק את עצמו בטענה שהעלה בשעתו, כי אדם חייב לנהל את חייו המוסריים, על אף אילוציו הדטרמיניסטיים, כאילו היה חופשי.