משתמש:Asiye25/מריון המדבר
מריון המדבר (Meriones Crassus Sundevall's jird) הוא מכרסם בינוני ומגושם ממשפחת הגרביליים.
מבנה גוף[עריכת קוד מקור | עריכה]
המריון הוא מן הגדולים בגרביליים, אורך גופו של מריון המדבר הוא כ-16-14 ס''מ, אורך זנבו כ-13 ס''מ ומשקלו הממוצע 82 (110-56) גרם. זהו עכבר שצבעו צהבהב או חום בהיר. צבע הגחון לבן. הזנב חום ובקצהו מישערת שחורה שאורכה כשליש מאורך הזנב. האפרכסות של מריון המדבר גדולות. רגליו האחוריות ארוכות במקצת מן הקדמיות. הוא מתקדם בהליכה על ארבע או בקפיצות על אחוריותיו כאשר זנבו משמש לו כהגה. למריון המדבר עיניים ואוזניים גדולות וחושיו מפותחים. שיניו מועטות, כשיני שאר העכברים, ומספרן בסך הכול 16. בשיניו החותכות מצוי חריץ ארוך בולט האופייני לבני המשפחה.[1]
טריטוריה ומזון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מריון המדבר הוא בעל חיים החי ביחידות ובטריטוריאליות, כלומר: כל מריון מדבר חי במחילתו ושומר על נחלתו. הוא פעיל בלילה, וביום הוא נח במחילה שחפר. במחילה הוא אוגר עשבים, זרעים, חלקים ירוקים של צמחים שמהם הוא ניזון, ומגוון את תפריטו בחסרי חוליות.
רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הזכרים והנקבות נפגשים לצורכי חיזור והזדווגות, בחודשי החורף והאביב. הרבייה שלו אינה מרובה: הנקבה ממליטה המלטות אחדות בשנה לאחר היריון הנמשך כחודש. בכל המלטה נולדים שניים עד שמונה גורים עיוורים ועירומים הזקוקים לטיפול מסור. המריונים מסתגלים לחיים בשבי ומאריכים בו ימים עד שש שנים.
אזור הימצאותו וסוגיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסוג מריון ( Meriones מונה כ-15 מינים החיים באזורים מדבריים בצפון אפריקה, במערב אסיה ובמרכזה. מריון המדבר נפוץ בצפון אפריקה ובמזרחה (ממרוקו עד מצריים וסודן) ובאסיה (מישראל במערב עד פקיסטן במזרח). בישראל הוא נפוץ במישורי צרירים, במישורי לס, בחולות ובאפיקי נחלים בנגב, בערבה ובמדבר יהודה עד ירוחם בצפון. מכיוון שהוא פעיל בלילה, קשה לצפות בו בטבע, אם כי לעיתים אפשר לצפות בו מרחוק בעת פעילותו הלילית.[2]