ג׳יימס גנדולפיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג׳יימס ג׳וזף גנדולפיני, הבן. (18 בספטמבר 1961 - 19 ביוני 2013) היה שחקן ומפיק אמריקאי.

גנדולפיני היה ידוע בזכות תפקידו כטוני סופרנו, בוס במאפיה האמריקאית, בסדרה של HBO הסופרנוס.

הוא צבר כמויות של תשבוחות על המשחק שלו, שזיכה אותו בשלושה פרסי אמי, שלושה פרסי גילדת השחקנים, ופרס גלובוס הזהב עבור השחקן הטוב ביותר בסדרת דרמה. תפקידים בולטים אחרים שלו כוללים איש המאפיה וירג׳יל ברומן על אמת (1993), אוכף ואיש פעלולים בתפוס את שורטי (1995), ״דבר פרוע״ הפזיז קארול בארץ יצורי הפרא (סרט) (2009), ואלברט בדיברנו מספיק (2013).

אחרי שסיים את הסופרנוס, גנדולפיני הפיק את הסרט התיעודי Alive Day Memories: Home from Iraq

(2007), שבו הוא מראיין חיילים פצועים בוגרי מלחמת עיראק. הסרט התיעודי השני שלו, Wartorn: 1861–2010

(2010), ניתח את ההשפעה של הפרעת דחק פוסט-טראומטית על חיילים ומשפחותיהם על פני מספר מלחמות בהיסטוריה האמריקאית מ- 1861 ועד 2010.

חיים מוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנדולפיני נולד בווסטווד, ניו ג׳רזי. אמו, סנטה, הייתה טבחית בבית ספר תיכון ממוצא איטלקי שנולדה בארצות הברית וגדלה בנאפולי. אביו, ג׳יימס ג׳וזף גנדולפיני, האב, נולד בבורגו ואל די טארו ועבד כבנאי ויותר מאוחר כאב הבית בבית הספר התיכון הקתולי פאראמוס בניו ג׳רזי. לג׳יימס האב הוענק עיטור לב הארגמן במלחמת העולם השנייה. ההורים של גנדולפיני היו קתולים אדוקים ודיברו איטלקית בבית. עקב השפעת הוריו, הוא פיתח זהות איטלקית אמריקאית חזקה וביקר באיטליה לעיתים קרובות. היו לו שתי אחיות.

גנדולפיני גדל בפארק רידג׳, ניו ג׳רזי וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון פארק רידג׳ ב1979, שם הוא שיחק כדורסל, השתתף בהצגות בית ספר, וזכה בתואר ״הפלרטטן הכיתתי״ בספר המחזור״ שלו. הוא סיים תואר ראשון באומנויות בלימודי תקשורת באוניברסיטת ראטגרס ב1982, תוך כדי עבודה כסדרן בפאב של האוניברסיטה. הוא גם עבד כברמן ומנהל מועדון במנהטן לפני קריירת המשחק שלו. הוא נחשף למשחק כאיש צעיר המתגורר בניו יורק סיטי, כשהתלווה לחברו רוג׳ר בארט לשיעור משחק בטכניקת מייסנר, שם הוא למד במשך שנתיים תחת קאת׳רין גטלי בבית הספר למשחק גטלי פוול.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנדולפיני הופיע בהצגה חופי הכרך בברודווי ב-1992 למשך שישה שבועות. אחד מהתפקידים הראשונים שלו בסרט היה של ורג׳יל, איש מאפיה אכזרי, במותחן הרומנטי רומן על אמת (1993), עליו העיד כי אחד ההשראות המרכזיות שלו היה חבר ותיק שלו שהיה רוצח שכיר. בסרט Terminal Velocity מ-(1994), גנדולפיני משחק את הדמות של בן פינקווטר, גבר שעל פניו נראה כאיש ביטוח נעים הליכות שמתברר כמאפיונר רוסי אלים. ב 1995, השתתף בשובר הקופות כוננות מיידית. באותה שנה בתפוס את שורטי (1995), הוא הופיע כאיש פעלולים מזוקן בדימוס עם מבטא דרומי, וב- The Juror ב-(1996), הוא שיחק איש מאפיה עם מצפון.

גנדולפיני זכה לשבחים רבים על הופעתו כטוני סופרנו, הדמות הראשית בסדרת הדרמה של HBO, הסופרנוס, בוס של מאפיה של ניו ג׳רזי ואיש משפחה אשר שאלות קיומיות תמידיות כוללות טיפולים פסיכיאטריים קבועים. הסדרה הפציעה ב-1999 ושודרה עד 2007. על משחקו כסופרנו, גנדולפיני זכה בשלושה פרסי אמי עבור ״השחקן הטוב ביותר בסדרת דרמה״ ואנטרטיינמנט ויקלי מיקם אותו במקום ה-42 ברשימת אייקוני הטלוויזיה הגדולים של כל הזמנים. בנוסף לפרסים בהם זכה, גנדולפיני קיבל אין ספור מועמדויות ושני פרסי SAG על היותו חבר בצוות הסדרה.

ב-2007, גנדולפיני הפיק סרט תיעודי עם HBO שהתמקד בחיילים פצועים בוגרי מלחמת עיראק והמסירות שלהם לאמריקה, תוך כדי סיקור של המחיר הפיזי והנפשי של המלחמה. גנדולפיני ראיין עשרה חיילים ששרדו, אשר חשפו את מחשבותיהם על האתגרים שניצבים בפניהם עם שילובם בחזרה בתוך החברה וחיי המשפחה. בנוסף, הם הרהרו על המחשבות שלהם בקשר ליום בו הם חמקו מהמוות ואיך החיים יכלו להיות תחת נסיבות שונות.

באותה שנה, גנדולפיני חזר אל HBO כמפיק בכיר של הסרט התיעודי המיוחד שהיה מועמד לאמי Alive Day Memories: Home From Iraq, הפרויקט הראשון שלו אחרי הסופרנוס וההפקה הראשונה של החברה שלו Attaboy Films, אשר נוסדה ב-2006 עם המפיקה השותפה אלקסנדרה ראיין. הוא חזר אל הבמות ב-2009, עם משחקו בהצגת ברודווי של אלוהי הקטל עם מרשה גיי הארדן, הופ דייוויס, וג'ף דניאלס. הוא זכה במועמדות לפרס טוני בקטגוריית ההופעה הטובה ביותר של שחקן ראשי בהצגה עבור תפקידו בהצגה אבל הפסיד לג'פרי ראש מההצגה, Exit the King. הוא שיחק את ראש העיר של ניורק במהדורה המחודשת של חטיפת הרכבת התחתית 3 2 1.

ב2010, גנדולפיני הפיק סרט תיעודי נוסף עם HBO, אשר ניתח את ההשפעות של הפרעת דחק פוסט-טראומטית על פני ההיסטוריה האמריקאית, מ-1861 ועד-2010. הסרט תיעד ראיונות עם אנשי צבא אמריקאים על השקפותיהם בנושא, ואיך הם מנסים לעזור לחיילים שמושפעים מההפרעה. מכתבי חיילים ממלחמת האזרחים האמריקאית וממלחמת העולם הראשונה אשר סבלו מהפרעת דחק פוסט-טראומטית נבחנים, יחד עם ראיונות עם חיילים שהושפעו מההפרעה ועם בני משפחותיהם.

גנדולפיני היה מפיק בכיר בסרט של HBO על ארנסט המינגוויי ומערכת היחסים שלו עם מרתה גלהורן, שכותרתו Hemingway & Gellhorn מ-2012. גנדולפיני התאחד עם יוצר הסופרנוס דייוויד צ'ייס בשביל הסרט Not Fade Away מ-2012, הפקה מונעת ממוסיקה שהתרחשה בניו ג׳רזי של שנות השישים, אשר היה סרט הביכורים של האחרון.

שני סרטים שהוא סיים לפני מותו ב-19 ביוני 2013, שוחררו לאחר מותו. הראשון היה דיברנו מספיק, קומדיה רומנטית בה הוא כיכב לצד ג'וליה לואי-דרייפוס. הסרט לווה בביקורות חיוביות, בייחוד על הופעתו של גנדולפיני. הוא זכה לאחר מותו בפרס על שחקן המשנה הטוב ביותר מחברת מבקרי הסרטים של בוסטון ומאגודת הסרטים של שיקגו בנוסף לאין ספור מועמדויות, כולל מועמדות מגילדת השחקנים על הופעה יוצאת דופן של שחקן בתפקיד משנה.

הופעתו האחרונה בסרט הייתה המסירה, דרמת פשע שבה הוא כיכב לצד טום הארדי ונומי ראפאס. הסרט ששוחרר ב-12 בספטמבר 2014, לווה בביקורות חיוביות על הופעתו של גנדולפיני.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנדולפיני שמר על קשרים עם עיר הולדתו פארק רידג׳, ניו ג׳רזי על ידי תמיכה בעמותה שלה אוקטוברוומן למחקר סרטן השד. הוא הופיע באירוע השנתי של העמותה ולעיתים קרובות צירף אליו שחקנים נוספים מצוות הסופרנוס כדי לעזור למשוך קהל גדול יותר. הוא חי בעיר ניורק והיה בעלים של מגרש על אגם המניטובה. ב-2009, הוא רכש בית בגבעות טוקסברי טוונשיפ, ניו ג׳רזי. ברט מרטין מ GQ, אמר על גנדולפיני: ״בראיונות, אשר השחקן ניסה להתחמק מהם בכל מחיר, השחקן הסתמך על גרסאות שונות של ׳אני רק בחור שמן וטיפש מניו ג׳רזי. ׳״

גנדולפיני ואשתו הראשונה, מרסי וודארסקי, התגרשו בדצמבר 2002. יש להם בן ששמו מייקל (נולד בשנת 2000). ב-30 באוגוסט 2008, אחרי שנתיים של זוגיות, גנדולפיני נשא לאישה את הדוגמנית לשעבר והשחקנית דבורה לין בעיר הולדתה הונולולו, הוואי. בתם, לילאנה רות גנדולפיני, נולדה בלוס אנג׳לס, קליפורניה ב-10 באוקטובר 2012.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גנדולפיני נפטר במהלך חופשה ברומא ב-19 ביוני 2013, בן 51 במותו. הוא היה צפוי ליסוע לסיציליה כמה ימים מאוחר יותר לקבל פרס בפסטיבל הסרטים של טאורמינה. לאחר שהוא ומשפחתו בילו יום של טיול בחום הלוהט, בנו בן ה-13 מייקל מצא אותו מחוסר הכרה בסביבות 10 בערב זמן מקומי, על רצפת חדר האמבטיה של מלון האקסדרה בוסקולו בפיאצה דלה רפובליקה. מייקל קרא לדלפק הקבלה, שבתורם הזזעיקו את שירותי החירום. לפי הדיווח גנדולפיני הגיע לבית החולים ב-22:40 והוכרז כמת ב-23:00. נתיחה לאחר המוות אישרה שהוא מת מהתקף לב.

בזמן שדבר מותו התפשט, פוליטיקאים כמו ג'ון מקיין וכריס כריסטי פנו לאינטרנט להגיב. כריסטי נתן הוראה לכל בנייני מדינת ניו ג׳רזי להוריד את דגלם לחצי התורן ב-24 ביוני לכבוד גנדולפיני, בזמן שגופתו הוחזרה לארצות הברית. תושבי עיר הולדתו של גנדולפיני פתחו דף בפייסבוק כדי לדון בדרכים להוקיר אותו, כולל הצעה לקרוא לרחוב על שמו, ולשנות את שם התאטרון הקטן בבית הספר התיכון פארק רידג׳, שם הופיע לראשונה, ולקרוא לו על שמו.

יום אחרי מותו של גנדולפיני, ברוס ספרינגסטין ולהקת הE Street Band, אשר הופיע בה אחד מכוכבי הסופרנוס סטיבן ואן זאנדט כגיטריסט, הקדישו הופעה של הקלאסיקה שלהם "Born to Run" מ-1975 לגנדולפיני. גופתו של גנדולפיני הוחזרה לארה״ב ב-23 ביוני 2013. דובר המשפחה מייקל קובולד הודה לרשויות האיטלקיות והאמריקאיות על זירוז תהליך החזרת גופתו, אשר בנסיבות רגילות לוקח שבעה ימים. בתיאטראות ברודוויי עמעמו את האורות בליל יום רביעי ה-26 ביוני לזכרו של גנדולפיני.

הלוויתו של גנדולפיני התקיימה ב-27 ביוני 2013, בכנסייה האפיסקופלית של ג׳ון הקדוש הנעלה במורנינגסייד הייטס, ניורק. לאחר מכן גופתו נשרפה. אפרו ניתן למשפחתו.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

TV Guide פרסמה הוקרה מיוחדת לגנדולפיני בגליונם מה-1 ביולי 2013, בהקדישם את כל הכריכה האחורית של הגליון לתמונתו. כותב הטור מאט רוש ציין את עבודתו של גנדולפיני כטוני סופרנו כהשפעה על גיבורי טלוויזיה שבאו אחריו, באומרו: ״בלי טוני, אין שום ויק מאקיי מהמגן, אין אל סוורנג׳ן מדדווד, אין דון דרייפר ממד מן (אשר יוצרה, מתיו ויינר, חייב את אמנותו ככותב בסופרנוס).״ הוקרות דומות נוספו בידי עמיתיו והכוכבים שלצדו, כולל אידי פאלקו, אשר הביעה תדהמה ועצב עמוק על מותו, יוצר הסופרנוס דייוויד צ'ייס, אשר הילל אותו כ״גאון״, בראיין קראנסטון, אשר קבע כי דמותו כוולטר ווייט בשובר שורות לא הייתה מתקיימת ללא טוני סופרנו, והכוכב שלצדו של גנדולפיני בסרטים המקסיקני והורג אותם ברכות בראד פיט, אשר הביע הערצה לגנדולפיני כ״שחקן עוצמתי, נשמה עדינה ואיש מצחיק בכנות.״

שלושה חודשים לאחר מותו, דווח כי בצוואתו האחרונה של גנדולפיני, שנכתבה ב-19 בדצמבר 2012, והוגשה ב- 2 ביולי 2013 בבית משפט במנהטן, הוא הוריש חלקים נכבדים מהונו שהוערך ב-70 מיליון דולר לשתי אחיותיו, לאלמנתו, ולבתו. הצוואה לא ציינה שום ירושה לבנו, מייקל, בגלל שגנדולפיני השאיר לו קרן נאמנות נפרדת שמומנה בידי פוליסת ביטוח חיים. בדצמבר 2013, בעקבות עצומה ברשת שנוסדה על ידי בת כיתתו מהתיכון, לורי פרדריקס, עיר הולדתו שינתה את השם של שדרת פארק בעיר לדרך ג׳יימס גנדולפיני בטקס פומבי שלקחו בו חלק כמה מחבריו לצוות השחקנים של הסופרנוס.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה	סרט	תפקיד	הערות
1987	!Shock! Shock! Shock	אח
1991	בכוננות מתמדת	העוזר של מרקונה
1992	A Stranger Among Us	טוני בלדסארי
1993	סרט איטלקי	אנג׳לו
1993	money for nothing	בילי קויל
1993	רומן על אמת	וירג׳יל
1993	Mr. Wonderful	מייק
1994	Angie	ויני
1994	Terminal Velocity	בן פינקווטר
1995	Le Nouveau monde	וויל קברה
1995	כוננות מיידית	סגן בובי דורטי
1995	תפוס את שורטי	בר
1996	The Juror	אדי
1997	Night Falls on Manhattan	ג׳ואי אלגרטו
1997	She's So Lovely	קיאפר
1997	Perdita Durango	ווילי ״וודי״ דומס
1997	Midnight in the Garden of Good and Evil	דינר קוק
1998	Fallen	לאו
1998	The Mighty	קני קיין
1998	A Civil Action	אל לוב
1999	A Whole New Day	וינסנט
1999	8 מ״מ	אדי פוול
2001	המקסיקני	וינסטון בלדרי	פרס עבור שחקן המשנה הטוב ביותר מ-ל.א אאוטפסט
2001	האיש שלא היה שם	ביג דייב ברוסטר
2001	המבצר האחרון	קולונל וינטר
2004	Surviving Christmas	טום ולקו
2006	Romance & Cigarettes	ניק מרדר
2006	Lonely Hearts	הבלש צ׳רלס הילדרברנדט
2006	All The Kings Men	טייני דפי
2006	קלאב סודה	האיש	סרט קצר, נכלל ב Stories USA
2008	American Breakdown	עצמו
2009	In The Loop	גנרל ג׳ורג׳ מילר
2009	חטיפת הרכבת התחתית 3 2 1	ראש העיר ניורק
2009	ארץ יצורי הפלא	קארול	קול
2010	Welcome To The Rileys	דאג ריילי
2010	Mint Julep	מר ג׳י
2011	Down The Shore	ביילי
2011	Violet & Daisy	האיש
2012	הורג אותם ברכות	מיקי
2012	כוננות עם שחר	ראש הסי.איי.אי לאון פנטה	מועמדות- Washington D.C. Area Film Critics Association Award for Best Ensemble
2012	Not Fade Away	פאט
2013	The Incredible Burt Wonderstone	דאג מני
2013	דיברנו מספיק	אלברט	Boston Society of Film Critics Award for Best Supporting Actor מועמדות- Broadcast Film Critics Association Award for Best Actor in a Comedy מועמדות- Broadcast Film Critics Association Award for Best Supporting Actor מועמדות- Chicago Film Critics Association Award for Best Supporting Actor מועמדות- Independent Spirit Award for Best Supporting Male מועמדות- London Film Critics Circle Award for Supporting Actor of the Year מועמדות- Phoenix Film Critics Society Award for Best Supporting Actor מועמדות- Screen Actors Guild Award for Outstanding Performance by a Male Actor in a Supporting Role מועמדות- Washington D.C. Area Film Critics Association Award for Best Supporting Actor
2014	The Drop	מארב

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה	כותרת	תפקיד	הערות
1997	Gun	וולטר דיפידלי	פרק: ״יום קולומבוס״
1997	12 המושבעים	מושבע מספר 6	סרט טלוויזיה
1997-2007	הסופרנוס	טוני סופרנו	86 פרקים פרס האמי לשחקן הראשי הטוב ביותר(2000, 2001, 2003) מועמד- (AFI Award for Actor of the Year - Male - TV Series (2001 מועמד- (Primetime Emmy Award for Outstanding Lead Actor in a Drama Series (1999, 2004, 2007 מועמד- (Golden Nymph Award for Outstanding Actor – Drama Series (2008 מועמד- (Satellite Award for Best Actor – Television Series Drama (1999, 2000, 2001 מועמד- (Screen Actors Guild Award for Outstanding Performance by a Male Actor in a Drama Series (2000, 2001, 2004, 2006 מועמד- (TCA Award for Individual Achievement in Drama (2003, 2004, 2006 מועמד- (Viewers for Quality Television Award for Best Actor (2000
2002	רחוב סומסום (ארצות הברית)	עצמו	פרק 1
2004	סאטרדיי נייט לייב	תושב לא מזוהה של ניו ג׳רזי
2008	Alive Day Memories: Home from Iraq		סרט טלוויזיה. מפיק מועמד- Primetime Emmy Award for Outstanding Nonfiction Special
2010	Wartorn: 1861–2010		סרט טלוויזיה. מפיק
2011	Cinema Verite	קרייג גילברט	סרט טלוויזיה
2012	Hemingway & Gellhorn		סרט טלוויזיה. מפיק מועמד- Primetime Emmy Award for Outstanding Miniseries or Movie
2013	Nicky Deuce	בובי אגס	סרט טלוויזיה