משתמש:Ariav5/אבני ראשה

הלוגו של מכון אבני ראשה

אַבְנֵי רֹאשָה הוא המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית מיסודם של משרד החינוך ויד הנדיב. המכון אחראי על מיון והכשרת עתודות לניהול בית ספר במדינת ישראל, על הליווי וההכשרה של מנהלים חדשים ועל הפיתוח המקצועי של המנהל לאורך הקריירה. כמו כן אחראי המכון על הכשרת מפקחים כוללים חדשים ועל תהליכי הפיתוח המקצועי שלהם.

רקע

אבני ראשה, המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית, הוקם בשנת 2007 ביוזמה משותפת של משרד החינוך ויד הנדיב. שם המכון, אבני ראשה, מבטא את תפיסת תפקידה המרכזי של המנהיגות החינוכית - מנהלי בתי הספר והמפקחים - בשינוי ושיפור של מערכת החינוך. המכון עוסק בהכשרה ובפיתוח מקצועי של כלל מנהלי בתי הספר והמפקחים בישראל, מתוך הכרה שמנהיגותם היא המפתח לקידום מערכת החינוך בישראל. מגוון המסגרות ותהליכי הלמידה שמפעיל המכון משקף שאיפה להעשיר את המנהיגות החינוכית בידע, בכלים ובמיומנויות להובלה של שיפור בית ספרי ומערכתי.

חזונו של המכון הוא קידום מערכת החינוך בישראל ושיפור הישגיה על ידי מנהלי בתי ספר והמפקחים כקהילה מקצועית מובילה.

בכדי לממש חזון זה, מכון אבני ראשה פועל ליצירת עתודה ניהולית מקצועית, פיתוח והפעלת תוכניות הכשרה למנהלים, וקידום תהליכי התפתחות ולמידה למנהלים מכהנים ולמפקחים. כל זאת, תוך פיתוח ידע עיוני ומעשי עדכני ותוך התייעצות עם גופים ומומחים בעלי שם מן הארץ והעולם העוסקים בתחום המנהיגות הבית ספרית. פעולות המכון נעשות בשיתוף פעולה פורה עם מנהלי בתי ספר ומפקחים, ובהכוונת הוועד המנהל של המכון שבראשו עומד שר החינוך.

הקמת המכון

באפריל 2007 נחתם בין ממשלת ישראל ליד הנדיב (קרן רוטשילד) הסכם להקמת המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית, מכון אבני ראשה. על פי ההסכם, המכון יהווה בית מקצועי למנהלי בתי הספר ומרכז מומחיות בתחום הניהול והמנהיגות הבית ספרית. מי שעמדה בראש המכון משנת הקמתו ובמשך 13 שנים, עד למאי 2020, היא יהודית שלוי ואת מקומה כמנכ"לית המכון תפסה עמליה חימוביץ, שניהלה את מחוז מרכז במשרד החינוך.

ברקע להקמת המכון, הכרה גוברת בהיותם של מנהלי בתי הספר השדרה המרכזית של מערכת החינוך והמשפיעים העיקריים עליה, זאת לצד ההבנה, שתפקיד המנהל הופך להיות מורכב ורב ממדי. זאת נוכח תהליכי שינוי חברתיים, טכנולוגיים וכלכליים, ציפייה גוברת לשיפור בהישגים, לשקיפות ניהולית ולאחריותיות. כמו גם, ציפייה להטמעת תהליכי למידה משמעותיים, רב תרבותיות, פערים חברתיים הולכים וגדלים, מעורבות הולכת וגוברת של הורים, ערעור על מקורות הסמכות ועליה מתמדת ברמת אי-הודאות המאפיינת את העידן בו אנו חיים.

עד להקמת המכון חסרה ברמה הלאומית תשתית של תפיסה קוהרנטית ובהירה בנוגע לתפקידו של מנהל בית ספר בישראל, תפיסה קוהרנטית של ההכשרה והפיתוח המקצועי של המנהל על רצף הקריירה ומדיניות ברורה בנוגע לפיתוח עתודת המנהלים. חסרה שפה מקצועית משותפת ומסגרת מחייבת ללמידה והתפתחות מקצועית.

בשנת 2014, לבקשת ראשי משרד החינוך, קיבל המכון על עצמו גם את האחריות על הכשרת המפקחים הכוללים החדשים ועל תהליכי הפיתוח המקצועי של המפקחים הכוללים. מחקרים עדכניים מדגישים כי למנהיגותם של מפקחים, פוטנציאל השפעה גדול על איכות ההוראה והלמידה. השפעה זו מבוססת על שני יסודות: היות המפקח מנהיג פדגוגי הממוקד בשיפור תהליכי הוראה ולמידה, והיות המפקח מנהיג מערכתי הרואה בבתי הספר שבתחום אחריותו רשת מקצועית וכר פורה לשיתופי פעולה.

מבנה ארגוני

מיום הקמתו פועל המכון על הפלטפורמה הארגונית של מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) כיחידה עצמאית. למכון ועד מנהל המופקד על עיצוב המדיניות ואשרורה, אישור תוכניות העבודה והתקציב השנתי ופיקוח ובקרה עליונה על הביצוע והעמידה ביעדים. בראש הוועד המנהל עומד שר החינוך, סגנו הוא מנכ"ל יד הנדיב וחברים בו מנכ"ל משרד החינוך, שישה נציגים בכירים נוספים ממשרד החינוך, שני נציגים נוספים מיד הנדיב, מנכ"ל מט"ח, מנכ"לית הראמ"ה, ארבעה מנהלי בתי ספר מכהנים, מזכ"ל הסתדרות המורים, יו"ר ארגון המורים העל יסודיים ויו"ר איגוד מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות.

במכון ארבעה תחומים מרכזיים:

• תחום הכשרת עתודות מנהלים, האחראי על איתור, מיון והכשרת פרחי ניהול לתפקיד מנהל בית ספר.
• תחום מנהלים, האחראי על ליווי המנהלים החדשים בראשית דרכם (שנתיים ראשונות בתפקיד) ועל הפיתוח המקצועי של כלל המנהלים לאורך הקריירה וכן על פיתוח קבוצת המדריכים האישיים של מנהלים בראשית דרכם.
• תחום מפקחים, האחראי על הכשרת המפקחים הכוללים החדשים ועל הפיתוח המקצועי של כלל המפקחים הכוללים.
• תחום המחקר והפיתוח, המופקד על פיתוח תפיסות הלמידה, פיתוח הידע המקצועי ופיתוח תהליכי הלמידה.

במכון עוד שלוש מחלקות: מחלקת מדידה והערכה, מחלקת מערכות מידע ומחלקת תכנון ובקרה.

התפיסה המקצועית

למנהלים הפועלים כמנהיגים פדגוגים, תרומה מכרעת על התרבות הארגונית ואיכות ההוראה ואלה משפיעים על למידת התלמידים והישגיהם. מנהלים אפקטיבים תופסים את תפקידם כמנהיגים פדגוגיים וממקדים את פעולות הניהול בפרקטיקות מובחנות ובכללם עיצוב ועדכון חזון בית ספרי הממוקד בלמידת התלמידים; הקצאת משאבים בהתאם למטרות פדגוגיות; ניטור ושיפור של מעשה ההוראה והלמידה; קבלת החלטות על בסיס נתונים; פיתוח מקצועי והנהגת הצוות החינוכי תוך נטילת חלק בתהליכי למידת המורים בבית הספר ומיקוד במעשה ההוראה; מיקוד בצרכים הייחודים הלימודיים, הרגשיים והחברתיים של הלומדים וניהול מיטבי של הקשר עם כל חברי קהילת בית הספר.

תפקידו של המפקח במערכת החינוך בישראל מגוון ורב ממדי. הוא פועל בסביבת עבודה מורכבת, עמוסה ולעיתים עמומה. הוא נדרש לנהל ממשקי עבודה רבים ולאזן בעבודתו בין אמון לשליטה. למעשה הוא משמש "כסוכן גבול", המקשר בין מדיניות המטה ובעלי עניין שונים, כמו הרשות המקומית, רשתות חינוך וכדומה לבין המנהלים הפועלים בשדה. המפקח הוא נציג המדינה האחראי על הפן הציבורי והממלכתי של מערכת החינוך. המפקח הוא מעין "מנהלם של המנהלים", דואג שיעמדו ביעדים ומסייע להם בהובלת תהליכי שיפור ושינוי אך גם מוביל פדגוגי המנתח נתונים ומסייע בפתרון בעיות ופועל ליצירת שיתופי פעולה מערכתיים. תפקידו של המפקח, מלווה בלחץ ארגוני רב המחייב אימוץ של פרקטיקות ייחודיות לצד היותו איש חינוך ופדגוגיה.

כדי שהמפקחים והמנהלים יפעלו כמנהיגים פדגוגיים וישפיעו על תהליכי ההוראה והלמידה, פועל המכון לפתח בקרב המנהלים, החל בשלב ההכשרה תפיסות ופרקטיקות ניהוליות התומכות בתפיסת מנהיגות כזו. פיתוח זה נעשה בעיקר באמצעות הכשרת עתודות לניהול בית ספר, ליווי קבוצתי ואישי של המנהלים בראשית דרכם (בשנתיים הראשונות לתפקיד), פיתוח וליווי מקצועי של המנהלים לאורך הקריירה והשלמת המהלך דרך פיתוח מקצועי למפקחים המותאם לשלבי ההתפתחות המקצועית שלהם.

פעולות המכון

הכשרת עתודות מנהלים

אחת מהמשימות המרכזיות של המכון היא הכשרה של עתודת מנהלים לבתי הספר בישראל לשם כך מפעיל המכון תהליכי איתור, מיון והכשרה טרום תפקיד.

תהליך המיון מורכב ממספר שלבים. שלב מיון ארצי ושלב שני מחוזי, בו שותפים גורמים מקצועיים ממחוזות משרד החינוך, כל זאת על מנת לבחור במועמדים המתאימים ביותר לניהול בית ספר בישראל.

מדי שנה לומדים בתוכנית כ-325 פרחי ניהול, בעשרה מוסדות אקדמיים מכשירים. ההשתתפות בתוכנית ההכשרה, מהווה תנאי סף להגשת מועמדות למכרז של משרד החינוך לניהול בית ספר.

מטרתה המרכזית של תוכנית ההכשרה היא, להקנות ללומדים הכשרה מעשית ואפקטיבית לתפקיד מנהל בית ספר, תוך התמקדות בתפקידם כמובילי החינוך, ההוראה והלמידה (מנהיגות פדגוגית). בנוסף, התוכנית שמה לה כיעד ליצור בקרב פרחי הניהול מחויבות ומוטיבציה לגשת למכרזי הניהול שמפרסמים מדי שנה משרד החינוך, רשויות מקומיות ורשתות חינוך ולקבל על עצמם תפקיד ניהולי.

התוכנית חותרת לבניית כשירות ניהולית המבוססת על ידע, תפיסות ומיומנויות וזאת באמצעות הקניית ידע תאורטי לצד התנסות מעשית עשירה בבתי הספר. הלמידה מתרחשת בארבע זירות מרכזיות: במוסד ההכשרה (הכוללת למידה עיונית, סדנאות, וסיורים), התנסות בבית ספר מכשיר, הדרכה אישית ולמידת עמיתים בקבוצות קטנות. במסגרת ההתנסות המעשית מוביל כל אחד מן הלומדים פרויקט לשיפור פדגוגי בבית הספר המכשיר, בו הוא לומד ומתנסה.

פיתוח מקצועי למנהלים לאורך הקריירה

מנהלים בראשית דרכם

ניהול בית ספר הוא תפקיד מורכב אינטנסיבי ורב ממדים, הדורש מהמנהל לאורך כל שלבי הקריירה ללמוד ולהתפתח מבחינה מקצועית ואישית. ההתפתחות המקצועית של מנהלי בתי הספר בישראל עוסקת בשלושה מיימדים: הממד התיאורתי - המקנה ידע חינוכי ופדגוגי עדכני; הממד הפרקטי - המסייע למנהל לשכלל את הפרקטיקות הניהוליות שלו ולרכוש מסוגלות ושליטה בביצוע פעולות ניהוליות ומנהיגותיות יומיומיות; הממד הזהותי - התומך בבניית הזהות המקצועית של המנהלים כמנהיגים חינוכיים-פדגוגיים.

מתווה הלמידה והתמיכה לה זוכים המנהלים בישראל בראשית דרכם (בשנתם הראשונה והשנייה בתפקיד), מתבסס על מחקרים המלמדים שמנהל חדש זקוק לתמיכה ולהכוונה מקצועית ואישית יותר אינטנסיבית בשנתיים הראשונות, בשל מורכבות התפקיד והקושי לשרוד בו לאורך זמן. האתגר המרכזי של המנהל החדש הוא ללמוד במהירות את הזירות השונות של בית הספר, להתמקם כמנהיגו החינוכי והפדגוגי ובה בעת לקבל החלטות ולהתוות כיוון חינוכי.

המנהלים החדשים לומדים בקבוצת עמיתים המונחית על ידי מנחה מקצועי, אשר לרוב ניהל בית ספר בעברו. בתהליך הלמידה הקבוצתי, עוסקים המנהלים בסוגיות, בקשיים ובדילמות המשותפות לכולם, מבצעים רפלקסיה על תפקודם, נועצים זה בזה ומפתחים תהליכי שינוי שירצו להוביל בבית ספרם.

בנסוף לכך מקבל כל מנהל חדש, הדרכה אישית ממנהל מכהן ותיק ומנוסה, או ממי שניהל בהצלחה בית ספר בעבר. במקרים חריגים המדריך האישי הוא יועץ ארגוני. המדריכים האישיים מוכשרים לתפקיד ההדרכתי על ידי מכון אבני ראשה. תפקידו של המדריך האישי לסייע למנהל להתמודד עם הקשיים בהם הוא נתקל במסגרת תפקידו, להתבונן על הפרקטיקה הניהולית שלו ולשכללה ולסייע לו לקדם את היעדים החינוכיים והפדגוגיים של בית הספר.

פיתוח מקצועי למנהלים לאורך הקריירה

המכון מפעיל באופן ישיר תהליכי פיתוח מקצועי מגוונים למנהלי בתי הספר לאורך הקריירה המקצועית שלהם. ההשתתפות בתהליכי הלמידה שמציע המכון נתונים לבחירתם של המנהלים והם מתקימים במסגרות למידה ארציות ומחוזיות.

אחת מתוכניות הדגל של המכון היא תוכנית צמרות, יוזמה משותפת למכון ולקרן לאוטמן, התוכנית מכוונת לסייע למנהלי בתי ספר להתמודד עם אתגרים מורכבים במרחב הניהול הבית ספרי. בשנה הלימודים תשפ"א, הרחיב המכון את מגוון התוכניות המיועדות לכלל המנהלים והתמקד בסיוע ומתן כלים למנהלים להתמודד עם המציאות המתאגרת והמורכבת בעקבות מגפת הקורונה. לדוגמה: ניהול בשלושה ממדים, תוכנית למידה העוסקת במצבי שגרה, קונפליקט ומשבר; התוכנית באנו לחדש לנו - מנהלים מובילים חשיבה מו"פית בית ספרית שנועדה להקנות למנהלים ומתודולגיות וכלים חדשניים לפתרון בעיות והובלת שינוי, תוכנית לחקר הפרקטיקה הניהולית ותוכנית משותפת למנהלים יזמים ומאמצים מוקדמים של טכנולוגיות חינוכיות בשיתוף עם MindCET מבית המרכז לטכנולוגיה חינוכית.

המכון מקיים גם הכשרות ייעודיות למנהלים מומחים שנבחרים לכהן כמדריכים אישיים למנהלים בראשית דרכם, או כמנהלים קולטים המכשירים את פרחי ניהול, במסגרת ההתנסות המעשית בבית ספר.

לאורך השנה מקיים המכון כנסים, סמינרים וובינרים, מפרסם ניוזלטר ומציג חומרי מחקר וכלים מעשיים במרכז הידע המקוון.

במקביל להפעלה הישירה של תהליכי למידה ופיתוח מקצועי, המכון מהווה גוף מקצועי הבוחן ומאשר תהליכי למידה המוצעים לכלל המנהלים על ידי גופים שונים ומאושרים למתן גמול השתלמות על ידי משרד החינוך.

הכשרה ופיתוח מקצועי של מפקחים כוללים

מכון אבני ראשה אחראי על הפיתוח המקצועי של המפקחים הכוללים, מפקחי החינוך המיוחד, מפקחי הפנימיות והמחמ"דים האחראים על המפקחים בחינוך הממלכתי דתי. הפיתוח המקצועי של המפקחים מתמקד בקידום הפרקטיקה היומיומית שלהם, עוסק בסוגיות ובבעיות המעסיקות אותם ביומיום ופועל לפתח אצלם את היכולת לחשוב באופן רפלקטיבי על האופנים שבהם שינוי הפרקטיקה שלהם, עשוי להוביל לשיפור ושינוי מערכתי. ההכשרה והפיתוח המקצועי מורכבים משלושה שלבים: שלב ההתמקמות ופיתוח הכשירות המקצועית, שלב של ביסוס המומחיות ושלב בו המפקח מפתח את ייחודיותו ומשכלל את יכולת ההשפעה המערכתית שלו.

מחקר ופיתוח (מו"פ)

ניהול בית ספר ותפקיד הפיקוח במערכת החינוך הן משימות מורכבות ורבות פנים. מטרתו של צוות המחקר והפיתוח במכון אבני ראשה היא, לאתר ולגבש ידע עדכני ורלבטי מן הארץ ומן העולם, המבוסס על הניסיון המצטבר בשדה ועל מחקר מדעי, לפתח שיטות עבודה יעילות וכלים פרקטיים, שיסיעו למנהלים ולמפקחים בעבודתם היומיומית בתנאי שיגרה ובעיתות משבר.

תוצרי המחקר והפיתוח מונגשים במרכז הידע של המכון ומתורגמים לשיטות למידה ולתהליכי למידה ופיתוח מקצועי עבור מנהלי בתי הספר והמפקחים הכוללים. צוות המו"פ עומד בקשר עם אנשי חינוך, מנהלים, מפקחים ומומחים שונים מהארץ ומהעולם על מנת לעמוד מקרוב על צורכי המערכת ועל המגמות החינוכיות המובילות בעולם.

מרכז הידע המקוון

מרכז הידע של מכון אבני ראשה מכיל מאגר עשיר, מגוון ומתעדכן של כלים, מאמרים וסרטונים בנושאים שעל סדר יומם של המנהיגים הפדגוגיים: מנהלי בתי ספר והמפקחים. במרכז הידע של המכון ניתן למצוא מאות מאמרים, עשרות כלים מעשיים ומעל מאה סרטונים בנושאים שונים ובכללם: חזון והובלת שינוי בית ספרי, הוראה ולמידה, פיתוח והנהגת צוות, מנהיגות וניהול, הורים, קהילה ורשתות, למידה חברתית רגשית, חוסן ניהולh, תהליכי שיפור בבתי ספר תת-משיגים ובבתי ספר בהם לומדים תלמידים מרקע סוציואקונומי נמוך ועוד. החומרים מיועדים בראש ובראשונה לשימושם וללמידתם של מנהלי בתי ספר והמפקחים, אולם הם נותנים מענה לבעלי עניין נוספים בשדה החינוכי כגון מורים ופרחי ניהול, רשתות חינוך, רשויות מקומיות, עמותות חינוכיות, חוקרים מן האקדמיה ועוד.

תהליכי הערכה פנימית

תהליכי הערכה פנימית, מלווים את המכון מיום הקמתו, כחלק מתפיסתו כארגון לומד. מטרות ההערכה לספק בעיקר מידע אודות איכות תהליכי הפיתוח המקצועי שהמכון מקיים והשפעתן על תפיסת התפקיד של המנהלים והמפקחים ועל איכות הפרקטיקות שלהם בעבודתם. בנוסף, אנשי ההערכה של המכון מסייעים לשותפים העובדים עם המכון, כגון המוסדות להכשרת עתודות מנהלים, לשכלל את יכולות ההערכה (capacity) שלהם במסגרת תהליכי ההכשרה. לצד תהליכי ההערכה הללו, המכון שואף לעצב תהליכי הערכה שיהיו בעלי ערך ללומדים, באופן שיקדם את הלמידה שלהם עצמם (הל"ל – הערכה לשם למידה)) ושיהוו מודל לתהליכי הערכה, אותם ייוכלו ליישם במוסדות החינוך אותם הם מנהלים.

ההשפעה של המכון על מערכת החינוך בישראל

ממחקרי ההערכה שקיים המכון בעת האחרונה עולה כי, תהליכי המיון וההכשרה של עתודות המנהלים והפיתוח המקצועי של המנהלים בראשית דרכם, תורמים לפיתוח תחושות המסוגלות של המנהלים, לחוסן האישי והניהולי שלהם ולהגברת המוטיבציה להמשיך בתפקיד הניהולי.

לצד תהליכי ההערכה הפנימיים, השפעת המכון על עבודת המנהלים והמפקחים נמדדת גם על ידי גופים חיצוניים. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2020, עולה כי בשנים הקודמות לכך גדל בהתמדה שיעור המנהלים המכהנים בפועל שעברו את ההכשרה המקצועית לניהול בית ספר ערב כניסתם לתפקיד. כמו כן, שיעור המנהלים שעוזבים את תפקידם במהלך שלוש השנים הראשונות מקרב המנהלים שהוכשרו באבני ראשה, קטן משמעותית בהשוואה לשיעור העוזבים מקרב המנהלים שלא הוכשרו (18.5% לעומת 44.9% בהתאמה).

בשנתיים האחרונות מתקיים, זו הפעם השנייה מאז הקמת המכון, תהליך ההערכה חיצוני על יד ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה) אשר מבקש לבחון את השפעת הפיתוח המקצועי שמקיים המכון, על נתוני האקלים הבית ספרי, על איכות תהליכי ההוראה והלמידה ועל סביבות הלמידה בבית הספר.

ראו גם

• מסמך התוצאות המצופות ממנהלי בתי ספר בראשית דרכם
• תפיסת תפקידו של מנהל בית ספר בישראל
• מסמכי תשתית של מכון אבני ראשה

קישורים חיצוניים

• חוזר מנכל תשפ"א על התוכנית להכשרת מנהלים של אבני ראשה
• יד הנדיב – יוזמות בתחום החינוך כולל אבני ראשה
• תוכנית להכשרת מנהלים במכללת אורנים
• עושים בית ספר – מידע אודות הספר של אבני ראשה בפורטל מסע של מכון מופת
• תוכנית צמרות באתר של קרן לאוטמן

הערות שוליים

קטגוריה:ישראל: חינוך