משתמש:Amitati11/טיוטה

פלגה 914

פלגה 914

ביטחון לישובי הצפון
פרטים
מדינה
שיוך	צה"ל
סוג	ביטחון שוטף
בסיס האם	בסיס חיפה
פיקוד
יחידת אם
דרגת המפקד	סגן-אלוף
מפקד נוכחי	סא״ל כפיר רווה

פלגה 914 היא יחידה הכפופה ישירות לפיקוד הזירה הצפונית. בראש היחידה עומד מפקד בדרגת סגן אלוף,היחידה מחולקת לשני סיירות ויחידת סנפיר, מפקד היחידה הנוכחי הוא סגן אלוף כפיר רווה. בסיס הקבע של היחידה שוכן בבסיס חיפה בנוסף למשימות מיוחדות ומבצעים ימיים ללוחמה בטרור, הפלגה אחראית על הביטחון השוטף של חופי מדינת ישראל החל מחופי מרכז המדינה (אזור חדרה)ועד הגבול הימי עם לבנון בראש הנקרה. מיום הקמתה אמונה הפלגה על אבטחתן של אוניות סחר המפליגות לנמל חיפה מכיוון שרוב הסחורות המיובאות לארץ מובלות דרך הים שמירת נתיבי הסחר התקינים של ישראל הוגדרה על ידי מפקדי החיל לאורך השנים כמשימה שלא נופלת מהגנת החופים ובלימת הטרור הימי

תפקיד פלגה 914 הוא הגנה על צפון המדינה על אף שבימי שגרה הפלגה מבצעת את סיורי הביטחון הימי השוטף, וכוחותיה לוקחים חלק בכל פעילות מבצעית במרחב הימי שמטרתה סיכול פעילות ארגוני טרור, פגיעה בתשתיותיהם ובגורמים המסייעים להם.החל משנות ה-2000 פלגה 914 אחראית על הביטחון השוטף של רצועת החוף הצפונית של ישראל בקרבת לבנון. הפלגה מורכבת מספינות דבורה סימן 1,דבורה סימן 2 ,דבורה סימן 3 וצרעות. הפלגה מחולקת לסיירות "יסעור" ו"פרס" וכן יחידת סנפיר.

הכנסת הדבורים לשירות

בעקבות כיבוש חצי האי סיני במלחמת ששת הימים, התארך גבולה הימי של מדינת ישראל פי חמישה (מכ-200 ק"מ לכ-1,000 ק"מ). בתקופה זו ביצע חיל הים את משימות הביטחון השוטף באמצעות הטרפדות, ואלו הגנו על חופי ישראל מפני חדירות מחבלים וניסיונות הברחת אמצעי לחימה בסירות. אולם, כאשר החדירות העוינות דרך הים נעשו תכופות, התעורר צורך דחוף בתגבור הסיורים הימיים כדי למנוע את התופעה.

תגבור הסיורים הימיים נעשה תחילה בסירות משמר מסוג ברטראם, שכונו בחיל הים "צרעות". צרעות אלו אומנם שולבו בסיורי הבט"ש, אך הן לא ענו על צורכי החיל כהלכה. בעקבות זאת, הוטל עיקר עומס הבט"ש בים התיכון על הסטי"לים, אולם גם ספינות אלו לא התאימו למשימה שכן גודלן מנע מהן מלהתקרב לחוף כנדרש. עומס משימות הבט"ש אף הוביל לכך שבסיורים שולבו גם כלי שיט שלא נועדו לסיור, כמו נחתות, ודבר זה גרם לעומס יתר על אותם כלים ולשחיקתם המואצת. חיל הים החל לחפש ספינת משמר מתאימה וייעודית. מן הספינה נדרש להיות פשוטה ונוחה לתחזוק, ולדרוש מספר קטן של אנשי צוות לתפעולה. בנוסף, נדרש הכלי להוכיח יכולת עמידות הן לתנאי הים שבזירת הים תיכון והן לתנאי הים שבזירת ים סוף, ואף להיות נייד כך שתתאפשר הובלתו בין הזירות דרך היבשה.

בפברואר 1970 יצאו לארצות הברית קציני חיל הים אל"ם צבי תירוש וסא"ל אמנון סלעי, כדי לבחון ספינת משמר בשירות הצי האמריקני מדגם "SWIFT" שאורכה היה 15.25 מ', אולם הספינה נמצאה לא מתאימה. בנוסף, בדקו הקצינים ספינה אזרחית שאורכה היה 19.80 מ', אשר שימשה להעברת נוסעים ואספקה לאסדות קידוח במפרץ מקסיקו. סא"ל סלעי -ששימש באותה העת כראש ענף כלי שיט ואדריכלות ימית במחלקת ציוד של חיל הים- מצא שגוף הספינה יכול לשמש ספינת משמר איכותית, שכן הספינה התאפיינה בחרטום בצורת V עמוק ומעוגל שהקנה לה יציבות והפלגה נוחה. עם חזרתם הוחלט שהספינה עונה לדרישות חיל הים הישראלי, ולכן נבחרה לשמש כפלטפורמה לספינות הסיור של החיל. עוד הוחלט כי ספינת סיור זו תישא את השם העברי "דבור".

הספינות הראשונות נבנו על ידי מספנת "SwiftShips" שבלואיזיאנה, ארצות הברית. בספטמבר 1970, הגיעו ארצה ספינות "דבור" ראשונות, ואלו הוצבו בים התיכון ובים סוף. לדבור היו שני מנועי דיזל V12 מתוצרת .G.M, בהספק כללי של 1,100 כוחות סוס. מהירותו הגיעה ל-21 קשר והצוות מנה 6 עד 8 לוחמים. הדבורים ענו על צורכי משימות הביטחון השוטף בצורה טובה, שכן הם היו ספינות חמושות שנבנו ויועדו לפטרול אינטנסיבי בסמוך לקו החוף. עם כניסתם של הדבורים הראשונים לשרות מבצעי, החל מטה החיל בפיתוח תורות הפעלה לדבור ויצירת נהלים לשיתוף פעולה עם הסטי"לים.הדבורים הראשונים חומשו בשלושה צריחים מעוגלים ובהם מקלעים כבדים דו-קניים בקוטר של 0.5 אינץ' - שניים בצדי הגשר הפתוח, שהופעלו בשליטה חשמלית מהגשר הסגור (וצידודם קבוע), ואחד נוסף בירכתיים שהופעל ידנית. כמו כן, צוידו הדבורים בפצצות עומק כנגד צוללות וצוללנים.אותם דבורים ראשונים צוידו בזרקור רגיל בלבד. אולם ב-1972 הוחלט לצייד את הכלים בזרקור קסנון עוצמתי שהוצב בחרטום הספינה על גבי חצובה. בכך השתפרה יכולת ההארה של הכלי בלילה. כעבור מספר שנים, הועברה עמדת זרקור מן החרטום אל הגשר הפתוח בסמוך לאחד המקלעים ואף צורפה לו מערכת לראיית לילה, ובשלהי שנות ה-70 נקבע מקומו של הזרקור על תורן הדבור (שם הוא מוצב גם בכלים המודרניים).ב-1973 השתנה חימושם של הדבורים. המקלעים הדו-קניים בצדי הגשר הוחלפו, ובמקומם חומשו הכלים ב-2 מקלעי 0.5 אינץ' חד-קניים, והמקלע הדו-קני בירכתיים הוחלף בתותח אורליקון 20 מ"מ.

הכשרת הלוחמים

בפלגת הבט״ש יש שני סוגי לוחמים מכונאים וימאים.

הלוחמים מתגייסים אל חיל הים לאחר גיבוש טרום הגיוס, הם מגיעים אל בה״ד חיל הים שם עוברים טירונות ימית לאחר הטירונות הממשיכים אל

הקורס היעודי להם

לוחם בט״ש השטה - תפקיד המכונאי בדבורה, בנוסף להיותו לוחם אוחז נשק לכל דבר, הוא לטפל במערכות הספינה. בכל דבורה יש שני מנועים, ועוד מערכות כמו שמן, דלק ומים. חיילים בקורס מכונאי לומדים על כל המערכות הללו וכיצד מתפעלים אותן.

לוחם בט״ש שייט - תפקיד הימאי בדבורה הוא לטפל בכל הקשור למערכות הגנ״ק ולמערכות הנשק בנוסף ילמדו במהלך הקורס ימאות בסיסית

תפעול נשקים ועוד..

הקורסים מכילים תכנים מקצועיים שמטרתם להכשיר את החיילים לשירותם כלוחמים על דבורה. בין היתר הם עוברים הסמכה לרובה מסוג M-16 כולל מטווח של M-16 בים, הסמכה למא"ג והסמכה למערכות נשק נוספות ולמערכות טכנולוגיות מתקדמות בספינה. בנוסף לכך, הם לומדים איך לתפקד כאנשי צוות.

הכשרת לוחמי הבט"ש רצופה אתגרים שנועדו להכין את החיילים למה שיצפה להם בשירותם בים: האתגר הראשוני מולו עומדים חניכי הקורס הוא התמודדות עם חוסר וודאות,

המצב בים יכול להשתנות במהירות וצריך לדעת לעבור מאפס למאה ברגע. התפקיד שלי כמפקד בית הספר הוא להעלות את רף החוסן של החיילים ובכך לוודא שיצליחו לתפקד בכל סיטואציה בצורה המיטבית

אתגר נוסף משמעותי בקורס הוא הפן המקצועי זרוע הים עובדת עם מערכות רבות ומורכבות, ומצפים מהלוחמים להכיר אותן לעומק, להפגין בקיאות ולדעת לתפעל אותן גם כשהים מגיע לגובה של 2 מטר

ההכשרה מגיעה לשיאה בשבוע "שגרת לוחמים". זהו שבוע אחד שמרכז בתוכו הפלגות ארוכות, מסעות ומורשת קרב. "שבוע 'שגרת לוחמים' הוא גולת הכותרת של הקורס. במהלכו מתרגלים עם לוחמים שהייה ארוכה בים ומפליגים לאורך חופי הארץ,מדובר בשבוע אינטנסיבי מאוד, בו ישנים מעט ועובדים כל היום, כשמטרת העל היא להעמיד את החניכים בפני אתגרים פיזיים ומנטליים ולאפשר להם להביא לידי ביטוי את כל מה שלמדו בהכשרה. השבוע מתרחש לקראת סוף הקורס ומהווה אחד השלבים הסופיים בהכשרת הלוחמים

יחידת סנפיר

יחידת סנפיר הוקמה בשנת 2006

בסיומה של מלחמת לבנון השנייה הוקמה ועדת וינוגרד ושם הגדירו את בסיסי חיל הים כיעד אסטרטגי לביצוע פיגועי טרור. היחידה הוקמה על מנת לתת הגנה לנמליה הצבאיים של מדינת ישראל מפני איומיי טרור.

בנוסף היחידה מבצעת פעילויות,בידוקים על אוניות סוחר שמגיעות לנמלי המדינה וסיורים בגבולות הימיים של ישראל כדי לעבות את הבט״ש ןלתת מענה לכל אירוע חריג המתפחת בשטח הימי של מדינת ישראל.

יחידת סנפיר הינה יחידה מעורבת המשלבת לוחמים/ות בשירות. אויש היחידה ברובו המחולט הינו לוחמי סנפיר שהתפתחו ביחידב ומתקדמים לתפקדי מפתח כמו פיקוד על צרעה( כלי השיט של היחידה) וסגן מפקד היחידה

כחלק ממשימותיה יחידת סנפיר מסייעת באיתור ומעצר חשודיים/מסתניים המנסים להיכנס לשטחה הימי של מדינת ישראל בדרך לא חוקית.

חזון ויעוד הפלגה

חזון הפלגה

פלגה 914 תגן על גבולה הימי הצפוני של מדינת ישראל, על נתיבי הסחר והנמל ותעמוד במשימתה בכל מצב.הפלגה תהווה סימן ימני למבצעיות,משפחתיות,מצוינות, שקיפות ואמינות ותוביל בתחום פיתוח ההון האנושי שלה. הפלגה תבצע משימות תוך שיתוף כלל גורמי הפלגה ומיצוי יכולתם היחודיות.

יעוד הפלגה

הגנה רציפה על גבוליותה הימיים,ישוביה,ואתריה האסטרטגים הצפוניים של מדינת ישראל.

אמצעי לחימה

כלי נשק

לוחמי הפלגה מפעילים שלל אמצעי לחימה מסווגים ובנוסף כלי נשק קלים: רוס"ר M-16, מקלע מאג, מקלע M2 בראונינג וכלה בתותחים מדגמים: אורליקון 20 מ"מ, וטייפון 25 מ"מ מיוצב. נוסף על כך הלוחמים מפעילים מערכות שליטה ובקרה ייעודיות לחיל הים, אמצעי לחימה אלקטרוניים, אמצעים אלקטרו-אופטיים ומערכות נשק מסווגות המקנות לכלי השיט יכולת פגיעה מדויקת בשלל מטרות בטווחים רחוקים.

כלי שיט

הפלגה מורכבת מכמה כלי שיט : דבורה סימן 1, דבורה סימן 2 , דבורה סימן 3 וצרעות,כלי הבט"ש תוכננו בתצורת פלטפורמות לחימה בעלות יכולות תמרון, תאוצה, מהירות ועמידה בתנאי ים קשים. על כל כלי שיט ישנו מפקד בדרגת סרן/סגן, צוות הדבורה מונה כ12 אנשי צוות וצוות הצרעה מונה כ5 אנשי צוות

אירועים

פיצוץ דבור 862 בתאריך 07.06.1978 דבור 862 862 תוכנן לצאת להפלגת היבנות, הנשק, רפי מלכה, עלה מהמס לכיוון הסיפון במטרה להפעיל את המרכות. כדקה וחצי לאחר מכן נשמע פיצוץ אדיר. 
הדבור שעגן בנמל התפוצץ וכתוצאה מכך רפי מלכה ז"ל נהרג. הספינה שקעה וטבעה ובעקבות הפיצוץ לוחם נוסף נפצע.

לכידת שתי סירות מחבלים בתאריך 19.11.1986 בעת סיור בט"ש שגרתי, דבור 872 בפיקוד יוסי שחף גילה סירות מחבלים. המחבלים מארגון הפת"ח היו לבושים בחליפת קליפסו ונראו בבירור. הסירות היו בדרכן מאיזור צידון והפליגו דרומה כשעל סיפונן 50 מטולי RPG, מרגמות, שלושה רובי קלצ'ניקוב, שלושה אפודים עם תחמושת רבה, חומר נפץ, סוללות חשמל וערכות לעירוי דם. כלל הציוד הוחרם והמחבלים הובלו לחקירה בישראל. לאחר מכן תקפו מטוסי חיל האוויר בסיס מחבלים דרומית לצידון.

גילוי מוקש ימי בתאריך 03.09.1987 לאחר מלחמת לבנון הראשונה, כוחות צה"ל שהו כ-40 ק"מ לאחר גבול ישראל-לבנון של היום, שנקרא אז הקו הסגול. גם בזירה הימית נערכו סיורי בט"ש על מנת לשמור על חופש השיט באזור. ארגון הטרור חזבאללה רצה למנוע את סיורי הבט"ש באזור ולכן הכין מוקש ימי מאולתר והטמין אותו בלב הים. המוקש היה חבית נפץ קשורה לעוגן בעלת קרניים שבקושי היה ניתן להבחין בהן, שהזדקרו מעל פני המים ובשביל שהמוקש לא יזוז, קשרו את החבית לעוגן. כאשר כלי שיט פוגע בקניים הן נשברות ומפעילות את הפצצה הטמונה בחבית. במסווה של סירת דייגים מחבלים הטילו את המוקש בלב הים סמוך לגבול לבנון במטרה לפגוע בכלי שיט ישראליים. בעת סיור בט"ש, צ'יף דבור 872 זיהה את המוקש הימי שהטמינו המחבלים מתחת למים והמב"ב (מפקד בכיר בים), סא"ל עמי שגב (שהיה בדבור 907), ירה לעברו באמצעות M-16. לאחר מכן, חיפשו כוחות חיל הים את המוקש כ-2000 מטר מהחוף. 
לאחר איתור המוקש, כוחות ילת"ם התבקשו לנטרלו. במסווה של כלי שיט קטן, נשלחו לוחמי ילת"ם ושייטת 13 לחפש את המוקש שטבע. היה חשש שיזהו אותם בחופי לבנון וירו לעברם. במשך שבועיים חיפשו הלוחמים את הפצצה, וכאשר איתרו אותה, נטרלו אותה ללא נפגעים בנפש. לאחר הפעולה הופקו לקחים בילת"ם שהובילו לפיתוחים טכנולוגיים שבעקבותיהם פותח אח"י תמנון. לאחר גילוי המוקש נוהלי הבט"ש בחיל הים השתנו גם כן.


היתקלות בסירת מחבלים בתאריך 10.12.1987 בעת סיור בט"ש, "ירדנה", צוות דבור 894 בפיקודו של סגן ערן שור, גילו מטרה במכ"ם באזור שפך הליטני בלבנון. דבור 894 רדף אחריה, צוות הדבור עלה לעמדות קרב וזיהה מטרה חשוכה כ-3000 מטר מהחוף – סירת מחבלים ועליה ארבע דמויות לבושות בגד קליפסו. עם הדלקת הקסנון בכיוון המטרה, נורה טיל RPG לעבר הדבור ובתגובה הדבור פתח באש להשמדת המטרה. החל להתפתח קרב בין המחבלים לדבור 894 כאשר המחבלים יורים לעבר כוחותינו ארבעה טילי RPG כאשר רק טיל אחד פוגע ישירות בסגן עמית סלע ז"ל. שלושת הטילים האחרים לא פגעו או לא התפוצצו. סגן עמית סלע ז"ל נפצע ונהרג מפגיעת הטיל בעודו מסייע לתותחן ירכתיים בהספקת תחמושת. במהלך הקרב היו תקלות רבות בדבור אך צוות הדבור הצליח להתגבר עליהן והמטרה הושמדה. עם סיום הקרב בהוראת מח"י הופנה הדבור מערבה מחשש מירי מהחוף לעברו ובהמשך הוחזר לנמל חיפה. דבורים 907 ו-853 נשלחו למקום הקרב על מנת לסרוק ולאתר את גופות המחבלים ואת חלקי הסירה הצפים. לאחר האירוע הופקו מספר לקחים חשובים הן ברמה המודיעינית והן בררמה המבצעית. רמת המוכנות של המחבלים לאירוע הייתה גבוהה, נדמה היה כי הם ביצעו מארב מתוכנן לדבור שכן נוהל הזיהוי של הדבור, טווחי ההתקרבות ואופן ביצוע הדלקת הקסנון היו ידועים למחבלים שהתאימו את הירי לכך. בעקבות האירוע, הוחלט לזרזר את התקנת מכשירי ראיית לילה בדבורים על מנת לאתר את המטרה בטווחים הרחוקים ללא הדלקת קסנון. כמו כן, החלו לשנות את נתיבי הסיור בכל שבוע ולגוון את שיטת הזיהוי בכדי לא לאפשר את למידת הנתיב על ידי המחבלים. "דבור 894 השמיד את סירת המחבלים תוך גילוי דבקות במשימה. מפקד הספינה וצוותו תפקדו בצורה טובה מאוד." מתוך סיכום תחקיר האירוע.


הקרב הראשון של הדבורה בתאריך 08.04.1989 בעת סיור בט"ש שגרתי, "מירב", בין ביידה לצור, גילתה דבורה 810 בפיקוד סרן עידו רם, ס"ג עם מחבלים בין צור לביידה. המטרה אותרה וצוות הדבורה עלה לעמדות קרב. לאחר פתיחה באש לעבר הס"ג וביצוע שני מטחי אש שגרמו לטביעת הסירה. לאחר טביעת הס"ג נראו בנקודת הטביעה מספר מצופים ושני מחבלים שוחים במים. המחבלים השיבו באש RPG וירו מהמים לעבר כוחותינו ולאחר מכן נפגעו על ידי ירי הדבורה ונהרגו. האירוע ארך בין שבע לעשר דקות ולא היו נפגעים לכוחותינו. לאחר האירוע, דבורים נוספים נעו צפונה על מנת לסייע לדבורה במידת הצורך, להחליף אותה במידה וצריך ולבלום אירוע נוסף שיכול היה להתפתח במידה והמחבלים היו מגיעים בשתי סירות. גם אח"י קשת שהייתה באזור, אבטחה את החלק המערבי של אזור התקרית וחסימת אירוע נוסף במידה ומתפתח בו זמנית. גופות המחבלים במדים נתגלו יומיים לאחר מכן ע"י ספינות חיל הים. "כעקרון האירוע הסתיים בצורה מוצלחת ביותר הן מהעובדה שהמחבלים לא הגיעו ליעדם והן מהעובדה שהאירוע הסתיים סמוך למקור יציאתם של המחבלים... יש לציין את הנחישות, התעוזה והעוצמה שבה לחמו צוות הדבורה כנגד אותה סירת מחבלים בסמוך לחוף הלבנוני." מתוך מסקנות ולקחים מפל"ג 914.

תפיסת הסנטוריני

בתחילת מאי 2001 יצאו אח"י "עלייה",דבורה 818 ודבורה 821 לביצוע סיור לאיתור הברחות אמל"ח. הכוח הבחין ב"סנטוריני" ב- 3 במאי כשהיא משייטת בלב-ים. בצילומים נראה בבירור כי כלי-השייט הוביל חביות ובהן, על-פי החשד, אמצעי לחימה. בחיל-הים העבירו את המידע לצמרת צה"ל, והחל בנוהל מזורז למעצר כלי-השייט. בבוקר ה- 5 במאי, יצאו כוחות חה"י לעבר ה"סנטוריני", בשעה 05:30 החל נוהל המעצר.

ה"סנטוריני" הושטה לנמל חיפה על-ידי כוחותינו, שם נפרקו ממנה אמצעי הלחימה הרבים. מצבור הנשק היה מאוחסן בחלקו בתוך חביות, שנועדו להיות מוטלות לים מול חופי עזה, משם התכוונו לאסוף אותן הפלסטינים באמצעות סד"גים.

האמל"ח שנתפס: 50 קטיושות 107 מ"מ,4 טילי סטרלה (7 – SA, ( 2 מרגמות 60 מ"מ,98 פצצות מרגמה 60 מ"מ,20 מטולי אר.פי.ג'י, 9 כוונות ל- אר.פי.ג'יבד ,100 רקטות אר.פי.ג'י, 150 רקטות 7 – OG ,150 תחמישים לאר.פי.ג'י, 120 רימוני נ.ט. ,62 מוקשי 5 – TMA, 8 מוקשי 3 – TMA, 24 רימוני יד , 30 רובי קלצ'ניקוב , 116 מחסניות לקלצ'ניקוב ,13,000 כדורי 7.62 מ"מ

הערכות ופרסים

2020 - פרס היחידה הטובה ביותר למילואים.

2021 - פרס בעקבות הצטיינות בשמירה על כשירות מבצעית ורציפות תפקודית בנוכחות הקורונה.

מפקדי הפלגה

מפקד היחידה הוא קצין ים בדרגת סא״ל, משך תקופה הפיקוד נמשך כשנתיים

שם	תקופת פיקוד	אירועים מיוחדים	תמונה
סא״ל אברהם בן זאב (זבו)	1970-1971
סא״ל אמנון גונן	1971-1972
סא״ל מיכאל קיסרי	1972-1973
סא״ל דן רבין	1973-1975
סא״ל שמואל שריג	1975
סא״ל אהוד סביון	1975-1977
	1977-1979
סא״ל רוני איכר	1979-1981
סא״ל אבי שחף	1981-1983
סא״ל רוני פלג	1983-1985
סא״ל עמי שגב	1985-1987
סא״ל זאב יונובסקי (לונגו הגדול)	1987-1989
סא״ל אילן בוכריס	1989-1990
סא״ל ירון צחר	1990-1991
סא״ל יצחק וינרב (איצי׳ה)	1992-1993
סא״ל יוחאי בן יוסף	1993-1995
סא״ל יורם לקס ( לונגו הקטן)	1995-1997
סא״ל יוסי שחף	1997-1999
סא״ל ירון לוי	1999-2001
סא״ל עדי גרוסבך	2001-2003
סא״ל אילן לביא	2003-2005
סא״ל סמי צמח	2005-2007
סא״ל יניב שחר	2007-2009
סא״ל אורן נחבס	2009-2011
סא״ל אריאל רוזניק	2011-2013
סא״ל רומן חג׳ג	2013-2015
סא״ל רונן מירקם	2015-2017
סא״ל זהר כהן	2017 - 2019
סא״ל כפיר רווה	2019 -