משתמש:Aluma k/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גרטרוד דובי בלום (באנגלית: ;Gertrude Duby Blom 7 ביולי 1901 - 23 בדצמבר 1993) הייתה עיתונאית, צלמת, אנתרופולוגית ופעילה סביבתית שוויצרית. [1] בלום הגיעה מאירופה למקסיקו בשנות ה-40 של המאה ה-20 ובילתה כחמישה עשורים בתיעוד דרך צילום של בני המאיה הילידים, ובמאבק נגד כריתת היערות המאסיבית למען שימור הסביבה הטבעית של בני המאיה, יערות הגשם.[2] ביתה של בלום, קאסה נה בולום (אנ'), משמש עד היום כמרכז מחקר, מלון ומוזיאון.

תבנית {{אישיות}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.


ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירופה 1901-1940[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרטרוד בלום נולדה בשם גרטרוד אליזבת' לורשטר בברן, שוויץ, וגדלה במשפחה שמרנית מהמעמד הבינוני. אביה, אוטו לורטשטר, היה כומר פרוטסטנטי. בשנת 1918, בלום התחילה ללמוד בבית ספר לעבודה סוציאלית בציריך, הצטרפה למפלגה הסוציאליסטית ופיתחה עניין בפוליטיקה ועיתונאות. בשנת 1924 היא נישאה לקורט דובי, בנו של פקיד איחוד רדיקלי. נישואים אלה לא צלחו, ובסוף שנות העשרים הפכה בלום לפעילה פוליטית, שהקימה תנועת נוער דמוקרטית והייתה כתבת בעיתון שוויצרי. בלום החלה להיחשף לפשיזם, ואף נאסרה במהלך ביקור באיטליה עקב קריאה של ספרים לכאורה מרדניים. בלום גורשה מאיטליה ובשנת 1928 עברה לגרמניה, שם פעלה נגד התנועה הנאצית, אפילו אחרי עלייתם לשלטון, עד שפעילות זו גרמה לסכנה משמעותית לחייה. בלום המשיכה לפריז, שם המשיכה את מאבקה נגד הנאציזם גם כעיתונאית וגם כאקטיביסטית פוליטית. עם עוד אלפי זרים, בלום נעצרה ובילתה כחמישה חודשים במחנה מעצר צרפתי. בלום הרגישה אכזבה מהמציאות הפוליטית של אירופה, והיגרה לניו יורק, יחד עם אסירים רבים ממחנה המעצר הצרפתי. אחרי תקופה של התאוששות, הגישה בקשה לכניסה למקסיקו, ובקשתה התקבלה.[3]

מקסיקו 1940-1993[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הגעתה למקסיקו, בלום קיבלה עבודה כעיתונאית ועובדת סוציאלית מטעם משרד העבודה המקסיקני, ועבודתה התמקדה בנשים עובדות מפעל. בשנת 1943 בלום הצטרפה למשלחת ראשונה מטעם ממשלת מקסיקו ליצירת קשר עם בני המאיה משבט הלקנדון.[4] באותה שנה פגשה את פרנץ בלום (אנ'), והשניים נישאו לבסוף בשנת 1950. ביתם, "Casa Na Bolom", הפך למרכז אנתרופולוגי ומחקרי. בשנות החמישים והשישים ערכה בלום אינספור ביקורים במעבי יערות הגשם, עם ובלי בן זוגה (פרנץ בלום נפטר בשנת 1963) כדי לתעד ולתקשר עם בני המאיה. היא רקמה חברות אמיצה עם מנהיגם האלמותי של בני הלקנדון (אנ'), צ'אן קין וייחו. בלום המשיכה את חייה ומסעה לתיעוד ושימור יערות הגשם ובני המאיה עד מותה ממחלת לב בביתה בשנת 1993.

עבודה מקצועית - עיתונאות וצילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר עבודתה של בלום עסק בצילום ותיעוד של בני הלקנדון (בני המאיה) ושל יערות הגשם. למרות שלא הראתה עניין קודם בצילום, הדחף שלה לתעד את בני המאיה התגבר והיא התחילה בעבודת צילום שנפרשה לאורך כמעט חמישה עשורים. בלום תיעדה שינוי קטסטרופלי ביערות הגשם – מצב יערות הגשם במקסיקו הלך והתדרדר במהלך עבודת התיעוד של בלום, והיא החלה לראות בעצמה שליחה להגנה עליהם. משם, פועלה התמקד גם בעשייה סביבתית: היא ניסתה לעשות כל מה שיכלה כדי להגן על יערות הגשם ובני המאיה. בלום הוציאה שני ספרים: ספר אחד על המשלחת שיצאה אליה בשנת 1943, וספר שני המציג את התמונות שהיא צילמה. בלום פרסמה מאמר, וערכה הרצאות והסברים, הכל במטרה להגן על יערות הגשם.[5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Aluma k.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של Aluma k.