משתמש:AlmaTsuy/פסק דין רמי מור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של AlmaTsuy.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של AlmaTsuy.


פסק דין רמי מור

בית המשפט העליון
ההחלטה ניתנה ב-25 במרץ 2010
שם מלא של המקרה: רע"א 4447/07 רמי מור נ' ברק אי.טי.סי. [1995] החברה לשרותי בזק בינלאומיים בע"מ

לא לחייב ספק אינטרנט למסור פרטים אודות גולשיו

הליכים קודמים
המחוזי בחיפה בר"ע 1632/07 רמי מור נ' ברק אי.טי.סי. (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע"מ
מותב: יצחק עמית

ניתן ב-22 באפריל 2007


השלום בחיפה בש"א 1238/07 רמי מור נ' ברק 013 שירותי אינטרנט בע"מ
מותב: בטינה טאובר

ניתן ב-12 בפברואר 2007

המותב
הרכב המותב: אליעזר ריבלין, אדמונד לוי ואליקים רובינשטיין
דעות בפסק הדין
דעת הרוב (דרד): המחוקק לא הסדיר מסגרת דיונית לכן יש לנקוט ריסון שיפוטי
 
דעת מיעוט: המחוקק הסדיר מסגרת דיונית באמצעות חובת העדות שבפקודת הראיות

רקע נורמטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבחנה בין עוולות נזיקיות (לשון הרע) לעוולות מסחריות (זכות יוצרים).

הבחנה בין לשון הרע פלילית ללשון הרע אזרחית.[1][2]

הבחנה בין פרסום "בעל פה" ברשת האינטרנט לפרסום "בכתב" ברשת האינטרנט.

הבחנה בין אחריותו של המעוול הישיר לאחריותו של ספק שירותי אינטרנט.

ספק שירותי אינטרנט כמשתף בעוולה (סעיף 12 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]).

ספק שירותי אינטרנט כאחראי לאמצעי תקשורת (סעיף 11 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965). (לפני החוק לביטול פקודת העיתונות,[3] אמצעי תקשורת, בין היתר, הוא עיתון כהגדרתו בסעיף 2 לפקודת העיתונות).

הבחנה בין פרסום בעיתון לפרסום מטעם עיתון; חוסר הבחנה בין פרסום ברדיו או בטלוויזיה לפרסום מטעם ערוץ רדיו או טלוויזיה.

רציונל האמינות.

האיזון הראוי מול חופש הביטוי.

האיזון הראוי מול הזכות לפרטיות.

ספק שירותי אינטרנט כמדפיס או מפיץ (סעיף 12 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה–1965).

הוקמה ועדת בדיקה ממשלתית בין משרדית (ועדת שפניץ).[4]

הוגשו הצעות חוק.[5][6]

ניתנו פסקי דין ישראליים לפיהם אין מקום להחלה על דרך ההיקש או הפרשנות התכליתית של חקיקה ישנה על רשת האינטרנט,[7] שלא ניתן לראות בכל אתר אינטרנט "עיתון" כמשמעותו בפקודת העיתונות,[8] שפרשנות תכליתית של סעיף 11 לחוק איסור לשון הרע מחייבת הכרה ברשת האינטרנט כאמצעי תקשורת.[9]

ניתנו פסקי דין זרים אודות אחריות שרתי חיפוש לתוצאות שהם מחזירים.[10]

חקיקה זרה מציעה מבחן שליטה אפקטיבית על הפרסום בהגדרת מפרסם לשון הרע.[11]

[12]

בירנהק.[13]

רקע עובדתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההליכים המשפטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסק הדין בבית משפט השלום בחיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערעור בזכות בבית משפט מחוזי חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערעור ברשות בבית המשפט העליון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות פסק הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוגשו הצעות חוק.[14][15]

המצב המשפטי כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתנו פסקי דין זרים אודות אחריות שרתי חיפוש לתוצאות שהם מחזירים,[16] ואחריות חנויות מקוונות לביקורות המוצרים שהן מציגות.[17]

סעיף 5 ל-Defamation Act של 2013 ותקנותיו.[18]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Dinwoodie, Graeme (2017). Secondary liability of Internet sesrvice providers. Cham, Switzerland: Springer. ISBN 978-3-319-55028-2.
  • Walden, Ian (2018). Telecommunications law and regulation. Oxford: Oxford University Press. ISBN 9780198807414.
  • Rowland, Diane (2017). Information technology law. Abingdon, Oxon New York, NY: Routledge. ISBN 9780415870153.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בש"א (שלום י-ם) 4995/05 פלונית (קטינה) ואחר נ' בזק בינלאומי בע"מ ואחרים, ניתן ב-28 בפברואר 2006
  2. ^ בש"א (שלום חיפה) 5478/06 קי.אס.פי מחשבים בע"מ נ' ברק אי.טי.סי. 1995 החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע"מ, ניתן ב-13 באוגוסט 2006
  3. ^ חוק לביטול פקודת העיתונות, התשע"ז–2017
  4. ^ פרק רביעי: אחריות ספקי שירותי אינטרנט לתוכן שחיבר צד שלישי, דין וחשבון חלקי של הוועדה לבדיקת הבעיות המשפטיות הכרוכות במסחר האלקטרוני (מאי 2004), עמ' 47–79
  5. ^ הצעת חוק פרטית של ח"כ ישראל חסון משנת 2006
  6. ^ פרק ה' להצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח–2008, ה"ח הממשלה – 356 (14.1.2008), עמ' 325–328
  7. ^ תב"מ 16/2001 סיעת ש"ס – התאחדות הספרדים העולמית שומרי תורה נ' חבר־הכנסת אופיר פינס־פז, סגן יושב־ראש ועדת הבחירות המרכזית, ניתן ב-30 בינואר 2001
  8. ^ ת"א (שלום כ"ס) 7830/00 ארנון בורוכוב נ' אלישי פורן, ניתן ב-14 ביולי 2002
  9. ^ ק"פ (שלום ת"א) 145/00 שאול וייסמן נ' גולן חגי ואחר, ניתן ב-2 בספטמבר 2002
  10. ^ Metropolitan Schools v DesignTechnica, [2009] EWHC 1765 (QB) (UK)
  11. ^ the operator of or provider of access to a communications system by means of which the statement is transmitted, or made available, by a person over whom he has no effective control.
  12. ^ ה"פ (ת"א) 541/07 עו"ד יעקב סבו נ' ידיעות אינטרנט (שותפות רשומה), ניתן ב-11 בנובמבר 2007
  13. ^ עם זאת, השוואה לניבה אלקין מעלה שאנונימיות אינה בהכרח בגרעין הציפייה של הגולשים
  14. ^ הצעת החוק של זבולון אורלב
  15. ^ תזכיר החוק של משרד המשפטים
  16. ^ A v Google New Zealand Limited, [2012] NZHC 2352 (NZ)
  17. ^ McGrath v Dawkins, [2012] EWHC B3 (QB)
  18. ^ Defamation Act 2013, Section 5
    The Defamation (Operators of Websites) Regulations 2013