משתמש:תמרה20/אתיקה אבולוציונית
ערך זה נמצא כעת בעבודה. מומלץ לא ליצור אותו בלי תיאום עם העורכים שעובדים עליו כעת.
אתיקה אבולוציונית היא תחום מחקר הבוחן כיצד התיאוריה האבולוציונית עשויה לתרום להבנתנו לגבי אתיקה או מוסר.[1] מגוון הנושאים שנחקרים על ידי האתיקה האבולוציונית הוא רחב למדי. האתיקה האבולוציונית כוללת שלושה ענפי משנה:
- אתיקה אבולוציונית תיאורית,
- אתיקה אבולוציונית נורמטיבית
- ומטא-אתיקה אבולוציונית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הניסיון הבולט הראשון לחקור את הקשרים בין אבולוציה לבין אתיקה היה של צ'ארלס דרווין בספר "מוצא האדם" (1871). בפרקים IV ו-V בספר ביקש דרווין להסביר את מקור המוסר האנושי, וטען שאין פער מהותי בין האדם לבעלי החיים. דרווין רצה להראות כיצד חוש מוסרי מעודן, או מצפון, יכול היה להתפתח באמצעות תהליך אבולוציוני טבעי, שהחל באינסטינקטים חברתיים המושרשים בטבענו כחיות חברתיות.
זמן לא רב לאחר פרסום ספרו של דרווין, "מוצא האדם", קיבלה האתיקה האבולוציונית תפנית שונה ביותר - ומפוקפקת הרבה יותר - בדמות הדרוויניזם החברתי. דרוויניסטים חברתיים מובילים כמו הרברט ספנסר וּויליאם גרהם סאמנר ביקשו ליישם את לקחי האבולוציה הביולוגית, לחיים החברתיים והפוליטיים. לטענתם, בדיוק כשם שבטבע מתרחשת התקדמות באמצעות תהליך חסר רחמים של מאבק תחרותי ו"הישרדות של החזקים", כך תתרחש התקדמות אנושית רק אם הממשלה תאפשר תחרות עסקית בלתי מוגבלת ולא תתאמץ להגן על "החלשים" או ה"לא כשירים" באמצעות חוקי הרווחה הסוציאלית.[2] חוקרים כמו תומאס הנרי האקסלי, ג. א. מור, ויליאם ג'יימס, צ'ארלס סנדרס פירס[3] וג'ון דיואי מתחו ביקורת נוקבת על ניסיונות אלה להפיק לקחים אתיים ופוליטיים מהדארוויניזם, ובתחילת העשורים הראשונים של המאה העשרים ספג הדרוויניזם החברתי ביקורת קשה.[4]
ספרו של אדוארד א' וילסון מ-1975, "סוציוביולוגיה: הסינתזה החדשה", עורר מחדש את הדיון בנוגע לאתיקה האבולוציונית. בספר זה טוען וילסון שקיים בסיס גנטי למגוון רחב של התנהגויות חברתיות אנושיות ולא אנושיות. בעשורים האחרונים, הפך הדיון באתיקה האבולוציונית לנושא סוער בחוגים מדעיים ופילוסופיים כאחד.
אתיקה אבולוציונית תיאורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצורה המקובלת ביותר של אתיקה אבולוציונית היא אתיקה אבולוציונית תיאורית. זו מורכבת מגישות ביולוגיות למוסר המבוססות על תפקידה של האבולוציה בעיצוב הפסיכולוגיה וההתנהגות האנושית. גישות אלה עשויות להתבסס בתחומים מדעיים כמו פסיכולוגיה אבולוציונית, סוציוביולוגיה או אתולוגיה, ולבקש להסביר התנהגויות, יכולות ונטיות מוסריות אנושיות מסוימות במונחים אבולוציוניים. לדוגמה, ניתן להסביר את האמונה הכמעט אוניברסלית שגילוי עריות הוא שגוי מוסרית, כהסתגלות אבולוציונית שמקדמת את הישרדות האדם.
אתיקה אבולוציונית תיאורית שואפת להסביר סוגים שונים של תופעות מוסריות, באופן מלא או חלקי, במונחים גנטיים. הנושאים האתיים הנידונים כוללים התנהגויות אלטרואיסטיות, אתיקה של שימור, תחושת הוגנות מולדת, יכולת הדרכה נורמטיבית, רגשות של חסד או אהבה, הקרבה עצמית, הימנעות מגילוי עריות, הורות וטיפול בילדים, טיפול בהורים, נאמנות בתוך קבוצה, מונוגמיה, רגשות הקשורים לתחרותיות וגמול, ואף "רמאות" מוסרית וצביעות.
סוגיית מפתח בפסיכולוגיה אבולוציונית הייתה כיצד רגשות והתנהגויות אלטרואיסטיות יכלו להתפתח, הן בבני אדם והן בעלי חיים, כאשר תהליך הברירה הטבעית מבוסס על שכפול לאורך זמן רק של גנים המסתגלים טוב יותר לשינויים בסביבה. תיאוריות המתייחסות לכך כללו ברירת שארים, ברירה קבוצתית ואלטרואיזם הדדי (הן ישיר והן עקיף, ובקנה מידה כלל-חברתי). אתיקאים אבולוציוניים תיאוריים התלבטו גם, אם יש לראות בסוגים שונים של תופעות מוסריות, הסתגלות שהתפתחה לאור היתרונות ההסתגלותיים הישירים שלהן, או תוצר לוואי של התנהגויות הסתגלותיות.
אתיקה אבולוציונית נורמטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתיקה אבולוציונית נורמטיבית היא הענף השנוי ביותר במחלוקת של האתיקה האבולוציונית. מטרתה להגדיר אילו מעשים נכונים או לא נכונים ואילו דברים טובים או רעים במונחים אבולוציוניים. זה אינו רק "תיאור", אלא קביעת מטרות, ערכים ומחויבויות. דרוויניזם חברתי, שנדון לעיל, הוא הגישה המשפיעה ביותר מבחינה היסטורית על האתיקה האבולוציונית הנורמטיבית. כפי שטען הפילוסוף ג. א. מור, נראה כי גרסאות מוקדמות רבות של אתיקה אבולוציונית נורמטיבית ביצעו טעות לוגית שמור כינה "הכשל הנטורליסטי". הטעות הייתה בהגדרת נכס נורמטיבי, כמו "טוב", במונחים של נכס לא נורמטיבי, נטורליסטי, כגון "הנאה" או "הישרדות".
צורות מתוחכמות יותר של אתיקה אבולוציונית נורמטיבית אינן חייבות לבצע את הכשל הנטורליסטי ואף לא את בעיית הראוי-מצוי. אבל כל סוגי האתיקה האבולוציונית הנורמטיבית עומדים בפני האתגר הקשה של ההסבר, כיצד לעובדות אבולוציוניות יכולה להיות סמכות נורמטיבית עבור סוכנים רציונליים. "ללא קשר מדוע לאדם יש תכונה נתונה, השאלה עבור סוכן רציונלי היא תמיד: האם נכון לי לממש אותה, או שעלי במקום זאת לוותר ולהתנגד לה ככל שביכולתי?"[5]
כמה מהתומכים באתיקה אבולוציונית נורמטיבית טענו שתאוריית האבולוציה מערערת דיעות רווחות לגבי עליונותם המוסרית של בני האדם על פני חיות אחרות.
מטא-אתיקה אבולוציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטא-אתיקה אבולוציונית שואלת כיצד התיאוריה האבולוציונית קשורה לשאלה אם קיימים ערכי מוסר אובייקטיביים ואפשרות של ידע מוסרי אובייקטיבי. לדוגמה, כמה מומחי אתיקה אבולוציונית פנו לתיאוריה האבולוציונית כדי להגן על צורות שונות של ספקנות לגבי מוסר ואנטי-ריאליזם מוסרי, שמשמעותו שאין עובדות מוסריות אובייקטיביות.
התיאוריה האבולוציונית אולי לא תוכל לומר לנו מה נכון או לא נכון מבחינה מוסרית, אך אולי תוכל להאיר את השימוש שלנו בשפה המוסרית, או להטיל ספק בקיומן של עובדות מוסריות אובייקטיביות או באפשרות של ידע מוסרי. אתיקאים אבולוציוניים כמו מייקל רוז, אדוארד א' וילסון, ריצ'רד ג'ויס ושרון סטריט הגנו על טענות אלה.
אחת החוקרות שפנתה לתיאוריה האבולוציונית בניסיון להפריך את הריאליזם המוסרי או לתמוך בספקנות מוסרית היא שרון סטריט. סטריט היא חוקת אתיקה בולטת הטוענת שהפסיכולוגיה האבולוציונית חותרת תחת הריאליזם המוסרי. לפי סטריט, קבלת ההחלטות המוסרית האנושית "רוויה לחלוטין" בהשפעות אבולוציוניות. לטענתה, הברירה הטבעית הייתה מתגמלת נטיות מוסריות שהגדילו את הכשירות, לא כאלה שעוקבות אחר אמיתות מוסריות, אם יש כאלה. זה יהיה צירוף מקרים מדהים ובלתי סביר אם תכונות אתיות "עיוורות מוסרית" שמטרתן אך ורק הישרדות ורבייה יתאימו באופן הדוק לאמיתות מוסריות עצמאיות. לפיכך איננו יכולים להיות בטוחים שהאמונות המוסריות שלנו עוקבות במדויק אחר אמת מוסרית אובייקטיבית. הריאליזם מאלץ אותנו לאמץ ספקנות מוסרית. לטענתה של סטריט, בסופו של דבר ספקנות כזו אינה סבירה, ועלינו לדחות את הריאליזם ובמקום זאת לאמץ השקפה אנטי-ריאליסטית כלשהי הרואה האמונות מוסריות אמונות מוצדקות אובייקטיבית.[6]
אלו שמגנים על הריאליזם המוסרי הציעו שני סוגי תשובות. האחת היא להכחיש שסביר להניח שתגובות מוסריות שהתפתחו יחרגו בחדות מהאמת המוסרית. לפי דייוויד קופ, למשל, האבולוציה תעדיף תגובות מוסריות המקדמות שלום חברתי, הרמוניה ושיתוף פעולה. אבל תכונות כאלה הן בדיוק אלו שנמצאות בליבה של כל תיאוריה סבירה של אמת מוסרית אובייקטיבית. ה"דילמה" לכאורה של סטריט - הכחשת אבולוציה או אימוץ ספקנות מוסרית - היא כוזבת.[7]
תגובה שנייה לסטריט היא להכחיש שהמוסר "רווי" בהשפעות אבולוציוניות כפי שסטריט טוענת. ויליאם פיצפטריק, למשל, טוען כי "גם אם יש השפעה אבולוציונית משמעותית על התוכן של רבות מהאמונות המוסריות שלנו, עדיין ייתכן שרבות מהן נובעות בחלקן (או במקרים מסוימים בשלמותן) מהשתקפות והיגיון מוסריים אוטונומיים, בדיוק כמו האמונות המתמטיות, המדעיות והפילוסופיות שלנו."[8] את השונות הרחבה של קודים מוסריים בין תרבויות ותקופות זמן היסטוריות קשה להסביר אם המוסר מעוצב באופן נרחב על ידי גורמים גנטיים כפי שסטריט טוענת.
טיעון נפוץ נוסף שמשתמשים בו באתיקה אבולוציונית להפרכת הריאליזם המוסרי הוא שהצלחתה של הפסיכולוגיה האבולוציונית בהסבר התגובות האתיות האנושיות הופכת את המושג של אמת מוסרית ל"מיותר". למשל, אם נוכל להסביר באופן מלא במונחים אבולוציוניים מדוע הורים אוהבים את ילדיהם ודואגים להם באופן טבעי, אין צורך להפעיל שום אמיתות מוסריות ריאליסטיות "פתלתלות" לצורך ההסבר. לפיכך, מסיבות של פשטות תאורטית, אל לנו להניח את קיומן של אמיתות כאלה, ובמקום זאת, עלינו להסביר את האמונה הרווחת באמיתות מוסרית אובייקטיבית כ"אשליה שנכפתה עלינו על ידי הגנים שלנו כדי לגרום לנו לשתף פעולה (כדי שהגנים שלנו ישרדו)."[9]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתיקה אבולוציונית באנציקלופדיה של האינטרנט לפילוסופיה
- מדוע הטוב טמוע בכל מיני החי, ובכלל זה באדם, באופן אבולוציוני, מאת אהוד אמיר, באתר הידען (חלק ראשון, שני, שלישי, רביעי וחמישי)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ William Fitzpatrick, Morality and Evolutionary Biology, Encyclopedia of Philosophy
- ^ Gregory Bassham, The Philosophy Book: From the Vedas to the New Atheists, 250 Milestones in the History of Philosophy, New York: Sterling, 2015, עמ' 318
- ^ "Charles Sanders Peirce". Anti-determinism, Tychism, and Evolutionism. Metaphysics Research Lab, Stanford University. 2022.
- ^ Richard Hofstadter, Social Darwinism in American Thought, rev. ed. Boston: Beacon Press, 1955, p. 203.
- ^ Fitzpatrick, "Morality and Evolutionary Biology," Section 3.2.
- ^ Sharon Street, "A Darwinian Dilemma for Realist Theories of Value." Philosophical Studies, 127: 109–66.
- ^ David Copp, "Darwinian Skepticism about Moral Realism." Philosophical Issues, 18: 186–206.
- ^ Fitzpatrick, "Morality and Evolutionary Biology," Section 4.1.
- ^ Michael Ruse and E. O. Wilson, "The Evolution of Ethics." New Scientist, 102: 1478 (17 October 1985): 51–52.