משתמש:תומר ט/ערך טוב - ההליך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

על ההליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההליך לבחירת ערך טוב הוא פשוט בכוונה. כל אחד, כולל משתמשים לא רשומים, יכול להציע ערך למעמד ערך טוב, וכל משתמש בעל 100 עריכות וותק של חודש יכול להעריך בביקורת עמיתים האם הערך מתאים להיות ערך טוב (בכפוף להליך המפורט להלן): אין צורך בהצבעה רבת-משתמשים, בהשגת קונצנזוס נרחב או בוועדות כלשהן.

על המבקר לקרוא את הערך באופן ביקורתי וליישם את הקריטריונים לבחירת ערכים טובים בצורה הוגנת. אם המבקר סבור שהערך עומד בכל הקריטריונים, באפשרותו להוסיף את הערך לרשימת הערכים הטובים. אם הערך לא עומד באחד הקריטריונים, שתי אפשרויות עומדות בפני המבקר:

  • אם מדובר בבעיות קטנות שניתן לתקן בקלות, המבקר יכול פשוט לתקנן או להפוך את המועמדות למועמדות "בהמתנה" לתקופת זמן מסוימת, למתן שהות לעורכי הערך לטיפול בבעיות שעלו ולהתייחס להצעותיו של המבקר. זהו ההליך המומלץ לטיפול במועמדות סטנדרטית.
  • אם הבעיות עמוקות ודורשות טיפול נרחב, ניתן לא להעביר את הערך. במקרה זה, יש להזמין את עורכי הערך הקבועים להעלות את המועמדות בשנית לאחר טיפול בבעיות שעלו; כמעט כל נושא אנציקלופדי יכול להפוך לנושאו של ערך טוב, ואין זמן מינימלי להמתנה בין מועמדויות. תהליך ביקורת עמיתים חפוז ומהיר, שמסתיים באי-הוספה לרשימת הערכים הטובים, מרתיע משתמשים חדורי מוטיבציה לשיפור הערך, ועל כן יש להשתדל שלא לבחור בדרך זו. (במקרה שבחרת כמבקר לא להעביר את הערך, אך גילית בדיעבד שעורכי הערך נאותים לבצע בערך שיפורים משמעותיים, באפשרותך לחדש את המועמדות ואת הליך ביקורת העמיתים.)

המציע הוא מי שהעלה את מועמדות הערך והוסיף אותו לרשימה המתאימה (וכן הניח תבנית {{מועמד לערך טוב}} בדף השיחה של הערך). הדבר לא גורר תפקיד מסוים או מחויבות מסוימת, לא מעיד על מעורבות כלשהי שהייתה למציע בשיפורו של הערך, והמציע אינו חייב להשתתף בהליך ביקורת העמיתים. כל עורכי הערך מוזמנים להשתתף בדיון לגבי קידומו של הערך למעמד ערך טוב, ומומלץ שיעשו כן, אך הדבר אינו נדרש מאף אחד מהם, וכן הם אינם חייבים לקיים אינטראקציה עם המבקר. בהצעת ערך טוב, מעיד המציע על עצמו שהוא קרא את הערך היטב, בחן אותו לעומת הקריטריונים והגיע למסקנה שהערך עומד בקריטריונים לערך טוב; אם המציע משנה בהמשך את דעתו – באפשרותו למשוך את המועמדות. אם הליך ביקורת העמיתים טרם החל, משמעות משיכת המועמדות היא פשוט מחיקת הערך מרשימת הערכים המוצעים לערך טוב והסרת תבנית המועמדות מדף השיחה. אם משיכת המועמדות נעשתה בעיצומו של תהליך ביקורת עמיתים, על המבקר לסגור את המועמדות ולקבוע שהערך "לא הוסף", מלבד במקרים יוצאי דופן.

ההליך מבוסס על יושרתו של המבקר. מי שערך ערך כלשהו באופן משמעותי – אל לו לקחת על עצמו את תפקיד המבקר, ובכל אופן בהליך ביקורת עמיתים יש להתקמד בקריטריונים שנקבעו לקידום ערכים טובים. אל לביקורת העמיתים להיות מושפעת מתפיסות סובייקטיביות לגבי השאלה כיצד להפוך את הערך ל"מושלם", מהעדפות אישיות לפיהן היה כותב המבקר את הערך, או מתפיסות ותחושות אישיות על נושא הערך.[א] על המבקרים לנסות לייעץ בהיבטים שונים הנוגעים לערך ולא לכפות את העדפותיהם האישיות על הערך. מבקר שמעורב בדיון מתמשך – עליו לשקול לוותר על תפקיד מבקר הערך, כדי לפנות מקום לעורך שאינו מעורב בערך באופן אישי, לבצע את ההערכה הסופית ולקבל החלטה האם הערך מתאים להיות ערך טוב, או לא.

מדוע ערכים מועמדים למעמד של ערך טוב?[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המועמדויות יעלה בדרך כלל עורך שנתקל בערך שבעיניו הוא באיכות טובה. לרוב, העבודה עליו נעשתה בידי כמה משתמשים שהשקיעו הרבה זמן ועבודה בכתיבת ובשיפור הערך. עורכים כאלה מעורבים רגשית בערך ולרוב הם יהיו מעוניינים לשפרו.

מנגנון הערך הטוב נועד להוות את אחד המנגנונים לקבלת ביקורת עמיתים מקיפה על הערך. בלי קשר לשאלה האם הערך עומד בקריטריונים לערך טוב, רוב העורכים שעוסקים בערך שמוצע כערך טוב, יעריכו הצעות קונקרטיות וספציפיות בנוגע לשיפור הערך. במקרה של הצעות לשיפור הערך, על המבקר להבדיל באופן ברור בין שיפורים שהינם הכרחיים בעיניו על מנת שהערך יעמוד בקריטריונים לערך טוב, לבין רעיונות הנוגעים לשיפורים שהינם מעבר לנדרש מערך טוב, שיכולים לעזור לערך להגיע למעמד של ערך מומלץ למשל.

איך מתנהל תהליך ביקורת העמיתים?[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנגנון עצמו לביצוע ביקורת עמיתים לערך המועמד לערך טוב מפורט בראש דף המועמדויות. הכתוב להלן מתמקד בתהליך הערכת הערך ותהליך קבלת ההחלטות הכרוך בכתיבת ביקורת העמיתים:

הדברים הראשונים שיש לחפש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטרם מתן חוות דעת מעמיקה, ולאחר שווידאת שההערכה נעשית על בסיס גרסה שלא מושפעת מהשחתות, בדוק את הערך ואת גרסאותיו הקודמות, לשם וידוא כי ההיבטים הבעייתים הבאים אינם רלוונטים לערך המועמד:

  1. הערך חף לחלוטין ממקורות אמינים – ראה ויקיפדיה:ביבליוגרפיה.
  2. נושא הערך מוצג באופן לא נייטרלי בבירור – ראה ויקיפדיה:מדריך לנקודת מבט נייטרלית
  3. בערך ישנן תבניות תחזוקה שהינן רלוונטיות עדיין, למשל {{שכתוב}}, {{עריכה}}, {{ללא מקורות}}, {{השלמה}}, {{קצרמר}} ומופעים רבים של {{דרוש מקור}} או {{דרושה הבהרה}}.
  4. הערך היה מושאן של מלחמות עריכה לא-פתורות, שהתקיימו לאחרונה או עדיין מתקיימות.
  5. הערך עוסק בנושא אקטואלי עם תאריך סיום ברור, שהפרטים בו משתנים במהירות. בפרט, מופיעות בו התבניות {{אקטואלי}} ו{{לעדכן}} על בסיס מוצדק.

אם הערך סובל מאחת מבעיות אלו, ייתכן שיהיה זה מוקדם מדי לתת ביקורת מעמיקה. במקרה זה, ניתן לפסול את המועמדות באופן מהיר, כמפורט בשלב 2 בפתיח של ויקיפדיה:ערכים טובים, כל עוד העניין מוסבר בבירור בדף ביקורת העמיתים. לרוב, מקרים אלו יתקיימו כאשר מציע הערך אינו עורך מנוסה או שאינו עורך קבוע של הערך. אם ברור מהגרסאות הקודמות של הערך ומדף השיחה שלו כי המציע השקיע עבודה רבה בערך, לא יהיה זה נאות ואף ייחשב פוגע לעתים, לפסול את המועמדות באופן מהיר, מאחר שמנגנון הערכים הטובים נועד לסייע לעורכים בשיפור הערך, ולא לפסול את עבודתם. יש לציין, כי גם פסילת מועמדות הערך מבלי שהמועמדות תיכנס למצב המתנה, עלולה להיחשב פסילה מהירה מדי ולהיות בעל אופי פוגע.

גם במקרים שבכוונתו של המבקר לפסול את המועמדות באופן מהיר, עומדות בפניו שלוש אפשרויות עיקריות אחרות:

  1. להותיר הודעה קצרה שמסבירה את הבעיות המהותיות שיש בערך, מבלי לסיים את המועמדות באופן רשמי, כדי לאפשר לעורכי הערך כמה ימים שבהם יוכלו להגיב לעניינים שעלו. במקרים רבים, יגלה המבקר כי יש לעורכים מוטיבציה לשפר את הערך באופן משמעותי.
  2. לספק ביקורת עמיתים מעמיקה, תוך ציון דוגמאות ספציפיות, כיוון שהערות ספציפיות יכולות לעזור לעורכים עתידיים של הערך לשפרו כך שיתאם את הקריטריונים לערך טוב, אך עם זאת לסיים את המועמדות ללא הוספה לרשימת הערכים הטובים.
  3. אם המבקר אינו מעוניין להביא הערות מפורטות, ייתכן שיעדיף למשוך את ידיו מביקורת הערך ולפנות את המקום למבקר אחר.

הערכת הערך ומתן ביקורת עמיתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם ערך מסוים שמועמד לערך טוב, דורש ביקורת עמיתים מפורטת, יש לבצע ראשית שני שלבים בסיסיים: לבחון את הערך אל מול הקריטריונים, ואז להציג את מסקנותיך ולפנות לעורכים אחרים לשם התרשמות מהעניינים שהצגת. במהלך השלבים הללו יהיה זה לעזר השימוש ברשימה או בטבלה שבוחנת את הערך אל מול הקריטריונים (דוגמאות ב-W: Template:GAList, W:Template:GAList2, W:Template:GATable; ייובא אלינו); עם זאת, אין דרישה מחייבת לבחור בדרך זו של כתיבת ביקורת העמיתים, ואם המבקר מעדיף לנסח את דבריו בצורה חופשית, באפשרותו לעשות כן.

שלב 1

בעת קריאת הערך, זכור והתייחס לקריטריונים לערך טוב:

  1. הערך צריך להיות כתוב בצורה ברורה, מנוסח היטב, חסר שגיאות דקדוק ואיות. יש לבדוק שבערך יש אחידות סגנונית ועיצובית, חלוקה נכונה לפסקאות, שימוש נכון בקישורים פנימיים והיבטים אחרים הנוגעים לסגנון המקובל בערכים, המפורטים בדף הקריטריונים. לאחר שקראת את הערך במלואו, ודא כי פסקת הפתיחה מהווה סיכום נאות וממצה והקדמה טובה לנושא.
  2. על הערך להיות מדויק עובדתית, להישען על מקורות ברי-סמכא ולכלול הערות שוליים היכן שהן נדרשות, כמפורט בדף הקריטריונים[ב]. לא ייתכן שהערך יעתיק תוכן ממקורות אחרים מבלי לצטט אותו ומבלי לייחס אותו להם, ואל לו להכיל פרשנות אישית לעובדות או מחקר מקורי. אין דרישה חד-משמעית לכתוב את הערות השוליים לפי פורמט מדויק, אך נדרש שהן יהיו ספציפיות ומדויקות ויקלו על מלאכת האימות, וכן כדאי שהן תיכתבנה על פי הפורמט המקובל לציטוט קישורים חיצוניים ומקורות חיצוניים אחרים.
  3. על הערך להקיף באופן נרחב את נושאו, מבלי להיכנס לפירוט-יתר. בפרט, בערך לא חסרים היבטים מהותיים ובסיסיים שדרושים להבנת הנושא. לעתים יידרש הערך לפירוט נרחב יותר ולכניסה לפרטים קטנים, אך הוא לא נדרש לתת סקירה מלאה של הנושא, כמו בערך מומלץ.
  4. הערך צריך להיות כתוב מתוך נקודת מבט נייטרלית: על הערך לחתור לייצג את כל הדעות הנוגעות לנושא בצורה הוגנת ופרופורציונית, ללא השפעה של דעות קודמות אישיות. יש לוודא כי הערך מתאר מחלוקות, מבלי לבחור צד.
  5. על הערך להיות יציב, בלי מלחמות עריכה שהן עדיין רלוונטיות: שיפורים ועריכות שבשגרה אינם רלוונטיים לעניין זה.
  6. הערך צריך לתאום את מדיניות רישוי התמונות. מומלץ להשתמש בתמונות, אך אין זה חובה. כל התמונות צריכות להיות רלוונטיות לנושא הערך, להיות מלוות בהסבר נאות ולהיות בעלות רישיון חופשי או רישיון שימוש הוגן, שעומד בתנאים לשימוש הוגן ותואם את המדיניות בנושא.
  7. בערך אין הפרות ברורות של זכויות יוצרים. באפשרותם של המבקרים להשתמש בכמה כלים כדי לבדוק האם נעשתה הפרת זכויות יוצרים של מקורות אינטרנטיים, למשל באמצעות מנועי חיפוש כמו גוגל; עם זאת, לא תמיד מדובר במשימה טריוויאלית.

במצב האידאלי, תהיה למבקר גישה לכל המקורות שנעשה בהם שימוש בערך, והוא יהיה מיומן מספיק כדי לוודא שהערך אכן משקף היטב את תוכן המקורות; בדרך כלל מצב אידאלי זה אינו מושג.

  • הדרישה המינימלית מהמבקר היא שיבדוק שכל המקורות הינם מקורות ברי-סמכא (כך למשל, בלוגים לא ייחשבו בדרך כלל כמקורות אמינים) ואין הפרות זכויות יוצרים (למשל, יש להשתמש בניסוחים הדומים למקור רק במקרה הצורך, ובכל אופן לכלול ייחוס מתאים בטקסט). במידת האפשר, יש לוודא שכל המקורות שאליהם יש למבקר גישה אכן תומכים בכתוב בערך (למשל, הערות השוליים מפנות למקורות שעולים בקנה אחד עם האמור בערך).

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בפרט, הדבר נוגע לערכים בנושאים שבהם עוסק המבקר באופן תדיר, בין אם במיזמים ספציפיים ובין אם לא. לעתים ביקורת מטעם מומחה לתחום עוזרת, אך במקרים אחרים עדיף שהמבקר לא יהיה מעורב בתחום הערך יתר על המידה.
  2. ^ כאשר מדובר על ערכים קצרים שנסמכים בעיקר על מקור אחד – ייתכן שהם יהיו מספקים מבחינת הישענותם על מקורות גם בהיעדר הערות שוליים. בחלק מהערכים הערות שוליים לא תידרשנה; הן נדרשות רק במקרים מסוימים, שנמנים בדף הקריטריונים.