משתמש:שן שש זעם/משנתי הוויקיפדית בארכיון

מבוא לכותב המתחיל

העצות שלהלן אינן מחייבות ואינן משקפות את עמדת ויקיפדיה. ההערות המשפטיות שבהן מהוות רק הערכה אישית ובהחלט לא ייעוץ, משום שאיני משפטן, וייתכן שאני טועה.

על מה לכתוב ?

קודם כל השאלה היא האם לכתוב. לכתוב כדאי כאשר מסוגלים להשתמש בשפה בהירה, רהוטה ותמציתית ובקיאים בנושאים שעליו כותבים. בזבל עילג אין צורך.

אם בכל אופן כותבים, אני סבור שכדאי להיעזר בשורה של כללים חשובים, המפורטים להלן.

מבחן גוגל ההפוך

אף שראוי שיהיו בויקיפדיה ערכים מרכזיים, אני בספק האם יש טעם לכתוב ערכים שמהווים חזרה על מה שכבר במילא ניתן לקבל בשאילתה פשוטה בגוגל.

היו לא מעט ערכים בנושאי יהדות וארץ ישראל שויתרתי עליהם, אחרי שגיליתי שאתרים כמו"דעת" ו-מט"ח או בלוגים טובים ב-רשימות מכסים אותם היטב (למשל על ספר בן סירא או על קרבות נפוליאון בעכו).

אומנם לפעמים יש באינטרנט הרבה חומר על נושא מסוים, אך כזה שאינו אנציקלופדי ומסודר (למשל על החברה החרדית). במקרה כזה כדאי לכתוב.

מבחן גוגל

כתיבה על נושאים שאינם מופיעים כלל בגוגל לא כדאית (ולפי כמה דעות, גם לא קבילה). אם זה לא בגוגל, סימן שזה לא קיים.

סיכומו של דבר, אם הנושא לא מופיע בכלל בגוגל העברי או האנגלי - לא לכתוב, אם מופיע הרבה חומר בעל ערך אנציקלופדי בגוגל העברי - לא לכתוב. אם הנושא מופיע בגוגל העברי או האנגלי, אך אין עליו חומר ממשי בעברית - כדאי שיורחב עליו בויקיפדיה.

משתמשים אלמוניים

אני לא ממליץ לכתוב כמשתמש אלמוני, ואם הדבר היה תלוי בי - לא הייתה אופציה כזו. איני מבין מדוע לדעת הרוב איסור על כתיבת אלמונים פוגע באידיאולוגיה של ויקיפדיה. הרי פורומים בוודאי מחויבים לפתיחות יותר מאשר אנציקלופדיה, אפילו תהיה אנציקלופדיה שיתופית. בכל אופן נדרשת הרשמה ברוב הפורומים בישראל, לעיתים קרובות עם ציון כתובת דואל שאליה נשלחת הסיסמה (למשל בתפוז ובהייד פארק).

בדרך כלל משתמשים אלמוניים תורמים מאמרים גרועים מאוד שעליהם נבנים מגדלי קלפים של עריכות. אלו גוזלות את זמנם של משתמשים ותיקים ומועילים ובסופו של דבר מתברר שהערך נותר עלוב ומלא טעויות. במקרים שבהם האלמונים תורמים משהו טוב, מתברר במהרה הרבה פעמים שהם פשוט עשו קופי פייסט מאתר אינטרנט אחר וזיהמו את ויקיפדיה עם חומר מוגן בזכויות יוצרים.

לפעמים מתברר הדבר רק אחרי שכבר נעשו מאמצים לא מעטים לשוות לערך מראה ויקיפדי, לשפרו וליצור לו קישורים ושיפורים. ואז - או שמתפשרים בעניין של זכויות היוצרים או שזורקים לפח השקעה של שעות.

יש גם מאמרים ארוכים ולפעמים אפילו מעמיקים שנתרמים בידי אלמונים או בידי משתמשים שנקטו בגישת "הירשם וברח". אולי עבודות בית ספר שעשו. לרוב סגנון הכתיבה הוא פשוט בלתי אפשרי, מילה אינה מתחברת למילה והעילגות חוגגת. קורה שהערך שובה את עיניהם של מעיינים רשלניים שאפילו דוחפים אותו לרשימת המומלצים, לבזיונה של האנציקלופדיה העברית החופשית.

במקרים הנדירים שבהם משתמש אלמוני פרסם מאמר ממש טוב, שאין סימן לכך שהוא מועתק, ייתכן שהיה זה משתמש רשום ששכח להיכנס לחשבון. אם אכן מדובר באלמוני, צריך להחמיא לו ולעודד אותו להירשם. אני עצמי כתבתי את הערך מישאל חשין בראשית דרכי הוויקיפדית, והפרגון שנתן לי דוד שי היה מה שדרבן אותי להירשם ובסופו של דבר להתמכר לחלוטין.

קצרמרים

תופעת הקצרמרים קשורה קשר הדוק למשתמשים האלמוניים, והיא תרומתם העיקרית (אם אפשר לקרוא לה "תרומה") לוויקיפדיה.

הכלל הוא שאם אדם לא יודע מספיק בנושא מסוים כדי לכתוב עליו יותר מקצרמר, כנראה שהוא לא יודע גם את המעט שהוא כותב.

קצרמרים כמעט תמיד מהווים בסיס רעוע ביותר להרחבת ערך. הם שגויים, רשלניים ומנוסחים בצורה איומה.

אני לא פוסל קצרמרים במקרה אחד: אם קיים מאמר אנציקלופדי רהוט וברור במקום אחר ברשת ואין טעם למחזר אותו. אפשר לעשות קצרמר שיתן תמצית ויפנה לאותו מאמר.

זכויות יוצרים

צריך להיזהר מלהפר זכויות יוצרים, אבל לא הייתי מציע להתייחס לעניין בפאניקה.

ציטוט

כדאי לצטט. זאת בתנאי שהציטוט קצר ומהווה רק חלק קטן מהמאמר ובתנאי שמזכירים את המקור. בניגוד לאנציקלופדיה רגילה שמה שכתוב בה הוא סמכות בפני עצמו, קוראי הוויקיפדיה חשדנים יותר. הם יודעים שבנקל יכול כל זב חוטם להשחיל את השקפות עולמו ולהציגם כדעה מוסכמת. ציטוט ממקור רציני יכול להשקיט את החששות האלו (אם כי החשדנים שבינינו יחששו שהציטוט עצמו מפוברק).

תמונות בשימוש הוגן

נושא התמונות הוא בעייתי. יש לא מעט תמונות בוויקיפדיות בכל השפות שהועלו על ידי משתמש שסבר שהשימוש בתמונה מתאפשר על ידי סעיף "השימוש ההוגן", אף שהיא מוגנת בידי זכויות יוצרים. מלכתחילה הייתי מעדיף שכל תמונה בוויקיפדיה תהיה תמונה הנמצאת באמת ברשות הציבור, זמינה לכל משתמש המעוניין לעשות בה כרצונו. למעשה התקבלה נורמה אחרת, וכל עוד אין מוחלט חד משמעית לחרוג ממנה ולמחוק כל תוכן של "שימוש הוגן" - היא השולטת בפועל.

תהיה זו טעות חמורה לחשוב שבשל השימוש ההוגן ניתן להעלות כל תמונה שהיא לשרת, אם היא קשורה איכשהו לנושא המאמר. טענת השימוש ההוגן חזקה בעיקר כאשר רזולוציית התמונה נמוכה משמעותית מהרזולוציה המקורית וכאשר התמונה המקורית אינה משווקת לשימוש מסחרי. אולם תנאים אלו אינם מספיקים כדי לספק שימוש הוגן שיהיה בתחום הלבן ולא בתחום האפור.

חשוב שהמאמר המדובר יהיה סקירה או ביקורת על דבר הקשור לתמונה עצמה. למשל, כתיבה על דמות מסוימת אינה יכולה להצדיק העלאת תמונה מוגנת שלה. אולם אם הכתיבה תהיה על נסיבות צילום התמונה (למשל פפראצ'י נועז), כבר יש להעלאתה יותר לגיטימציה במסגרת "השימוש ההוגן". כך גם אם יתואר כיצד התמונה שימשה את הדמות (למשל, מועמדת למשרת סגן נשיא בארה"ב הצטלמה בתמונה משפחתית כשהיא מיישירה עין לא לחזית, אלא לבעלה. לדיון במשמעות החברתית של דבר כזה שיכלול הצגת התמונה בהחלט יכולה להיות הגנה של "שימוש הוגן").

אישית אני מאמין שבכתיבה על ספרים ניתן להעלות כריכות ספרים שלהם, ובכתיבה על סרטים - להעלות תמונה של סצנה מתוכם או כרזה שלהם. כך מקובל לעשות בוויקיפדיה האנגלית ובצורה נרחבת. כן אפשר לדעתי להשתמש בתמונות של כותרות עיתונים (שמלמדות על ההד הציבורי לעניין המסוקר במאמר).

בישראל כל תמונה שפורסמה לפני למעלה מחמישים שנה היא חופשית מזכויות יוצרים, ודבר זה מאפשר העלאה של לא מעט חומר צילומי חופשי. כמובן, כל יצירה שהיוצר שלה מת לפני למעלה מ-70 שנה, היא חופשית.

התמודדות עם טרולים

פשוט לזכור את הציטוט מ"פו הדב" (מצאתי בויקיציטוט): "כששואלים אותך אם מישהו בבית, אל תענה 'לא' אם אתה רוצה להתעלם מהדופקים בדלת"