משתמש:שלומית נעים נאור/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שם אמנית: הדסה גולדויכט אמנית רב תחומית. פועלת בישראל.

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של שלומית נעים נאור.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של שלומית נעים נאור.


ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדסה גולדויכט נולדה ב1981 וגדלה בירושלים. כשהייתה בת חמש נסעה משפחתה לניו־יורק. אחרי שלוש שנים בניו־יורק חזרה המשפחה לישראל. בגיל 18 וחצי עברה תאונת דרכים קשה והיתה מאושפזת לחצי שנה. היא למדה שנתיים בבצלאל, וסיימה את התואר הראשון והשני בארה"ב. עבודתיה מתאפיינות בכך שהן פרוייקטים ארוכי טווח הכוללות לרוב מציבים ווידאו. גולדויכט הציגה במוזיאון ישראל, במייזלין פרוז'קטס בניו יורק, במוזיאון קוויריני סטמפליה בונציה, במרכז אומנות עכשוית בערד, בספריה הלאומית בפסטיבל מנופים ובמסגרות נוספות. גולדויכט נשואה ואם לשתי בנות ובן, יוצרת בירושלים.

אמנות:[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיצב “בית החיים“ שהוצג בקיץ 2017 במוזיאון קוויריני סטמפליה שבוונציה בשיתוף עם מוזיאון ישראל ומייזלין פרוג‘קטס, ניו־יורק. בשנת 2013 הזמין הבית לתרבות יהודית בוונציה (בית ונציה) את גולדויכט לעבוד בעיר במסגרת “שהות־אמן“. היא החלה לראיין את חברי הקהילה היהודית שם, ומאז שבה וחזרה למקום במהלך כמה שנים כדי להמשיך ולצלם בו. במהלך העבודה התמקדה באלדו איצו, הממונה על בית־הקברות היהודי באי לידו שליד ונציה ומנהל טקסי ההלוויות בו, והוא העומד במרכז יצירתה[1] 13 עבודות וידיאו מוצגות ב״בית החיים״, תערוכת היחיד של הדסה גולדויכט בוונציה. שלוש עשרה העבודות שנבחרו מתוך מאות שעות צילום, ראיונות, מחקר ושוטטות, שהצטברו לאורך ארבע שנים, מזקקות ומתמצתות את חייה ומותה של קהילה, של עיר, של עולם ועידן שלא ישובו עוד.

אוצר התערוכה ד"ר אמיתי מנדלסון כתב בקטלוג על מיצב בית החיים כי "אמנות תמיד שאפה לגעת בבלתי ניתן למגע, בחזר הזמן, במצח. המוות והפחד מאובדן תמיד היו חלק ממסע זה. אמונות דתיות בתחיית המתים ובחיים שלאחר המוות ממצרים העתיקה וספר המתים ועד לישו שקם לתחיה, היו להם נוכחות עצומה באומנות החזותית.... בית החיים הוא מסע שכזה". לפני כמה שניים הוזמנה גולדוויכט לשהות אומן בונציה והחלה לראיין חברים בקהילה היהודית המקומית. הראיונות זכו למפנה דרמטי כשאר החלה גולדווייכט לראיין את אלדו איזו שומר והיסטוריון של בית הקברות היהודי ומנהל טקסי הקבורה בו][2]...

יונה/בבטן הספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים 2012 – 2019 בנתה גולדויכט את המיצב לויתן. הכולל לויתן חלול אותו בנתה כמה פעמים. עבודות הוידיאו "יונה" היא תיעוד של פסל הלויתן שהיה בסטודיו, והתתרחשויות סביבו – ארוחות ערב של האמנית עם בני משפחתה ופעולות יומיומיות שונות. יונה בספריה זו ההצבה ראשונה של הלויתן, בקומת הכניסה של הספריה הלאומית בירושלים. במקביל מוצגת עבודת הוידיאו יונה המתעדת את האמנית ובני משפחתה מתגוררים בפסל גדול של לוויתן, ומקיימת בו פעולות יומיומיות. העבודה הוצגה בתערוכה "קבלת פנים" במרכז לאומנות עכשווית בערד.

שיר ערש[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודה שנוצרה בשיתוף עם ענת וונובוי בין השנים 2011-2012 בעבודת הוידיאו ביקשו וונבנווי וגולדוויכט ממאה עובדי מוזיאון ישראל לשיר מול המצלמה שיר ערש מילדותם. הן בחרו לכלול עובדים ועובדות מכל ממכלול התפקידים במוזיאון, מהמנכ"ל דאז, ג'יימס סניידר, למתנדבים, שומרים, אוצרים, מדריכים, כך שנוצר מארג שפות שכל אחת מהן מייצגת תרבות אחרת, זכרונות ילדות שונים ומגוון אנושי מרתק. מול כל אלה מתגברת האמפתיה וההכרה באנושיות של כל אחד מהמצולמים, ללא קשר לתפקידם במוזיאון. העבודה כוללת 50 דקות של שירי ערש.


על יצירתה כתב האוצר ד"ר אמיתי מנדלסון: העבודות של הדסה גולדויכט בוחנות את מערכת היחסים המורכבות בין חיים לאומנות החושפות את ההיבטים הפואטים, הסימבוליים והמטאפוריים של השגרה, של חפצי היומיום וחפצים הממזגים בין הפרטי והאינטימי והקולקטיבי. לחם, דבש וחלב אם משמשים ביצירתה כמצעים פשוטים ובסיסיים המוטענים בזכרונות פרטיים וקולקטיבים. השפה היא מצע נוסף שכזה. המבדיל בין המציאות הפרטית לקולקטיבית. קיום ראיונות הוא חלק מעבודתה והיא משתמשת בהם כדי לחקור תופעה וכטריגר המוביל לאמירה פואטית. לעיתים קרובות עבודתה מתחילה כמסע עם יעד לא נודע, עד להופעתו המפתיעה.



השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2000- 2002 המחלקה לצורפות ועיצוב, בצלאל אקדמיה לאומנות ועיצוב, ירושלים

2002- 2004 תואר ראשון, המחלקה להדפס, Rhode Island School of Design , רוד איילנד

2005- 2007 תואר שני, המחלקה לאמנות ,School of Visual Arts , ניו יורק

פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

2019 Asylum Arts Grant, ניו יורק

2018 Peleh Artist Residency, ברקלי, קליפורניה

2018 אמנית אורחת, בית ש״י עגנון, ירושלים

2017 מענק מפעל הפיס לתערוכת יחיד ״ים בתוך ים״, סדנאות האמנים, ירושלים

2016 מענק ארטיס לתערוכה ״בית החיים״, ונציה

2016 מענק מפעל הפיס לעבודת וידאו ומיצב חדשה ״בית החיים״, ונציה

2016 מלגת קרן הזיכרון, ניו יורק

2015 Asylum Arts Grant, ניו יורק

2014 מלגת אמן-מורה, משרד התרבות והספורט, ירושלים

2013-2014 פיתוח עבודה במסגרת פרוייקט "משאב מקומי", מוזיאון פתח תקווה, פתח תקווה

2012-2017 סדנאות האמנים, ירושלים

2013 אמנית אורחת,UrbanGlass Van Lier Visiting Artist Fellow, ניו יורק

2010-2012 The Six Points Fellowship, ניו יורק

2010 אמנית אורחת, מרכז מעמותה-פסל לאמנות ומדיה בעין כרם, ירושלים

2009 ציון לשבח ע"ש הנרי לייר, המוזיאון היהודי, ניו יורק

2008 מלגה מלאה למושבת האמנים ,Skowhegan School of Painting and Sculpture, מיין

2008 פרס אליזבת סאקלר, פירנצה

2007-2008 מלגה וסטודיו בתכנית ,Lower Manhattan Cultural Council, Workspace, ניו יורק

2007-2008 אמנית אורחת, אוניברסיטת ניו יורק, ניו יורק

2008-2009 אמנית אורחת, The Center for Book Arts, ניו יורק

2004-2007 מלגת לימודים ומחיה לתואר שני, קרן ג'ק קנט קוק, ניו יורק

2004 פרס המחלקה להדפס ע"ש ,RISD ,Florence Hewitt, רוד איילנד

2004 מלגת הצטיינות ,RISD ,National Endownment for the Arts, רוד איילנד

2003 פרס המחלקה להדפס ע"ש ,RISD ,G.W Hodge Ritchie, רוד איילנד

2002 תכנית חילופי סטודנטים, בצלאל אקדמיה לאומנות ועיצוב, ירושלי


תערוכות יחיד נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

2019 יונה בספריה, הספריה הלאומית, ירושלים

2018 בית החיים, קיר אמן, מוזיאון ישראל, ירושלים

2017 ים בתוך ים, סדנאות האמנים, ירושלים

2017 אני שלך וחלומותי שלך (בית החיים), אנדריאה מייסלין, ניו יורק

2017 בית החיים, The Fondazione Querini Stampalia, ונציה

2016 יונה, קיר אמן, מוזיאון ישראל

2015 שירים (ועדת קבלה), בית האמנים, ירושלים

2011 The peacemaker, גלריית Marginal Utility, פילדלפיה

2009 Woods, גלריית Marginal Utility, פילדלפיה

תערוכות קבוצתיות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

2019 אחות אחות, התערוכה המרכזית של פסטיבל מנופים, ביקור חולים, ירושלים

2019 קבלת פנים, המרכז לאמנות עכשווית בערד

2018 מיצג עם ג׳נין אנטוני וג׳וליאן שוורץ: Questions for my eventual

 בית קברות גרינווד, ניו יורק (במסגרת פסטיבל Reimagine and Skowhegan Walks)

2018 שיעורי כתיבה, המוזיאון היהודי, ברלין

2018 שבעה טקסים לשיפור המצב רוח, גלריית המדרשה, תל אביב

2018 אין כמו בבית, המוזיאון העכשווי בליסבון, פורטוגל

2017 מנגד, האוניברסיטה המורמונית, פסטיבל מנופים, ירושלים

2017 אין כמו בבית, מוזיאון ישראל, ירושלים

2017 לא תעשה לך, מוזיאון על התפר, ירושלים

2016 תור לאמן (מיצג בתוך יונה), פסטיבל מנופים, ירושלים

2016 גורל, נווה שכטר, יפו

2015 תערוכה בקופסה, מוזיאון ישראל, ירושלים

2015 A Story of a Story, Smack Mellon, ניו יורק

2015 Then & Now, The Center for Book Arts, ניו יורק

2015 מגדיר ציפורים, התחנה לחקר ציפורי ירושלים, ירושלים

2014 "מבצע", לב תלפיות, ירושלים

2014 Progress and Hygiene, Zacheta National Gallery, ורשה

2013 חיה בסרט, מרכז מעמותה בבית הנסן, ירושלים

2013 רישומי כתב, מוזיאון וילפריד ישראל, קיבוץ הזורע

2013 איקונופילה, מנזר נוטרדם, פסטיבל מנופים, ירושלים

2013 פנינה, פסטיבל מנופים, ירושלים

2013 Invisible Realms, Westmont Ridley-Tree Museum of Art, סנטה ברברה, קליפורניה

2013 More Love: Art, Politics and Sharing since the 1990s, Ackland Art Museum, צפון קרולינה

2012 Małopolskie Centrum Kultury SOKÓŁ ,Void, Nowy Sacz, פולין

2012 Małopolskie Centrum Kultury SOKÓŁ ,Galicia Mon Amour, ,Nowy Sacz פולין

2012 ,International Print Center New York, Published by The Printerניו יורק

2012 לילה טוב, אגף הנוער, מוזיאון ישראל 

2012 מטרוניתא, מוזיאון עין חרוד

2011 ,The University of Melbourne, Mis-design אוסטרליה

2011 חממת הוידאו, צבע טרי

2010 No Soul For Sale, קבוצת סלמנקה, The Tate Modern, לונדון

2010 The peacemaker, גלריית Marginal Utility, פילדלפיה

2010 שבר ותיקון, קרן עדי, בית האמנים בשיתוף מוזיאון ישראל, ירושלים

2010 Laba Guests, 14th St. Y, ניו יורק

2009 Reinventing Ritual, המוזיאון היהודי ,ניו יורק

2009 Minus Suitcase, Reykjavik , גלריית הסוס האבוד, איסלנד

2009 תערוכת אמני הבית, The Center for book arts, ניו יורק

2008-2009 Andrea Zittel’s Smockshop, LA Art Fair, לוס אנג'לס ,Spruth Magers, ברלין-לונדון, New Museum, ניו יורק

2008 ,Dumbo Arts Center ,Holy Holes ניו יורק

2008 The Vector Journal, ניו יורק

2006, 2007, 2008 Chelsea ,Visual Arts Gallery, ניו יורק

2007 בין שמיים וארץ, מוזיאון ארץ ישראל, תל-אביב

2007 ביום השלישי ,Soho ניו יורק

2007 MFA Road Show, Boots Contemporary Art Space, סנט לואיס

2007 College Art Association, הנטר קולג, ניו יורק

2005-2006 "יופי של ספר", מוזיאון ישראל, ירושלים



קטלוגים



ליס, דבורה, שפרבר, דוד, "מטרוניתא-אמנות יהודית פמיניסטית", משכן לאמנות עין חרוד, 2012, עמ' 37, 86

Bilsky, Emily D, Shinan, Avigdor, Rupture and Repair, Adi Foundation, 2010, pp. 124-127


אוספים

מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב, המוזיאון היהודי בניו יורק, Fondazione Quirini Stampalia, אוסף יפעת גוריון, אוסף בראון, RISD Museum, Center for Book Arts

קישורים חיצוניים:[עריכת קוד מקור | עריכה]

https://www.nytimes.com/2017/05/30/arts/design/he-tends-venices-jewish-history-she-filmed-him.html

מקור ראשון ראיון עם ריקי רט https://www.makorrishon.co.il/culture/motsash/183587/


https://www.prtfl.co.il/archives/95180

יונה: https://www.erev-rav.com/archives/50499

https://www.youtube.com/watch?v=HeIZf-uu-2s&list=PLXv9BeKApRvz-BTHg6BP1kAo-Izo1mIlb

https://www.haaretz.co.il/kids/activities/1.3278647

הרצאה במכון ון ליר: אמנות כמבשרת חיים: https://www.youtube.com/watch?v=_M9Ow_moFWA

לקריאה נוספת:[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונה, המכולה, אמנים ויוצרים עוסקים במושג 'אמא', כאן - תאגיד השידור הישראלי, 24.8.17

פוגרובין, רובין, בונציה לצד שומר בית הקברות, ניו יורק טיימס, 30.5.2017

וולשלאגר, ג׳קי, חמשת התערוכות הטובות ביותר בונציה, Financial Times, 12.5.2017

לב, נעמי,Critic's Pick, ארט פורום, 7.7.2017

צור, עוזי, עוצם עין אחת, המבצר האחרון,23.8.17

פלג-רותם, חגית, חיים ומוות בונציה, 10.7.2017, פורטפוליו

ברווורסקי, סנדי, In Venice, Caring for the dead and affirming Life, 5.7.2017, The Jewish Week

הררי, רווית, אני מאמין, מגזין נישה- תערוכות, 13.10.2016

2015 Rotenberg, Anda, Progress and Hygiene, Zacheta National Gallery: Warsaw

שפרבר, דויד, אהבה שאינה מקלקלת את השורה, אוניברסיטת בר אילן, 2015, עמ' 654-655

Schneider, Claire, More Love: Art and Politics since the 1990's, Ackland Art Museum and

The University of North Carolina: Chapel Hill, NC, 2013, pp. 100-101, 206

Rotenberg, Anda, Void, Matapolskie Centrum Kultury SOKOL, 2012, pp. 132-135

Donelan, Charles, “Review: Invisible Realms,” Santa Barbara Independent, 9.9.13

Vitiello, Chris, “The Ackland’s landmark Exhibition,” Indy Week, 13.2.13

רותם, תמר, "טקסי הירדמות במרכז תערוכה חדשה", הארץ, גלריה1.4.12

שפי, סמדר, "על התערוכה: מטרוניתא", הארץ, גלריה 17.2.2012

Feige, Jacob, “Songs for The Peacemaker: Interviewing Hadassa Goldvicht,” Title Magazine 19.10.11

Belasco, Daniel, Reinventing Ritual: contemporary Art and Design for Jewish Life, Yale University Press, 2009, pp. 70-71

Port, Andy, “Plotzing over the ‘Re-inventing Ritual’ show,” NY Times T Magazine, 14.9.2009



  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    [1]
  2. ^ אמיתי מנדלסון, The House of Life, מוזיאון ישראל