משתמש:שיר/טיוטה
 | |
| סגן הדר גולדין על שער עיתון במחנה במהלך מבצע צוק איתן, מספר ימים לפני שנהרג | |
| לידה |
18 בפברואר 1991 ד' באדר ה'תשנ"א אשחר, ישראל  |
|---|---|
| פטירה |
1 באוגוסט 2014 (בגיל 23) ה' באב ה'תשע"ד רפיח, רצועת עזה |
| מקום קבורה | בית העלמין הצבאי בכפר סבא |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 2010–2014 (כ־4 שנים) |
| דרגה |
 סגן |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מבצע צוק איתן | |
הדר גולדין (נולד ב-18 בפברואר 1991 באשחר, ישראל) היה קצין צה"ל בדרגת סגן מסיירת גבעתי שנפל בקרב רפיח, במהלך מבצע צוק איתן וגופתו נחטפה על ידי ארגון חמאס למנהרה תת-קרקעית. גולדין מוגדר כחלל צה"ל במעמד שבוי ונעדר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גולדין נולד ב-ד' באדר ה'תשנ"א ביישוב הקהילתי אשחר שבמועצה אזורית משגב, לשמחה גולדין, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, ולד"ר לאה גולדין, מרצה להנדסת תוכנה. יחד איתו נולד אח תאום, צור, ולפניהם בת ובן - איילת ומנחם. בצעירותו היה חניך ומדריך בתנועת הנוער בני עקיבא. את לימודיו התיכוניים עשה בבית הספר המדעי-ישיבתי כפר בתיה ולפני גיוסו למד במחזור כ"ב במכינה הקדם-צבאית בני דוד.
שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם גיוסו באוגוסט 2011 שובץ בחטיבת גבעתי והתנדב לפלוגת הסיור החטיבתית. לאחר סיום מסלול הלוחם יצא לקורס מ"כים וקורס קציני חי"ר וסיים אותו בהצטיינות. בסיום הקורס מונה למפקד מחלקה בבא"ח גבעתי.
לאחר סיום ההכשרה מונה למפקד צוות בפלוגת הסיור של סיירת גבעתי. לאחר מבצע שובו אחים התארס עם בחירת לבו, עדנה סרוסי. עם פתיחת מבצע צוק איתן ביולי 2014 שימש כמפקד צוות בפלס"ר גבעתי, תחת פיקודו של רס"ן בניה שראל.
נפילתו בקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרב רפיח (2014)
ב-1 באוגוסט 2014 החלה בשעה 08:00 הפסקת אש למשך 72 שעות. הפסקת אש זו הופרה תוך זמן קצר על ידי החמאס בשיגור מספר רקטות לעבר יישובי עוטף עזה ולאחר מכן בירי שתי פצצות מרגמה.
כוח של סיירת גבעתי בפיקוד מפקד הסיירת, בניה שראל, וכלל את גולדין יחד עם מספר מצומצם של לוחמים, המשיך בפעילות מבצעית לאיתור מנהרות באזור רפיח. ב-9:05 תקפו את הכוח מחבלים שיצאו ממנהרה, והרגו שלושה מחיילי הכוח: מפקד הסיירת, רס"ן בניה שראל, סגן הדר גולדין וסמ"ר ליאל גדעוני, ולקחו אתם את גופתו של גולדין. זמן קצר לאחר מכן הוכרז "נוהל חניבעל", במסגרתו נורתה אש ארטילרית כבדה במרחב על מנת לשבש את בריחת החוטפים.
סגן מפקד הסיירת, סגן איתן פונד, ומפקד חפ"ק המג"ד, סג"ם מתן חורש, הובילו מרדף אחר חוליית המחבלים בתוך המנהרה[1] אשר במהלכו נתגלו פריטים שאפשרו, יחד עם פריטים שנתגלו בשעות הצהריים על ידי צוות של סיירת מטכ"ל ויחידת אית"ן, לקבוע מאוחר יותר את מותו של סגן גולדין.[2] החוטפים נמלטו באמצעות מנהרת לחימה ופונד וחורש יצאו למרדף אחריהם, במהלכו נמצאו ראיות למותו של גולדין, שלא היה ברור עד אז. על תפקודו ואומץ לבו במהלך הקרב והמבצע כולו הוענק לפונד עיטור המופת, העיטור הגבוה ביותר שהוענק בעקבות מבצע צוק איתן.[3]
לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כ-38 שעות לאחר הקרב קבע הרב הצבאי הראשי, תא"ל רפי פרץ, שגולדין נפל בקרב ומוגדר כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע.[4] קביעה זו נסמכה על ממצאים מזירת הקרב - תיק הירך של גולדין, כמות הדם שנמצאה בזירה ואף חלקים שהובאו לקבורה.[5] פרץ הודיע זאת למשפחת גולדין יחד עם שר הביטחון משה יעלון (הקשור בקשר דם למשפחת גולדין) וראש אכ"א אורנה ברביבאי.[6]
ישראל פנתה לחמאס בבקשה להחזיר את גופותיהם של גולדין ואורון שאול, בסוף הקיץ ותחילת הסתיו של 2014.[7][8][9][10] השאלה אם על ישראל לשחרר מחבלים פלסטינים מורשעים בתמורה לגופות החיילים עוררה דיון פוליטי בישראל, שכן חמאס משתמש בגופות החיילים כקלף מיקוח, ונעשות השוואות בין עסקה אפשרית לבין עסקת שליט. המשא ומתן המתמשך לחילופי אסירים פלסטינים שנעצרו בישראל בגופות של שני החיילים היה מוקד לסיקור עיתונאי בינלאומי,[11][12][13][14] וישראל ניהלה מגעים עם חמאס לעסקה שתכלול גם את החזרת הישראלים הנעדרים האחרים ברצועת עזה, ובהם אברה מנגיסטו, הישאם שעבאן א־סייד וג'ומעה אבראהים אבו ענימה.
בשנת 2016 שינה צה"ל את מעמדם של שאול וגולדין ל"חלל במעמד שבוי ונעדר".[15]
משפחתו של גולדין פועלת להעמיד את נושא השבת השבויים והנעדרים בראש סדר היום הציבורי, תחת הסלוגן "הומניטרי תמורת הומניטרי", בקריאה להציב את החזרת גופות השבויים כתנאי בכל משא ומתן מדיני והומינטרי, עם תנועת חמאס ורצועת עזה בכלל.[16] דרישת המשפחות, בנוסף, היא לא לשחרר מחבלים תמורת השבת גופות הבנים ולא לסכן בכך חיי ישראלים נוספים, כפי שקרה בעסקת שליט. משפחות גולדין ושאול התנגדו לחתימת הסכם הפיוס עם טורקיה ביוני 2016, שהתייחס בהרחבה שליקום רצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן, אך לא כלל התייחסות לנושא השבת הבנים, ותקפו בחריפות את הממשלה בראשות בנימין נתניהו ושר הביטחון אביגדור ליברמן.[17] המשפחות מחו גם על החזרת גופות 7 מחבלים אותן חייב בג"ץ את ישראל להשיב למשפחותיהן, ללא התייחסות לסוגיית השבת הנעדרים.[18]
בשנת 2018 גייס המטה להשבת הדר גולדין, בראשות תא"ל ארז וינר, מעל חצי מיליון שקלים במימון המונים באמצעות פלטפורמת הדסטארט, תחת השם "מסדר הדר". משפחות הנעדרים יחד עם ארגונים ופעילים חברתיים, מקיימות החל ממאי 2018 (בעקבות טרור העפיפונים מרצועת עזה) במעוז מול עזה עצרת תחת השם "מפגן העוז מול עזה" בכל יום שישי, למשך מעל 250 שבועות (נכון ל-2023), בה קוראים להשבת השבויים ונעדרים.[19] במפגן נכחו לאורך השנים מספר רב של אנשי ציבור, פוליטיקאים ופעילים חברתיים.
ב-2016, 2019 ו-2021 נפגשה משפחתו של גולדין עם מזכ"לי האו"ם באן קי-מון ואנטוניו גוטרש במטרה לגרום לארגון לסייע בהשבת גופתו של הדר לישראל.[20] המשפחה נשאה דברים בעצרת האו"ם ובמועצת הביטחון של הארגון, ואף תערוכה מיצירותיו של הדר הוצגה במטה הארגון בניו יורק.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לזכרו של הדר קיימים מספר רב של מיזמי הנצחה. ב-2015 נוסדה העמותה "הדר - עוז וענווה", המרכזת פרויקטים להנצחתו, וכאמור, משחקת תפקיד מרכזי במאבק להשבת גופתו.
אתרי הנצחה לזכרו קיימים בבית הספר התיכון בו למד,[21] בפארק הל"ב (הדר, ליאל, בניה) שביישוב סנסנה ובמצפה הדר ליד היישוב סלעית.[22]
לזכרו מתקיימת צעדת "שביל החיוך", הכוללת טיול בשבילי הארץ ודיונים.[23] מירוץ נחל שורק נקרא על שמו החל משנתו החמישית (2014).
נכתבו והולחנו מספר שירים להנצחת הדר, ביניהם על מערכת היחסים שלו עם ארוסתו עדנה סרוסי.[24] פוסטר של ציור שצייר הודפס במאות עותקים והופץ כקישוט לסוכה על ידי תלמידי בית הספר התיכון בו למד.[25]
בשנת 2018 הוקמה מכינה קדם-צבאית למנהיגות "דרך פרת-הדר-בעוז וענווה" בקיבוץ סופה על שמו, על ידי חברי הקיבוץ ומדרשת עין פרת.[26]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של עמותת מסדר הדר
הדר שלי, ברשת החברתית פייסבוק- קורות החיים של שיר/טיוטה, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- הדר גולדין, באתר עמותת השועל
- קמפיין מימון ההמונים "מסדר הדר", באתר הדסטארט
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
עמוס הראל, צה"ל יוצא מהרצועה, ההמשך תלוי בחמאס, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2014
- ^ אמיר בוחבוט, תחקיר החטיפה: הקצין רדף אחר המחבלים במנהרה, באתר וואלה, 3 באוגוסט 2014
- ^ יוני גבאי, סגן איתן פונד: "לא חשבתי יותר מדי באותם רגעים", באתר כיכר השבת, 2 בפברואר 2015
- ^ הדר גולדין נפל בקרב, באתר ישראל היום, 3 באוגוסט 2014
- ^ יונתן אוריך, כך קבע צה“ל את מותו של סגן הדר גולדין, באתר nrg, 3 באוגוסט 2014
- ^ שחר חי, צה"ל קבע את מותו של החטוף סגן הדר גולדין, באתר ynet, 3 באוגוסט 2014
- ^ Kieu, Chu (30 בספטמבר 2014). "Bản tin 20H: Ukraine buộc tội Nga hỗ trợ miền Đông". Tienphong. נבדק ב-15 באוקטובר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Aurora (1 באוקטובר 2014). "Hamás: "Un trato por los cuerpos de los soldados es inminente"". Aurora. אורכב מ-המקור ב-21 בדצמבר 2014. נבדק ב-15 באוקטובר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Israel requested the return of the bodies during ceasefire talks".
- ^ TOIstaff (21 בספטמבר 2014). "At ceasefire talks, Israel to demand return of 2 soldiers' bodies". Times of Israel. נבדק ב-15 באוקטובר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ PressTV (10 באוקטובר 2014). "Hamas ready for Israel prisoner swap deal". PressTV. Iran. אורכב מ-המקור ב-11 באוקטובר 2014. נבדק ב-15 באוקטובר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ MNA (14 באוקטובר 2014). "Official: Israel, Hamas to discuss prisoner exchange". Ma'an News Agency. MNA. אורכב מ-המקור ב-2014-11-30. נבדק ב-15 באוקטובר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Winer, Stuart (14 באוקטובר 2014). "Hamas official claims prisoner deal coming soon". Times of Israel. נבדק ב-15 באוקטובר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ i24 (20 באוקטובר 2014). "Egypt issues invitations for Israel-Palestinian talks". i24news. נבדק ב-20 באוקטובר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ גיא ורון, מעמד החללים שונה, המשפחה זועמת, באתר מאקו, 10 ביוני 2016
- ^ חדשות 2, "תוספת חשמל לעזה? רק תמורת גופת הדר", באתר מאקו, 16 בספטמבר 2015
- ^ עופר חדד, משפחות החיילים והנעדרים מוחות נגד ההסכם עם טורקיה, באתר מאקו, 26 ביוני 2016
- ^ אליאור לוי ויואב זיתון, ישראל מחזירה 7 גופות מחבלים פלסטינים, באתר ynet, 16 בדצמבר 2016, איתמר אייכנר, משפחת גולדין: "נתניהו ויתר על החזרת הבנים", באתר ynet, 25 בדצמבר 2016
- ^ שי ניר, על הגדר / סמוך לרצועה, באווירת הפנינג, התאספו 150 ישראלים לתמוך בחיילי צה"ל, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 11 במאי 2018
- ^ יוחאי עופר, גולדין למזכל האום: מנה שליח להשבת הדר, באתר nrg, 13 בספטמבר 2016, יוני קמפינסקי, ניו יורק, לאה גולדין מגייסת את תמיכת אומות העולם, באתר ערוץ 7, 30 ביוני 2021
- ^ יוני קמפינסקי, פינת הנצחה לזכר הדר גולדין, באתר ערוץ 7, 25 בדצמבר 2016
- ^ מצפה הדר, באתר בשביל המשפחה
- ^ רשת 13, "בשביל החיוך" - צועדים לזכר הדר גולדין, באתר חדשות 13, 18 באוקטובר 2016
- ^ טלי פרקש, "זה וזו הם ישבו מול שמים": אהבתם של הדר ועדנה הונצחה בשיר, באתר ynet, 30 באפריל 2017
- ^ תמר טרבלסי חדד, הציור שצייר הדר גולדין כתלמיד הפך לקישוט לסוכה: "להזכיר שלא משאירים לוחמים מאחור", באתר ynet
- ^ ביכורי מכינות - דרך פרת, באתר מועצת המכינות
קטגוריה:בוגרי בני עקיבא
קטגוריה:בוגרי מכינה קדם-צבאית בני דוד
קטגוריה:לוחמי חטיבת גבעתי
קטגוריה:קציני צה"ל
קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1991