משתמש:שון גריפוב/טיוטה
היינריך (יורגיס) אושרוביץ' זימן (בליטאית: Generic Zimanas - Henrikas Zimanas ב - 12 במאי 1910, ליטא - 15 ביולי 1985, ליטא) היה איש רוח קומוניסטי אנטי-ציוני, מורה, סופר, מוציא לאור ופילוסוף ממוצא יהודי. במהלך מלחמת העולם השנייה הצטרף ללחום עם הפרטיזנים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זימן נולד למשפחה יהודית אמידה בעלת אחוזה בדרום ליטא. היה איש רוח, עיתונאי, כתב הרבה כתבי עת, ספרים ומאמרים. בתחילת דרכו היה מורה לשפה הליטאית בבתי-ספר תיכוניים יהודיים באוקמרגה שבמרכז ליטא. במקביל, סיים לימודי ביולוגיה באוניברסיטת קובנה.
בשנת 1932 הצטרף למפלגה הקומוניסטית הבלתי חוקית בליטא. בשנת 1934 מונה מטעם המפלגה להיות אחראי על הוצאת פרסומים מחתרתיים לאור בשפות שונות והחל מ- 1935 עבד בעיתון מהפכני ובלתי חוקי מטעם המפלגה הקומוניסטית. בין השנים 1940-1926 ליטא הייתה תחת שלטון דיקטטורי צבאי וכל פעולה קומוניסטית הייתה בלתי חוקית.[1]
פעילותו במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילותו במלחמת העולם השנייה בשנת 1940, לאחר שליטא סופחה לברית המועצות, עמד זימן בראש מוסד הסובייטיזציה התרבותית בליטא ומילא תפקיד מכריע בחיסול המוסדות הציוניים והעבריים במדינה. בשנת 1941, עם פלישת הנאצים לליטא, ברח לפנים ברית המועצות וניהל ממוסקבה תעמולה אנטי-נאצית מטעם הממשלה הליטאית-סובייטית.
בשנת 1942 מונה על ידי מפקדת הפרטיזנים העליונה במוסקבה למלא מקום כראש מטה תנועת הפרטיזנים הליטאית. קיבל את הכינוי "יורגיס" וכעבור כחצי שנה הוצנח באזור שבשליטת הפרטיזנים בבלרוסיה, סמוך לגבול ליטא במטרה לארגן את התנועה הפרטיזנית הסובייטית-ליטאית. באוקטובר 1943 קיבל פיקוד על כל הקבוצות הפרטיזניות בדרום ליטא. חטיבת הפרטיזנים בפיקודו כללה גם יחידות לוחמים מגטאות וילנה וקובנה והתמקמה ביערות רודניקי, 40 ק"מ דרומית לוילנה. פעילותם המרכזית הייתה נגד השיירות והרכבות שנסעו בדרך הראשית, שבין וילנה לגרודנו, לביאליסטוק כביש שחצה את יחסו לקיומן של יחידות פרטיזנים יהודיות היה בדרך-כלל שלילי, וזאת בהתאם למדיניות הלאומית של תנועת הפרטיזנים הסובייטית שנבעה בין היתר מהחשש כי מספרם הגדול של הפרטיזנים היהודים ביערות רודניקי יגדיל את האנטישמיות שהלכה וגברה בקרב האיכרים הליטאיים המקומיים. לאור מדיניות זו פירק "יורגיס" את היחידות היהודיות ופיזר את הלוחמים בקרב היחידות הרב לאומיות בפיקוד רוסים וליטאים ביערות רודניקי . בינואר 1944 החליטה ההנהגה הסובייטית להקים שתי ועדות אזוריות על שטח ליטא. "זימן" מונה למזכיר הראשון של ועידת המפלגה הדרומית, המכסה את וילנה, קובנה וסמוך לערים אלו ומדרום המחוזות.טרגדיות שהתרחשו בכפרים קניוקאי ובקלורישקס קשורות בשמו של זימאנאס, כמנהיג הפעילות הפרטיזנית באזור זה . ב-29 בינואר 1944 ביצעה קבוצה של פרטיזנים סובייטים מחטיבת זימאנאס את טבח קוניוצ'י (אנ') בקרב האוכלוסייה הפולנית של הכפר קניוקאי במחוז אישיסקי. מגטו וילנה, הפרטיזנית רוז'קה קורצ'אק כתבה כי "מבצע אכזרי שפותח ובוצע על ידי הפיקוד הצבאי-מדיני של מפקדת החטיבה, שבמהלכו נהרגו גברים, נשים וילדים ללא הבחנה" גרם לתגובה שלילית בקרב הפרטיזנים.[2]
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם תום המלחמה חזר היינריך זימאנאס לעבודה עיתונאית ועריכה - עד 1970 עמד בראש העיתון "טייסה", ובשנים 1971-1984 - כתב את העת "קומוניסטס". בפרסומיו סיקר את בעיות האידיאולוגיה, התרבות והזהות היהודית. מ-24 במרץ 1983 עד 15 ביולי 1985 היה חבר בוועד האנטי-ציוני של הציבור הסובייטי.
חבר מועמד בלשכת הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ליטא (CP of Lithuania), מ-15.2.1958 עד 7.12.1962 - חבר בלשכת הוועד המרכזי של הקומוניסטים מפלגת ליטא. במליאת הרביעית של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ליטא (6-7.12.1962) הוא שוחרר מתפקידיו כחבר הנשיאות של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית של ליטא.
מאז 1940, לאחר כיבוש ליטא על ידי ברית המועצות, עבד זימאנאס כעורך הראשי של העיתון טייסה (העיתון המרכזי הסובייטי Pravda בליטא).
במלחמת העולם השנייה נטל היינריך זימן (זימנס) "יורגיס" חלק פעיל בתנועת הפרטיזנים ביערות רודניצה שליד וילנה, בהנהגת חטיבת הפרטיזנים הליטאית. הנהגת החטיבה שמרה על קשר עם המחתרת בגטו וילנה, משם זרמו לחטיבה יחידות לוחמות חדשות
בינואר 1944 החליטה ההנהגה הסובייטית להקים שתי ועדות אזוריות מחתרות בשטח ליטא. היינריך זימאנאס מונה למזכיר הראשון של ועדת המפלגה האזורית הדרומית, המכסה את וילנה, קובנה והערים והמחוזות הסמוכות לה מדרום. טרגדיות בכפרים קניוקאי ובקלורישקס קשורות בשמו של זימאנאס, כמנהיג הפעילות הפרטיזנית באזור זה . ב-29 בינואר 1944 ביצעה קבוצה של פרטיזנים סובייטים מחטיבת זימאנאס את הטבח באוכלוסייה הפולנית של הכפר קניוקאי במחוז אישיסקי.
יורגיס נפטר ב1 לינואר 1987 לאחר מחלה[3]
- ^ הלוחם היהודי במלחמת עולם השנייה, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם ה - 2
- ^ תוצאות חיפוש, באתר www.thepartisan.org
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Genrikas Zimanas, Vikipedija, 2021-11-04