משתמש:רשות החדשנות/טיוטה

רשות החדשנות

רשות החדשנות מופקדת על מדיניות החדשנות בישראל. הרשות היא גוף ציבורי, עצמאי ונטול אינטרסים, הפועל למען מערכת החדשנות בישראל והמשק כולו. תפקידה לטפח ולפתח את משאב החדשנות בישראל, תוך יצירת תשתיות וחיזוק היסודות המבניים המספקים את המסגרת לתמיכה בתעשיית הידע כולה.

מתוקף כך, רשות החדשנות מייעצת לממשלה ולוועדות הכנסת בכל הקשור למדיניות החדשנות בישראל.

רשות החדשנות הינה התאחדות של לשכת המדען הראשי ומתימו"פ (שהינה עמותה ממשלתית הפועלת כמוקד לאומי לקידום פרוייקטים משותפים במו"פ תעשייתי בין חברות ישראליות לבין חברות זרות, באמצעות תוכניות שת"פ דו-לאומיות ורב-לאומיות עם מדינות בצפון אמריקה, אירופה , אסיה ואמריקה הלטינית, בתמיכת המדען הראשי במשרד התמ"ת).

הרשות עוקבת אחר התהליכים השונים, מנתחת את השינויים בסביבת החדשנות הטכנולוגית בישראל ובחו"ל, ויוצרת שיתופי פעולה עם רשויות מוסמכות אחרות כדי לסייע בקידום החדשנות הטכנולוגית בתעשייה ובמשק הישראלי.סוכנות החדשנות הישראלית המכונה רשות החדשנות, הוקמה ב- 1965 בשם לשכת המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר ועוצבה כגוף התומך בעיקר במו"פ שנעשה במסגרת מכוני מחקר ממשלתיים. עם כניסת יצחק יעקב לתפקיד המדען הראשי באמצע שנות ה-70', החל המדען הראשי לתמוך במו"פ תעשייתי על מנת להגדיל את הייצוא התעשייתי של מוצרים עתירי-ידע. המדען הראשי התמקד בהקטנת הסיכון באמצעות השתתפות במימון הפרויקט, אשר החברות הפרטיות בחרו והובילו. באמצע שנות ה-80 עוצב מבנה לשכת המדען הראשי מחדש ועוגן במסגרת חוק המו"פ – ​החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד, 1984 שם לעצמו מטרות אלה:

1. יצירת מקומות עבודה בתעשיה וקליטת כוח אדם מדעי וטכנולוגי;
2. יצירת תשואה עודפת למשק הישראלי; בחוק זה, "תשואה עודפת" - הגדלת התועלת הכלכלית למשק הנובעת ממחקר ופיתוח או מפירותיהם, מעבר לתשואה שאמורה לצמוח למי שמעורב ישירות באותו מחקר ופיתוח;
3. פיתוח תעשיה עתירת מדע תוך ניצול והרחבה של התשתית הטכנולוגית והמדעית ומשאבי האנוש הקיימים במדינה;
4. עידוד הצמיחה, הגדלת הפריון וקידום החדשנות הטכנולוגית בתעשייה בישראל, ובכלל זה בנגב ובגליל;
5. שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי ייצור וייצוא של מוצרים עתירי מדע שיפותחו בה;

והכל בדרך של עידוד מחקר ופיתוח בתעשיה.

עיצוב המבנה על בסיס חוק המו"פ נועד לרתום את כלי המדען הראשי להתמודדות עם המשימות הלאומיות עימם התמודדה ישראל באותה תקופה - קליטת עלייה המונית ומשבר כלכלי. לשכת המדען הראשי השכילה לזהות חמישה אתגרי מפתח העומדים בפני התעשייה עתירת הידע ולפתח עבורם מענים הולמים: תמיכה במו"פ תחרותי ככלי להצמחת תעשיית היי-טק; הקמת קרנות יוזמה ככלי ליצירת שוק של הון-סיכון; הקמת החממות ככלי ליצירת זרם מספק של מיזמים חדשניים; עידוד שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה באמצעות תכניות מגנ"ט; ופתיחת שווקים בין-לאומיים בפני חברות ישראליות. כלי המדען שעוצבו אז היו חדשניים ברמה העולמית וסייעו להזניק את התעשייה הישראלית לחזית הטכנולוגיה העולמית.

בראשית שנות ה-90, כאשר כספי המדען הראשי וקרן BIRD היו מקורות המימון העיקריים של התעשייה עתירת הידע, הם עיצבו את דמותה של התעשייה הישראלית כך שחלק ניכר מהחברות עוסקות בעיקר במו"פ, תופעה שמאפיינת עד היום את מרכזי המו"פ הבינלאומיים. מאז ועד היום זהו מאפיין בולט של תעשיית ההיי-טק הישראלית בכלל ושל ענף התקשורת והתוכנה בפרט.

בראשית 2016 הפכה לשכת המדען הראשי לרשות עצמאית בשם הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (רשות החדשנות) ושונה המבנה הארגוני שלה על מנת לפתח מומחיות מעמיקה יותר בכל אחד מתחומי הפעילות וכך לתת מענה טוב יותר לקהלי הלקוחות השונים של הרשות.

מטרות ותפקידים:

• אחריות על פיתוח תשתית החדשנות בישראל: פיתוח תעשייה עתירת מדע, תוך ניצול והרחבה של התשתית הטכנולוגית והמדעית ומשאבי האנוש הקיימים בישראל.
• שימור המעמד הבינלאומי של ישראל כ"אומת הסטארט-אפ": יצירת מקומות עבודה בתעשייה וקליטת כוח אדם מדעי וטכנולוגי;
• יצירת תשואה עודפת למשק ועידוד הצמיחה.
• חלוקת מענקים ותמיכה תקציבית למו"פ טכנולוגי-חדשני: הגדלת הפריון וקידום החדשנות הטכנולוגית בתעשייה בישראל;
• שיפור מאזן התשלומים של מדינת ישראל על ידי ייצור וייצוא של מוצרים עתירי מדע שיפותחו בה כתוצר לעידוד המחקר והפיתוח בתעשייה.
• חיבור המשק הישראלי לתעשיית החדשנות הגלובלית: ייזום וביסוס הסכמים בינלאומיים עם מדינות ותאגידים רב-לאומיים לקידום מטרות החוק בהיבטי שת"פ בינלאומי בתחום המו"פ או החדשנות.
• קידום והנעת תהליכים, חוקים ורפורמות בממשלה והנעת מהלכים גדולים בשיתוף ציבורי ופרטי.

מבנה הרשות:

הגשמת מטרות אלה מחדדת ומדייקת את אסטרטגיות הפעולה של רשות החדשנות: מוכוונות משימה ולקוח, ריכוז הידע והכלים תחת גוף אחד, הרחבת ארגז הכלים, הרחבת היריעה מעבר למו"פ ועבודה במתכונת של "זירות חדשנות" שכל אחת מהן מתמחה בקהל יעד מסוים, מפתחת ומספקת מענים ייעודיים לאתגריו.

זירת הזנק:

זירת הזנק מציעה כלים ייחודיים לתמיכה בשלבי ההתפתחות הראשונים של מיזמים טכנולוגיים. כלים אלה מסייעים לחברות הזנק וליזמים בתחילת דרכם לפתח את הרעיון הטכנולוגי החדשני שלהם, כבר בשלב ה-Pre-Seed או המו"פ הראשוני, להפוך אותו למציאות ולסייע לו להגיע לאבן דרך מימונית משמעותית (Fundable Milestone).

זירת חברות בצמיחה:

זירת חברות בצמיחה מפעילה מגוון רחב של מסלולים המקדמים חדשנות טכנולוגית של חברות בשלבי צמיחה ושל חברות בוגרות. זירה זו תורמת לקידום ולשימור התחרותיות וההובלה הטכנולוגית של החברות ולהגדלת קצבי הצמיחה והפוטנציאל שלהן.

זירת תשתית טכנולוגית:

זירת תשתית טכנולוגית מתמקדת בשיתופי פעולה בין התעשייה לאקדמיה המניבים טכנולוגיות מתקדמות ותוצרים חדשניים. המסלולים בזירה זו מקדמים שיתופי פעולה, חילופי ידע וניסיון ופיתוח של ידע גנרי פורץ דרך, על ידי קבוצה משולבת של חוקרים מהאקדמיה ומהתעשייה. מסלולים אלה פועלים לחיזוק היתרון הטכנולוגי ארוך הטווח של התעשייה בישראל בתחרות העזה בשווקים הבינלאומיים.

זירת ייצור מתקדם:

זירת הייצור המתקדם מתמקדת ביישום הליכי מו"פ וחדשנות בחברות התעשייה היצרנית במטרה לחזק את כושר התחרות שלהן בזירה הגלובלית ולשפר את הפריון בענפי תעשייה אלו. המסלולים בזירה זו מזניקים קדימה את התעשיות מוטות הייצור ומעודדים את בעלי המפעלים, בעיקר קטנים ובינוניים, לפתח מוצרים, טכנולוגיות ותהליכי ייצור חדשניים למימוש מטרות אלו.

זירה חברתית-ציבורית:

הזירה החברתית-ציבורית מתמקדת בשיפור הפריון באמצעות חדשנות טכנולוגית בסקטור הציבורי ובקרב ארגונים חברתיים. בנוסף, הזירה אמונה על מחקר ופיתוח שמטרתם להתמודד עם אתגרים בתחומים חברתיים וסביבתיים, ובכללם גיוון האוכלוסיות המועסקות בתעשייה עתירת הידע ויצירת פתרונות טכנולוגיים מתאימים לאוכלוסיות מוחלשות בארץ ובעולם.

המערך הבינלאומי:

המערך הבינלאומי אמון על יצירת גשרים לשווקים בינלאומיים חדשים, בניית פלטפורמות לשיתופי פעולה במו"פ חדשני ומשיכת שחקנים זרים אסטרטגיים לישראל תוך יצירת יתרונות תחרותיים לתעשייה הישראלית בשוק הגלובלי. יוזמות אלה מתאפשרות באמצעות מערך הסכמים לשיתופי פעולה וקרנות דו-לאומיות המסייעים בקידום יוזמות חדשנות עם שותפים בינלאומיים ובתמיכה בפרויקטים משותפים של מו"פ תעשייתי. פעילות המערך הבינלאומי הינה רוחבית וחוצת-זירות, כך שקהלי היעד ממרבית הזירות יכולים ליהנות מרשת ההסכמים, התכניות והקשרים הבינלאומיים שהמערך הבינלאומי יוצר ומתחזק עבור התעשייה. המערך הבינלאומי מתפקד כגשר בין כלכלות ותרבויות עסקיות, ופעילותו מופנית ללקוחות ישראלים וזרים כאחד.

רשות החדשנות באינטרנט:

• אתר רשות החדשנות
• רשות החדשנות בפייסבוק
• רשות החדשנות בלינקדאין