משתמש:רות-איה1/טיוטה

שפרה רין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שפרה רין (Shifra Rin) (27 באפריל 1914 – 25 במארס 2012) היתה בלשנית חוקרת לשונות המזרח הקדום, השפות השמיות ובמיוחד כתבי אוגרית, שאותם חקרה בשיתוף עם אישה, פרופ' צבי רין.  היא שימשה ספרנית לשפות שמיות באוניברסיטת פנסילבניה בין השנים 1964 ל-1983.

ביוגרפיה

נולדה שפרה שקלרש  ביפו, דור רביעי בארץ ישראל, רביעית מתוך תשעה אחים ואחיות, בת לאסתר (לבית הופמן) ויהודה שקלרש.  היא למדה בבית הספר לבנות בנווה-צדק ושרתה בצעירותה (בשם "פועה") במחתרות האצ"ל והלח"י.

שפרה רין למדה בתל-אביב, בבית המדרש לגננות ביסודו של יחיאל היילפרין , אבי בן-זוגה.  שימשה במשך 17 שנים כגננת ב"גן-הילדים רין" ברמת-גן ואף ניהלה פעילויות עם  גנים אחרים בעיר.

בשנת 1953 הצטרפה עם ילדיהם, אל אישה,  צבי רין בארה"ב, שנה אחרי נסיעתו לשם, למטרת לימודים.  היא זכתה בתואר מוסמך בשפות שמיות מאוניברסיטת ברנדייס בשנת 1958, ואף המשיכה לימודים ברמת דוקטורט  באוניברסיטת ברנדייס, בדרופסי קולג' (פילדלפיה), ובאוניברסיטת פרינסטון. לאחר תקופת לימודיהם, עת החל צבי את שרותו כפרופסור לשפות שמיות באוניברסיטת פנסילבניה, עבדה שפרה משך כשנה כספרנית בספריית הקונגרס אשר בוושינגטון בקיטלוג ספרים עבריים מישראל. לאחר מכן היא היתה ספרנית לשפות שמיות באוניברסיטת פנסילבניה בין השנים 1964 ל-1983, עד לפרישתה.

לאחר פרישתם מאוניברסיטת פנסילבניה, עבדו שפרה וצבי ביחד והשקיעו שנים רבות במחקר שירת האוגרית.  הם הוציאו לאור את ספרם המשותף עלילות האלים: כל שירות אוגרית.  מהדורה חדשה, בדוקה ומורחבת, 1996, שנתיים לפני מותו של צבי.  הספר זכה לביקורות חיוביות והוזמן על-ידי רוב הספריות האקדמאיות בעולם העוסקות בתחום זה.

בשנים האחרונות לחייה, למדה שפרה ציור וקרמיקה ופיתחה את כשרונותיה באומנות, עוד מימי  ההוראה בגן הילדים.  שפרה יצרה בצבעי מים ובחימר ואכן זכו לשבחים תצוגותיה הציבוריות שנערכו בבית-הבוגרים בו חייתה במשך שנותיה האחרונות.

שפרה וצבי היו הורים לשלושה ילדים: רות, הדס ואדם. שפרה הלכה לעולמה בגיל 98.