משתמש:רוני נצר/טיפול דינאמי דהקונסטרוקטיבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טיפול דינאמי דקונסטרוקטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול דינאמי דקונסטרוקטיבי (Dynamic Deconstructive Psychotherapy (DDP הוא טיפול פסיכותרפיה מבוסס ראיות להפרעת אישיות גבולית.

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטרות של טיפול DDP הן: (1) חיבור לחוויות הרגשיות של המטופל/ת במטרה לפתח תחושת עצמי לכידה. (2) תקשורת אותנטית יותר עם הזולת במטרה לשפר מערכות יחסים.

תוכן הטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפגישות הטיפוליות מוקדשת תשומת לב רבה למפגשים בין אישיים שהתרחשו לאחרונה בחיי המטופל/ת תוך שימוש בשלוש קבוצות עיקריות של טכניקות טיפוליות: קישור, ייחוס ואחרוּת. [1] בעזרת טכניקות הקישור המטופל/ת מפתח/ת רצף נרטיבי לגבי מפגש בין אישי שהתרחש לאחרונה. כמו כן המטופל/ת מזהה רגשות שהרגיש/ה במהלך מפגש זה. טכניקות הקישור הן פשוטות ויעילות בהפחתת רמת העוררות הרגשית ובאמצעותן מתאפשר עיבוד של חוויות וחיבור לרגשות. בעזרת הקבוצה השניה של הטכניקות, טכניקות הייחוס, המטפל/ת עוזרת למטופל/ת לבחון פרשנויות חלופיות למה שאירע במפגש, במטרה להחליף ייחוסים נוקשים ומפוצלים של העצמי והאחר בייחוסים מורכבים יותר. [2] באמצעות טכניקות האחרוּת מתאפשרת נפרדוּת בקשר הטיפולי התומכת באינדוידואליזציה של המטופל/ת. [3]. ‏‏‏

מהלך הטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול DDP כולל מפגשים שבועיים שארכם 45-50 דקות. בין המפגשים מומלץ למטופלים/ות לעבוד על חיבור רגשי באמצעות מילוי גליונות חיבור יומִיים. מטרתם של גליונות החיבור היומִיים הוא לקדם נפרדוּות ואותנטיות רבות יותר במערכות יחסים מחוץ למפגשי הטיפול. טיפול DDP נמשך שנה ומחולק לארבעה שלבים עוקבים. [4] הציפיה אינה לריפוי מלא בתום 12 חודשי הטיפול, אלא לכך שמצב המטופל/ת ישתפר במידה שתאפשר את המשך התהליך ללא הפגישות השבועיות. למטופלים שאינם מוכנים לכך בתום 12 החודשים, יש אפשרות להוספת טיפול דחף שבועי למשך 6 חודשים נוספים.

כיצד מתרחש השינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים בתחום מדעי המח מאששים את הטענה שאנשים הלוקים בהפרעת אישיות גבולית מעבדים חוויות תוך שימוש מופחת באיזורי מח האחראים לתפקודים גבוהים כדוגמת זכרון אפיזודי, אינטגרציה, ורבליזציה, ויסות רגשי והקניית פרספקטיבה. מאידך, נצפה שימוש רב יותר במסלולים עצביים הקשורים אל המערכת הלימבית האחראית על תגובות פחד, חרדה ואימפולסיביות. [5] זיהוי רגשות ושיוּמם מפחיתים את רמת ההפעלה של המערכת הלימבית ומפחיתים את העוררות הפיזיולוגית. [6] בטיפול DDP מתבצעת הבניה מחדש של מפגשים בינאישיים שקרו לאחרונה תוך כדי שיוּם רגשות. מטרתה להפעיל מחדש איזורי מח האחראים לתפקודים גבוהים על מנת לחזקם. ניתן להמשיל זאת לאופן בו פיזיותרפיה לאחר שבץ מוחי מפעילה מחדש נוירונים מוטוריים במוח במטרה לשפר את השליטה של במח בפעילות השריר.

יעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקרים שונים, DDP הראה שיפו בסימפטומי הפרעת אישיות גבולית, דכאון ודיסוציאציה, וכן הפחתה באשפוזים, באובדנות, בפגיעה עצמית ובשימוש מזיק בחומרים. במחקר כפול סמיות בהיקף קטן במטופלים עם תחלואה כפולה של הפרעת אישיות גבולית עם תלות באלכהל, מטופלים שטופלו בDDP הראו שיפור משמעותי בסימפטומי הפרעת אישיות גבולית, דכאון ותפקוד חברתי לעומת מטופלים שקיבלו טיפול בקהילה בתדירות זהה.[7] 90% מהמטופלים שהשלימו 12 חודשים של DDP הראו הפחתה משמעותית מבחינה קלינית בסימפטומי הפרעת אישיות גבולית. מרבית המטופלים המשיכו להשתפר לאחר שהטיפול הסתיים, בייחוד נמדד בשלב זה שיפור במדדי פגיעה עצמית, שתיית אלכהל כבדה ושימוש בחומרים [8]. במחקר שבדק מנגנוני שינוי נמצא שדבקות של מטפלים בטכניקות DDP היתה בקורלציה חזקה לשיפור בסימפטומים, דבר המצביע על השפעה טיפולית ספציפית של טכניקות DDP. [9],[10] בסקירת סדרת מקרים של שילוב בין הפרעת אישיות גבולית ושל הפרעת זהות דיסוציאטיבית נצפה שיפור משמעותי בסימפטומים הדיסוציאטיביים לאחר 12 חודשים [11]. במחקר תצפיתי שהשווה תוצאות טיפול DDP עם טיפול דיאלקטי התנהגותי בקרב מטופלים מרפאתיים נצפה שיפר משמעותי במטופלי DDP לעומת קבוצת הטיפול הדיאלקטי ההתנהגותי בקרב טווח רחב של תוצאות, לרבות סימפטומי הפרעת אישיות גבולית, דכאון, פגיעה בתפקוד והתנהגויות פגיעה עצמית[12]. לאחר סקירה של הספרות המקצעית נכנס טיפול DDP לרשימת הטיפולים מבוססי ראיות באתר הסוכנות להתמכרויות ובריאות הנפש (Substance Abuse and Mental Health Services Administration) הכפופה לממשלת ארה"ב (ראו www.nrepp.samhsa.gov)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gregory, R. J., Remen, A. L. (2008). A manual-based psychodynamic therapy for treatment-resistant borderline personality disorder. Psychotherapy: Theory, Research, Practice, Training, 8-12, 69-95.
  2. ^ Gregory, R. J. (2007). Borderline attributions. American Journal of Psychotherapy, 61, 131-147.
  3. ^ Gregory, R. J. (2005). The deconstructive experience. American Journal of Psychotherapy, 59, 295-305.
  4. ^ Gregory, R. J. (2004). Thematic stages of recovery in the treatment of borderline personality disorder. American Journal of Psychotherapy, 58, 335-348
  5. ^ Schmahl, C., & Bremner, J. D. (2006). Neuroimaging in borderline personality disorder. Journal of Psychiatric Research, 40, 419-427.
  6. ^ Lieberman, M. D., Eisenberger, N. I., Crockett, M. J., Tom, S. M., Pfeifer, J. H., & Way, B. M. (2007). Putting feelings into words: Affect labeling disrupts amygdala activity in response to affective stimuli. Psychological Science, 18, 421-428
  7. ^ Gregory, R. J., Chlebowski, S., Kang, D., Remen, A. L., Soderberg, M. G., Stepkovitch, J., Virk, S. (2008). A controlled trial of psychodynamic psychotherapy for co-occurring borderline personality disorder and alcohol use disorder. Psychotherapy: Theory, Research, Practice, Training, 45, 28-41.
  8. ^ Gregory, R. J., Delucia-Deranja, E., & Mogle, J. A. (2010). Dynamic deconstructive psychotherapy versus optimized community care for borderline personality disorder co-occurring with alcohol use disorders: 30-month follow-up. Journal of Nervous and Mental Disease, 198, 292-298.
  9. ^ Goldman, G. A., Gregory, R. J. (2009) Preliminary relationships between adherence and outcome in dynamic deconstructive psychotherapy. Psychotherapy: Theory, Research, Practice, Training, 46, 480-485.
  10. ^ Goldman, G. A., & Gregory, R. J. (2010). Relationships between techniques and outcomes for borderline personality disorder. American Journal of Psychotherapy, 64, 359-371.
  11. ^ Chlebowski, S., & Gregory, R. J. (2012). Three cases of dissociative identity disorder co-occurring with borderline personality disorder treated with dynamic deconst52ructive psychotherapy. American Journal of Psychotherapy, 66, 165-180.
  12. ^ Sachdeva, S., Goldman, G., Mustata, G., Deranja, E., & Gregory, R. J. (2013). Naturalistic outcomes of evidence-based therapies for borderline personality disorder at a university clinic: A quasi-randomized trial. Journal of the American Psychoanalytic Association, 61, 578-584

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Gregory, R.J. Remediation for Treatment-Resistant Borderline Personality Disorder: Manual of Dynamic Deconstructive Psychotherapy (http://www.upstate.edu/ddp)
טקסט מיושר לשמאל
טקסט מיושר לשמאל

שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; להערות שוליים ללא שם חייב להיות תוכן