משתמש:קווים/ארגז חול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורי גרשט, צלם. נולד בתל אביב ב-1967. הציג תערוכות רבות באירופה ובארצות הברית. חי ופועל בלונדון.

אביו היה אחד מבעלי קולנוע פריז בתל אביב ומגיל צעיר ספג את נושא התמונה והצילום.[1] למד באוניברסיטת וסטמיניסטר בלונדון, שם קיבל תואר ראשון בצילום ווידאו (1992) ואחר כך במכללה המלכותית לאמנות (Royal College of Art) בלונדון, שם סיים תואר שני בשנת 1995.

הוא הציג תערוכות במגוון חללים, בין השאר במוזיאון הטייט בבריטניה, במוזיאון תל אביב, בגלריית הצלמים בלונדון, בגלריית נגא ועוד. גרשט חי ועובד בלונדון.

גרשט זכה פרס ליאון קונסטנטינר של מוזיאון תל אביב לצלם ישראלי, 2000. "נושאי הצילום שלו קשורים בדרך כלל להיבטים חברתיים, למהלכי תרבות ולמאורעות היסטוריים", כתבו השופטים בנימוקיהם למתן הפרס. "הוא עורך מסעות צילום שבהם הוא מתחקה אחר מסעות מן העבר הרחוק והקרוב ומתעד בעין בוחנת ורגישה את רשמיו מאותם אתרים ונופים שבמסע המשוחזר".

גרשט מחפש בחלק מעבודותיו שרידים מאזורי אסון. בעבר צילם בסרייבו תוך התמקדות בסימני החורבן שנותרו בבוסניה, ובבתי ספר בלונדון שנבנו על חורבות בניינים שנהרסו במלחמת העולם השנייה

בין תערוכותיו הבולטות בארץ ניתן למנות את Blaze" בגלריה נגא בספטמבר 2004. בכל התצלומים מופיע במרכז התמונה עץ זית ישן, בעל גזע מפותל. התצלומים שרופים, מטושטשים, כאילו נכוו בהבזק אור מכלה.

בסרט "היער" שיצר גרשט ב-2006 עוברת המצלמה משוטטות שלווה ביער להתרחשות חדה: אחד העצים נופל ברעש גדול, ושוב חזרה למצב השוטטות. הסרט מתייחס לאקציה שהתרחשה בכפר קוסוב באוקראינה בתקופת מלחמת העולם השנייה ומצולם שם. "רציתי להפוך את היער וההר לארכיטיפים, ליצור טשטוש כללי של נוף שכולל אובדן, נוסטלגיה וגם אין-סוף זיכרונות" תיאר גרשט.

בספטמבר 2008 הציג בתערוכת "רסיסי זמן" בגלריה נגא 3 עבודות ווידאו, שנראו כתמונות סטילס והיו מבוססות על ציורי טבע דומם. הסצינה הופרה בפתאומיות ע"י התרחשות דרמטית פתאומית בהילוך איטי: קליע המבקע רימון, אגרטל מתפוצץ לרסיסים. יצירות אלה היו העבודה הראשנה שהוצגה בפרויקט אמנות בטיימס סקוור במרץ 2012 תחת השם "1 Big Bang"