משתמש:עפריויס

אובססיות סנסומוטוריות (ממוקדות גוף) בהפרעת OCD[עריכת קוד מקור | עריכה]

אובססיות סנסומוטוריות (ממוקדות גוף) הן תת קבוצה בהפרעת OCD (הפרעה טורדנית-כפייתית) וכרוכות במחשבות, תמונות או תחושות חודרניות ומטרידות הקשורות לתנועות גוף, תחושות גופניות או פעולות. אובססיות אלו יכולות לעורר חרדה ואי נוחות, ולהוביל אנשים לעסוק בטקסים כפייתיים או התנהגויות של הימנעות בניסיון להקל על מצוקתם.

מושגים יסודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעת OCD (הפרעה טורדנית-כפייתית) מאופיינת בנוכחות של אובססיות ו/או קומפולסיות. אובססיות הן מחשבות, דימויים או דחפים שחוזרים על עצמם ומתמשכים, או דחפים חודרניים ולא רצויים, הקשורים בדרך כלל לחרדה. קומפולסיות הן התנהגויות שחוזרות על עצמן, או מעשים נפשיים שהפרט מרגיש מונע לבצע כתגובה לאובססיה.^[1]

אובססיות סנסומוטוריות, כחלק מהפרעת OCD, כוללות מחשבות טורדניות (מחשבות פולשניות) בנוגע לתהליכים גופניים או תחושות הגוף. כל תהליך או תחושה שהאדם מתמקד בהם באופן סלקטיבי יכולים להוות בסיס לאובססיה סנסומוטורית. הפחדים מתמקדים בעיקר בחשש שתהליכים גופניים או תחושות גופניות אוטומטיות לא יצליחו לחזור למצבם הלא מודע הקודם, ובכך לנצח "משגעים את הסובל". הסובלים מדווחים על רמות משמעותיות של מצוקה, במיוחד כתוצאה מהפרעות בריכוז בעבודה, בעת יצירת קשרים חברתיים או בעת ניסיון להירדם.^[2]

סוגים שכיחים של אובססיות סנסומוטוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אובססיות סנסומוטוריות נבדלות על ידי עוצמתן, תדירותן ומשך הזמן שלהן. ^[3] הן מאופיינות בהתמקדות מתמשכת ומפריעה בתהליכי גוף אוטומטיים, כמו מצמוץ, בליעה ונשימה. ^[4]

אובססיות סנסומטוריות כרוכות לרוב באחד או יותר מהבאים:

נשימה - בין אם הנשימה רדודה או עמוקה, או שהפוקוס הוא על תחושת נשימה אחרת.

מצמוץ - באיזו תדירות האדם ממצמץ או הדרישה הפיזית למצמצץ.

בליעה/רוק - באיזו תדירות האדם בולע, כמות הרוק שנוצרת או תחושת הבליעה עצמה.

תנועה של הפה ו/או הלשון במהלך הדיבור.

דופק - מודעות לדופק, במיוחד בלילה בזמן ניסיון להירדם.

קשר עין - מודעות לקשר העין עצמו או לאיזו עין מסתכלים כאשר בוהים בעיניו של אדם אחר.

מודעות לאיברי גוף ספציפיים - מודעות יתר לאברי גוף מסוימים כמו כפות הרגליים או האצבעות. ^[2]

מחשבות אובססיביות המערבות מספר חושים עשויות בסבירות גבוהה יותר לעורר פעולות כפייתיות, כלומר קומפולסיות. מאפיינים תחושתיים הנלווים למחשבה חודרנית עשויים להגביר את העיסוק האובססיבי ובכך להפוך ממחשבה לפעולה. ^[5] קומפולסיות בתגובה לאובססיות סנסומוטוריות הן בדרך כלל ניסיונות חוזרים ונשנים להשתמש בהסחות דעת כדי לקטוע את הקיבעון בתופעות חושיות. ^[2]

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אובססיות סנסומוטוריות הן קבוצת תסמינים של הפרעת OCD, ולאובססיות סנסומוטוריות מכל הסוגים יש מכניזם משותף: קשב סלקטיבי. כל תהליך או תחושה שהאדם מתמקד בהם באופן סלקטיבי יכולים להוות בסיס לאובססיה סנסומוטורית. לדוגמא, האדם יכול להתחיל להיות מודע לתהליך הבליעה ולחשוש שלא יוכל להפסיק לחשוב על כך. ^[5] חלק מהגורמים המרכזיים להתפתחותם של התסמינים הם ניסיונות להסיח את הדעת ממחשבות אלו, דבר המוביל לרמות מצוקה גבוהות יותר, הנועלות את הקשב על תהליך הבליעה והאדם ממשיך להיות מוטרד ומתוסכל בשל ניסיונותיו להעביר את הקשב למקומות אחרים. ^[6]

גם פרפקציוניזם נקשר כאחד הגורמים לתסמינים, למשל במקרה של אדם שסבל ממחשבות טורדניות אודות כתמים בראייה כתוצאה מעדשות משקפיים לא נקיות מספיק, וניקה אותן בצורה כפייתית. כמובן, יש לציין כי חרדה, שהיא גורם מרכזי בהפרעות הOCD השונות משחקת תפקיד חשוב בהתפתחותם של התסמינים עקב החרדה מהתפתחות של מחלות או פגיעות בגוף. ^[7]

תחלואה נלווית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עודף הרגישות החושית של המתמודדים עם אובססיות סנסומוטריות לגבי תהליכים גופניים אוטומטיים, והנטיה לחשוב לעומק על הסיגנלים הגופניים, מתכתב באופן אינטואיטיבי עם הפרעות נפשיות אחרות מלבד OCD, בעיקר הפרעת חרדה, ובאופן ספציפי – פחד ממחלות והיפוכונדריה. ^[6]

ואכן, קיימים מקרים רבים בהם ההפרעות מופיעות יחד, בקומורבידיות (תחלואה נלווית). נכון להיום מאובחנים מטופלים הסובלים מעיסוק יתר מחשבתי בתהליכים גופניים כמתמודדים עם OCD, בעוד שאם הם מעלים חרדות או פחדים אחרים, הם יאובחנו לפי ההפרעה הספציפית שעולה מתלונותיהם. ^[7] קיימות עדויות לכך שיש קשר בין אובססיות סנסומוטוריות לביטויים אחרים של OCD, הפרעת חרדה מוכללת והתקפי חרדה (התקף חרדה). הדבר משקף את העובדה שאובססיות אלו אינן מוגבלות להפרעה אחת בלבד, אלא קיימות במגוון מצבים השייכים לספקטרום האובססיבי קומפולסיבי. ^[5]

דרכי טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול קוגניטיבי התנהגותי באובססיות חושיות / סנסוריות חייב להיות משימתי, התנהגותי וקוגניטיבי. לא יהיה נכון לחפש את שורש הבעיה במקורות פסיכודינמיים מעמיקים, מכיוון שמדובר בבעיה שצריך לפתור, או לפחות להפחית את עוצמתה באופן שיאפשר לחיות.

בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) עם OCD גופני, המטפל והמטופל יעבדו קשה על מנת להרחיק דרך חשיבה מטרידה ומעיקה מאוד מהמטופל ויתחילו ברוב המקרים בפנייה אל ההיבטים הרציונליים של הבעיה - יש הנחה בסיסית שהמטופל מחזיק בתוכו לגבי ההשלכות של הסטת הקשב מהפעילויות ומהסיגנלים הגופניים, ובדרך כלל ההנחה הזו טעונה בחרדה (כלומר, יקרה לי משהו אם לא אמקד את הקשב במה שקורה לי בגוף). עובדתית, הנחה זו אינה נכונה ודורשת הפרכה ברובד הגיוני. הרבה פעמים יחשוף המטופל הנחות יסוד נוספות שדורשות זוג אוזניים נוספות, שייתנו תוקף ויבינו, אך יעלו גם את העיוות החשיבתי שעומד בבסיס אותה הנחה. בשלב הראשון בעיקר לומדים, מסכימים ובונים ערוץ תקשורת רציונלי בין שתי תודעות, שמאוורר קצת את הבדידות של המטופל המוטרד, מבלי לבטל את המצוקה שקשורה בסימפטום. ^[8]

לכן, הדרך היעילה ביותר לטפל באובססיות סנסומוטוריות היא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, חינוך פסיכולוגי (פסיכואדוקציה), הבניה קוגניטיבית, חשיפה ומניעת תגובה (ERP - הטכניקה המובילה בטיפול באובססיות) ותרגול טכניקות של מיינדפולנס (קשיבות), חמלה עצמית וקבלה. ^[9]^[10]^[11]

בנוסף, הטיפול יכלול במקרה זה גם סריקה גופנית (Body Scan) - טכניקת הרפיה שתעזור למטופל 'להיכנס' אל תוך התחושות המאיימות במטרה להקהות את החרדה הנובעת ממודעות היתר לתהליכי הגוף, שהיו בעבר לא מודעים.^[10] מרכז התהליך הטיפולי הוא בפירוק והפרדה בין עודף המודעות הסנסורית לבין החרדה שמעלה עיסוק זה. בסופו של דבר, הסובלים מההפרעה חייבים לחוות את עודף המודעות הסנסורית שלהם מבלי שהיא תביא לעליה ברמות החרדה. ^[11]

בדומה לסוגים אחרים של הפרעה טורדנית כפייתית, החרדה במקרה זה היא שמחברת בין מחשבה ספציפית להישארותה במודעות. מצב זה מתרחש מכיוון שהחרדה הינה חלק ממערכת ההתראה של המוח שלנו לאפשרות כי קיימת סכנה. היות ומבחינה הישרדותית אין זה נכון ש"נשכח" כי עשויה להיות סכנה בסביבה, מחשבות אשר מעלות חרדה נותרות במודעות שלנו. כך, ברגע שמחשבה מסוימת מקושרת לחרדה, היא נשארת נוכחת במודעות עקב המנגנונים ההישרדותיים שלנו. לכן, אם רעיון מסוים מפחיד אותנו, אנו נוטים לחשוב עליו שוב ושוב, מה שעלול להוביל בסופו של דבר להתפתחותן של אובססיות סנסומוטוריות ממוקדות גוף בהפרעת OCD. ^[11]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אובססיות סנסומוטוריות (ממוקדות גוף) בהפרעת OCD", מכון טמיר לפסיכותרפיה

"כשתהליכים גופניים אוטומטיים הופכים למודעים", המרכז הישראלי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^[3] ^[1] ^[11] ^[8] ^[4] ^[10] ^[9] ^[6] ^[5] ^[2] ^[7]

^ ¹ ² Stein, D. J., Costa, D. L., Lochner, C., Miguel, E. C., Reddy, Y. J., Shavitt, R. G., ... & Simpson, H. B. (2019). Obsessive–compulsive disorder. Nature reviews Disease primers, 5(1), 52.
^ ¹ ² ³ ⁴ When Automatic Bodily Processes Become Conscious: How to Disengage from Sensorimotor Obsessions. By David J. Keuler, Ph.D., The Behavior Therapy Center of Greater Washington
^ ¹ ² Cohen, R. J., & Calamari, J. E. (2004). Thought-focused attention and obsessive–compulsive symptoms: An evaluation of cognitive self-consciousness in a nonclinical sample. Cognitive Therapy and Research, 28, 457-471.‏
^ ¹ ² Fox, R. (2014). Are those germs in your pocket, or am I just crazy to see you? An autoethnographic consideration of obsessive-compulsive disorder. Qualitative Inquiry, 20(8), 966-975.‏
^ ¹ ² ³ ⁴ Moritz, S., Purdon, C., Jelinek, L., Chiang, B., & Hauschildt, M. (2018). If it is absurd, then why do you do it? The richer the obsessional experience, the more compelling the compulsion. Clinical Psychology & Psychotherapy, 25(2), 210-216.‏
^ ¹ ² ³ Martínez, M. P., Belloch, A., & Botella, C. (1999). Somatosensory amplification in hypochondriasis and panic disorder. Clinical Psychology & Psychotherapy, 6(1), 46-53.‏
^ ¹ ² ³ Wegner, D. M. (1989). White bears and other unwanted thoughts: Suppression, obsession, and the psychology of mental control. Penguin Press
^ ¹ ² Goodman, W. K., Price, L. H., Rasmussen, S. A., Mazure, C., Fleischmann, R. L., Hill, C. L., ... & Charney, D. S. (1989). The Yale-Brown obsessive compulsive scale: I. Development, use, and reliability. Archives of general psychiatry, 46(11), 1006-1011.‏
^ ¹ ² Franklin, M. E., Abramowitz, J. S., Levitt, J. T., Kozak, M. J., & Foa, E. B. (2022). Effectiveness of exposure and ritual prevention for obsessive-compulsive disorder: Randomized compared with nonrandomized samples. In Obsessive-Compulsive Disorder and Tourette's obsessions/
^ ¹ ² ³ Grayson, J. (2014). Freedom from obsessive compulsive disorder: A personalized recovery program for living with uncertainty. Penguin.‏
^ ¹ ² ³ ⁴ Clark, D. A. (2018). The anxious thoughts workbook: Skills to overcome the unwanted intrusive thoughts that drive anxiety, obsessions, and depression. New Harbinger Publications.‏

[:0-1] ¹ ² Stein, D. J., Costa, D. L., Lochner, C., Miguel, E. C., Reddy, Y. J., Shavitt, R. G., ... & Simpson, H. B. (2019). Obsessive–compulsive disorder. Nature reviews Disease primers, 5(1), 52.

[:1-2] ¹ ² ³ ⁴ When Automatic Bodily Processes Become Conscious: How to Disengage from Sensorimotor Obsessions. By David J. Keuler, Ph.D., The Behavior Therapy Center of Greater Washington

[:2-3] ¹ ² Cohen, R. J., & Calamari, J. E. (2004). Thought-focused attention and obsessive–compulsive symptoms: An evaluation of cognitive self-consciousness in a nonclinical sample. Cognitive Therapy and Research, 28, 457-471.‏

[:3-4] ¹ ² Fox, R. (2014). Are those germs in your pocket, or am I just crazy to see you? An autoethnographic consideration of obsessive-compulsive disorder. Qualitative Inquiry, 20(8), 966-975.‏

[:4-5] ¹ ² ³ ⁴ Moritz, S., Purdon, C., Jelinek, L., Chiang, B., & Hauschildt, M. (2018). If it is absurd, then why do you do it? The richer the obsessional experience, the more compelling the compulsion. Clinical Psychology & Psychotherapy, 25(2), 210-216.‏

[:5-6] ¹ ² ³ Martínez, M. P., Belloch, A., & Botella, C. (1999). Somatosensory amplification in hypochondriasis and panic disorder. Clinical Psychology & Psychotherapy, 6(1), 46-53.‏

[:6-7] ¹ ² ³ Wegner, D. M. (1989). White bears and other unwanted thoughts: Suppression, obsession, and the psychology of mental control. Penguin Press

[:7-8] ¹ ² Goodman, W. K., Price, L. H., Rasmussen, S. A., Mazure, C., Fleischmann, R. L., Hill, C. L., ... & Charney, D. S. (1989). The Yale-Brown obsessive compulsive scale: I. Development, use, and reliability. Archives of general psychiatry, 46(11), 1006-1011.‏

[:8-9] ¹ ² Franklin, M. E., Abramowitz, J. S., Levitt, J. T., Kozak, M. J., & Foa, E. B. (2022). Effectiveness of exposure and ritual prevention for obsessive-compulsive disorder: Randomized compared with nonrandomized samples. In Obsessive-Compulsive Disorder and Tourette's obsessions/

[:9-10] ¹ ² ³ Grayson, J. (2014). Freedom from obsessive compulsive disorder: A personalized recovery program for living with uncertainty. Penguin.‏

[:10-11] ¹ ² ³ ⁴ Clark, D. A. (2018). The anxious thoughts workbook: Skills to overcome the unwanted intrusive thoughts that drive anxiety, obsessions, and depression. New Harbinger Publications.‏

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]