משתמש:עמד/ארגז חול
שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי
סיקריקון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמואל ספראי, "סיקריקון", ציון יז, חוברת א/ד, החברה ההיסטורית הישראלית, תשי"ב, עמ' 56–64 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה) [1]
סִיקְרִיקוֹן הוא מושג בספרות חז"ל[2] המתייחס לגויים שהחזיקו בקרקעות של יהודים, לאחר שהשלטון הרומי הפקיע את בעלות היהודי עליהם. שהופקעו על ידי השלטון הרומי בארץ יהודה בתקופה שלאחר חורבן בית המקדש השני. השלטון הרומי עודד הפקיע את קרקעותיהם של יהודים שעברו על חוקים מסויימים, והעביר אותם לידי הסיקריקון. במשנה, הוזכרו בכמה הקשרים סִיקְרִיקוֹן "סיקריקונים" אלו היו גויים גזלנים וחמסנים שניצלו את המצב המדיני המעורער של היהודים בארץ יהודה שכלל גזרות שמד (בהם גם גזירות אדריאנוס) ושדדו קרקעות מהיהודים בכוח הזרוע, תוך איומים על חיי הנגזל. מלכתחילה הייתה הפקעת הקרקעות כעונש על המקיימים את מצוות ברית מילה, כחלק מאיסור סירוס שהיווה עבירת חוק (מלבד עונש מוות או גלות שהיו צפויים למפר החוק), בהמשך הורחבה הענישה אף על סיבות אחרות, כמו אי תשלום מסי קרקע.[3]
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ משנה, מסכת בכורים, פרק א', משנה ב'; פרק ב', משנה ג'; מסכת גיטין, פרק ה', משנה ו'; תוספתא, מסכת תרומות פרק א', הלכה ו'; מסכת גיטין, פרק ג', הלכות י"ד-ט"ז; מסכת עבודה זרה, פרק ד', הלכה א'; תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מ"ד, עמוד א'
- ^ גדליהו אלון, תולדות היהודים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, חלק ב, תל אביב תשט"ז, עמ' 122.
ערכים באנציקלופדיה תלמודית שאין עליהם ערך בויקיפדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סומא
- סוף טומאה לצאת
- סחורה
- סיכה
- סכין
- סככות ופרעות
- סכנה
- סמטא
- סרוב
- עבור צורה
- עדות אשה
- עולת העוף
- עושק
- עיקול
- עירוי
- עישור נכסים
- עמידה
- ענוי נפש
- עקור
- ערב יום טוב
- ערוה
- פורס על שמע
- פלגס
- פסול גויה
- פסולי המוקדשים
- פר יום הכפורים
- פסולי עבודה
- פסולי קהל
- פסח מצרים
- פרועי ראש
- פרים ושעירים הנשרפים
- ציון קברות
- ציר
- צלעות
הגעתי עד ק