משתמש:עורך מתחיל/אהרון יהושע צוקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב אהרן יהושע צוקר הוא תלמיד חכם ליטאי מבני ברק שהתפרסם בעקבות גאנותו וידיעותיו המופלגות ועריכת ספרי ראשונים, ולימודו במשך שנים רבות בישיבת פוניבז''.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בכט' אדר ה'תשי"ד בבורו פארק לאביו הרב בנימין צוקר שהיה מלמד בתלמוד תורה קמניץ בארצות הברית, בבחרותו למד בישיבת פוניבז', בעת לימודו החליט כי ברצונו להישאר בארץ ישראל, בעקבות החלטתו זו לא יצא מהארץ בכל שנותיו ואף לא פגש את הוריו מלבד בחתונתו שהתקיימה בארץ[1]. נשא את חסיה בתו של רבי ברוך רוזנברג ראש ישיבת סלבודקה, חתן רבי אברהם גרודז'ינסקי הי"ד. בשנת תש"ע עבר אירוע מוחי ובעקות כך חלה ונחלש.

פועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר פרסומו הוא בשל ידענותו הגדולה בכל התורה ובעיקר במדרשים ובספרות חז"ל וכן בשל העובדה שבמשך עשרות שנים למד בישיבת פוניבז' וענה לשאלות הבחורים שם. דעותיו ותשובותיו היו מרתקות הן בשל בקיאותו הרבה והן בשל גאונותו והיצירתיות שניחן בהם, תשובותיו אופיינו בתמציתיות וקפדנות וכשחשב שהשאלה אינה נכונה היה צועק על השואל.

עסק בעריכת ספרי חז"ל וראשונים ביניהם תורת כהנים, היה מראשי העורכים של הרמב"ם בהוצאת שבתי פרנקל וכן כתב עשרות מאמרים ומחקרים תורניים בעילום שם.

בישיבת פוניבז' למד בחברותא עשרות שנים עם רבי חיים פריימן.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיסיו: הרב אברהם רוזנברג ראש חבורה בכולל שערי יוסף (נפטר ה'תשע"ט) והרב בן ציון זילבר בנו של רבי יצחק זילבר ראש ארגון תולדות ישורון[2].

חתניו הם הרב עמרם פריד מו"ץ ודיין בבני ברק הרב יונה מרצבך והרב אברהם יגל.

מנהגיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה צם בימים ואוכל רק בלילות, כמו כן במשך עשרות שנים לא ראה את הוריו כי נמנע מלטוס לחו"ל[3]. לא היה הולך על המדרכות בבני ברק בטענה שהמדרכות גנובות. נהג שלא לבקר בכותל המערבי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מוסף שבת קודש ב'פורום לתורה'
  2. ^ משפחת הרב ברוך רוזנברג
  3. ^ קונטרס "חכימא דיהודאי" אודותיו